ביום ראשון השבוע נפל חלל צה"ל הראשון מהיישוב מג'דל שמס. רס"ל מאהר ח'טאר, בן 38 מחיל ההנדסה, נהרג יחד עם סמ"ר אור דמרי בסמוך למוצב צבעוני, לאחר שיצאו בדחפורי D9 לחלץ טנק שנתקע. פצמ"ר או טיל פגע בהם.
במג'דל שמס, יישוב המונה כ־12 אלף איש, התקיימה בעקבות כך לראשונה בהיסטוריה הלוויה צבאית. ביישוב הקטן הסמוך לגבול סוריה ולמורדות החרמון חיילי צה"ל הם עדיין מראה נדיר, אך נדמה שגם זה עומד להשתנות.
כשבוע וקצת לפני שח'טאר נהרג, יומיים לפני תחילת המלחמה השנייה באיראן, ביקרתי במג'דל שמס במסגרת סיור בגבול ישראל–סוריה. הגזרה כולה הרגישה כמו על גחלים לוהטות. למרות הסכם הפסקת האש עם לבנון מנובמבר 2024, תושבים ישראלים בקרבת הגבול עם סוריה העידו שהם חשים לא בטוחים וכי הם מייחלים לרגע שצה"ל ישנה קונספציה ויתקוף מעבר לגבול.
העובדה שבמג'דל שמס יש לפתע חלל צבאי ראשון היא עדות מצערת לשינוי שעוברים ארבעת הכפרים הדרוזיים בצפון רמת הגולן
ביום שבת לפני כשבועיים השתנתה התמונה עם המתקפה נגד בכירי המשטר האיראני, וכמה ימים לאחר מכן ישראל גם הגיבה לאש חזבאללה וחזרה למערכה מול צבא הטרור.
עצירת החובה במג'דל שמס היא מגרש הכדורגל בלב היישוב, שבו נרצחו בבוקר שבת, 24 ביולי 2024, 12 ילדים קטנים. נפגשנו שם עם אדם העוסק בביטחון התושבים באזור ושמענו על התחושות.
האירוע הותיר את המקום ושלושת הכפרים הדרוזיים – מסעדה, עין קנייא ובוקעאתא – כואבים וזועמים. במקום שבו נפער בור הרקטה מוקמת היום אנדרטה. מסביב ניצבים מגרשי ספורט וגן שעשועים לפעוטות, עדות אלימה וכואבת למרכזיותו של מקום הטבח בחיי מג'דל שמס.
הסיור בגבול סוריה נערך במסגרת יום עיון של "פורום דבורה" והובל על ידי סא"ל במילואים שרית זהבי, ראש מכון עלמא – מכון החוקר את אתגרי הביטחון של ישראל בצפון. האדם עימו נפגשנו ביקש שלא להזדהות בשמו.
לדבריו, תושבי המקום נדהמו מכמות התמיכה והסולידריות שקיבלו מתושבי ישראל. למרות הקשר החם בין הדרוזים לשאר תושבי המדינה, הם הופתעו מהחיבוק ותשומת הלב שלא פסקו גם בחלוף הזמן.
עד לפני כעשור צעירים דרוזים רבים חצו את הגבול ועברו למספר שנים לדמשק ללימודים אקדמיים, זאת על אף שסוריה היא אחת מארבע מדינות המוגדרות כ"מדינת אויב"
העובדה שבמג'דל שמס יש לפתע חלל צבאי ראשון היא עדות מצערת לשינוי שעוברים ארבעת הכפרים הדרוזיים בצפון רמת הגולן. במשך שנים ארוכות הם שמרו על קשרים משפחתיים מעבר לגבול, אך היחסים עם המשטר הסורי הקודם היו יותר מאשר קשרי משפחה.
עד לפני כעשור צעירים דרוזים רבים חצו את הגבול ועברו למספר שנים לדמשק ללימודים אקדמיים, זאת על אף שסוריה היא אחת מארבע מדינות המוגדרות כ"מדינת אויב" בדין הישראלי. משטר בשאר אסד הציע לימודים חינם, קבלה ללימודים ללא תנאי סף וסביבת חיים חילונית.
כך למשל, ראש עיריית מסעדה, סלמאן בטחיש, הוא בעל תואר ברפואת שיניים מאוניברסיטת דמשק משנת 2012. גם ראש עיריית עין קנייא, ואיל מוגרבי, איש חינוך בתחום הספורט, יצא ללימודי רפואת שיניים בדמשק, אך פרש. רבים מהמהנדסים והרופאים מתושבי ארבעת הכפרים הם בוגרי אוניברסיטת דמשק.
הקשרים בין תושבי ארבעת הכפרים הדרוזים לסוריה לא התמצו רק בלימודים. בגבול הסמוך התקיים מעבר סחורות חקלאיות (בעיקר תפוחים) למכירה בתוך סוריה וכמובן גם קשרי משפחה, לרבות נישואין בשידוכים בין צעירות דרוזיות שהיו מועברות לכפרים הדרוזיים בסוריה לשם נישואים.
החל מראשית מלחמת האזרחים בסוריה ב־2011, הקשרים הלכו והתמעטו. במקביל הלכה והתחזקה הזיקה של תושבי הכפרים הדרוזים לזהות הישראלית.
עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה נרשמה עלייה במספר המבקשים להתאזרח, אך מדובר היה בגידול מתון בלבד – כמה עשרות פניות נוספות מדי שנה
בשנת 2017 הודיע שר הפנים דאז, אריה דרעי, על קיום בחירות מקומיות ראשונות אי פעם בכפרים הדרוזיים ברמת הגולן. הזכות להיבחר ניתנה רק למי שעברו תהליך התאזרחות, אך זכות ההצבעה הוענקה לכלל התושבים, גם למי שהחזיקו במעמד של תושבות בלבד.
עד אותה שנה עברו את תהליך ההתאזרחות רק כ־20% מתוך כ־26 אלף תושבי הכפרים. עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה נרשמה עלייה במספר המבקשים להתאזרח, אך מדובר היה בגידול מתון בלבד – כמה עשרות פניות נוספות מדי שנה.
במפגש במג'דל שמס ב־25 בפברואר נשאל אחד מתושבי הכפר על מגמת ההתאזרחות, להבדיל ממעמד התושבות שבו מחזיקים רוב התושבים, והוא ציין כי ככל הידוע לו המספרים מזנקים כעת באופן חסר תקדים. במערכות בחירות קודמות, לפחות עד הבחירות הכלליות של 2022, נהגו תושבי ארבעת הכפרים הדרוזיים לממש את זכות ההצבעה שלהם בקלפי שביישוב נווה אטיב.
הסיבה לכך הייתה ברורה: רבים חששו מחרם ומנידוי חברתי אם יתברר כי מימשו את אזרחותם והשתתפו בבחירות הכלליות בישראל. עד 2022 הזדהות גלויה עם הממשל הישראלי עדיין נתפסה בעיני רבים כמהלך מסוכן, לנוכח שלטונו של משטר אסד בסוריה.
במג'דל שמס המפלגה המועדפת הייתה יש עתיד (42%), ואחריה הליכוד (14%). רע"ם זכתה לשני קולות בכל היישוב וחד"ש–תע"ל לקול אחד בלבד
בשנת 2022 הוצבו קלפיות בתוך ארבעת היישובים ותוצאות הבחירות מלמדות על שיעור השתתפות נמוך עדיין. כאמור, מרבית התושבים אפילו אינם אזרחים, ומקרב אלה שעברו תהליך התאזרחות שיעור ההצבעה היה כדלקמן:
במג'דל שמס שיעור ההשתתפות מקרב בעלי זכות הבחירה עמד על 23% (312 איש); במסעדה שיעור ההשתתפות עמד על 22% (101 איש); בבוקעאתא שיעור ההשתתפות עמד על 25% (190 איש); ובעין קנייא שיעור ההשתתפות מקרב בעלי זכות הבחירה עמד על 15% (31 איש).
במג'דל שמס המפלגה המועדפת הייתה יש עתיד (42%), ואחריה הליכוד (14%). רע"ם זכתה לשני קולות בכל היישוב וחד"ש–תע"ל לקול אחד בלבד.
במסעדה זכתה מפלגה מקומית בראשות וג'די טאהר ב־40% מהקולות, ואחריה נבחרו הליכוד וישראל ביתנו, כל אחת בכ־12%. בבוקעאתא הוביל המחנה הממלכתי של בני גנץ עם 37% מהקולות וישראל ביתנו עם 25%. בעין קנייא שוב הובילה יש עתיד (29%), ואחריה הליכוד ומרצ – כל אחת עם 22% מהקולות.
כאמור, בביקור במגרש הספורט במג'דל שמס אמר לנו אותו תושב מקומי שמאז 2022 חלו שינויים משמעותיים. ראשית, טבח 7 באוקטובר זעזע אותם כמו את שאר הישראלים. ואז הגיע טבח הילדים ב־24 ביולי 2024, ואחריו נפילת משטר אסד וטבח הדרוזים, קרובי משפחתם בא־סווידא. האירוע האחרון במיוחד, שמכונה על ידי המקומיים "7 באוקטובר של הדרוזים", חיזק את הקשר לישראל.
כך אמר לנו המארח: "השלטון החדש בסוריה הוא דאעש. הוא יותר גרוע מחמאס. הם באים מאותו מקום. הטבח ב־15 ביולי 2025 הוא 7 באוקטובר שלנו. החברים וקרובי המשפחה שלנו נאנסו ונרצחו. הדרוזים מהגליל ומכאן ניסו לחצות את הגבול ולהיכנס לסייע. בסוף מי שהציל את הדרוזים היא מדינת ישראל.
"הטבח ב־15 ביולי 2025 הוא 7 באוקטובר שלנו. חברים וקרובי המשפחה שלנו נאנסו ונרצחו. הדרוזים מהגליל ומכאן ניסו לחצות את הגבול ולהיכנס לסייע. בסוף מי שהציל את הדרוזים היא מדינת ישראל"
"גם בצד השני מבינים זאת ומניפים את דגלי ישראל שם. הדרוזים קשרו את גורלם בגורל מדינת ישראל וכולם ראו שישראל נקטה עמדה, לקחה צד. מאז הטבח ישראל מכניסה סיוע, אוכל, ציוד רפואי".
לדבריו, כתוצאה מכל ההתרחשויות – מחיקת שלטון אסד, טבח 12 הילדים, הקשרים של ישראל עם הדרוזים בא־סווידא והמלחמה האזורית – יש קפיצה עצומה במספר התושבים הדרוזים שעוברים תהליך התאזרחות. עוד ציין כי אין באף אחד מהכפרים הדרוזיים לשכת משרד הפנים, וכדי לעבור את תהליך ההתאזרחות עליהם לנסוע לקצרין, שם לעיתים יש המתנה ממושכת.
פנינו למשרד הפנים כדי לקבל את הנתונים המדויקים. 6,779 אנשים ביקשו להתאזרח בין השנים 2020 ל־2026 בכל ארבעת הכפרים. בשנת 2025 ניתן לראות את הזינוק המשמעותי בנתונים: 3,750 איש במהלך אותה השנה, לעומת כ־500–600 איש מדי שנה בשנים שקדמו לכך.
שנת 2026 רק החלה, וכעבור חודשיים ושבוע קרוב ל־1,000 איש כבר עברו תהליך התאזרחות. במג'דל שמס, למשל, כ־38% מהכפר כבר עברו תהליך התאזרחות. בשלושת היישובים האחרים כ־37%–43% עברו את התהליך.
באשר לשאלת היעדר שירותי משרד הפנים בארבעת היישובים הדרוזיים, במשרד הפנים ציינו כי פתיחת לשכת משרד הפנים היא תהליך מורכב המתבצע מול הרשות המקומית. "כשתהיה בקשה רשמית מהרשות, יבחנו את זה במשרד הפנים. ברחבי ישראל יש 58 לשכות של המשרד, הפזורות בכ־150 יישובים בישראל, כלומר אין לשכת משרד הפנים בכל יישוב".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו