על תורה, עינוג עצמי וייסורי אשמה

אילוסטרציה (צילום: Tomer-Neuberg-Flash-90)
Tomer-Neuberg-Flash-90
אילוסטרציה

בגיל 13 סיימתי ללמוד בתלמוד תורה ועברתי ללמוד בישיבת ״תפארת התלמוד – ישיבה לבחורים מובחרים בנשיאות מרן הרב שך שליט״א״ בירושלים. אני בתפילת שמונה עשרה אותה סיימתי מזמן, מציץ לצדדים לראות האם מישהו כבר גמר לפני כדי שלא אהיה חלילה הראשון שיגמור את התפילה, רואה את הבחור ג׳ מתפלל בנדנודי ענק, כל פניו מתעוותות בתפילה ותחנונים, רציני עד לעייפה, משמאל את י׳ עם פאות מסולסות שקורץ אלי. שנינו מחכים מי הראשון שיעשה ״עושה שלום״.

לטובת מי שלא התפלל אסביר, שבעת עמידת שמונה עשרה אסור להזיז את הרגליים, עומדים במקום אחד ורק יכולים לנענע את הגוף, וכשמסיימים פוסעים לאחור 3 פסיעות ואומרים ״עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן״. כך יודעים מי סיים.

בעת עמידת שמונה עשרה אסור להזיז את הרגליים, עומדים במקום אחד, מותר לנענע את הגוף, וכשמסיימים פוסעים לאחור 3 פסיעות ואומרים ״עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן״

תפילת שחרית מסתיימת, ולא, אין סיכוי שאהיה חזן, למרות שיש לי קול יפה, ואני יודע את כל הניגונים וגם ההברה שלי ליטאית אשכנזית בהוויתה, לא יעזור כלום – כי אני אוחנה. שונה.

היינו שם 4 בחורים ספרדים מתוך 120 בחורים. 4 פרענקים בלבד, אחי הבכור, אני ועוד שני אחים, ועל מה זכיתי להיות בישיבה כה חשובה שהסכימה לקבל אותי? אבא שלי למד עם ראש הישיבה בפונוביז׳ ואח שלי שלמד שם כבר שנה נחשב לאחד הבחורים הרציניים בישיבה. כך שהייתי צריך להודות לאלוהי האשכנזים שהתקבלתי לשיינקער.

המעבר לישיבה מבית ספר היה טראומתי. מהפסקות ומשחקים, לעולם של מדים – כובע, חליפה, חולצה לבנה, כמחצית השעה הפסקה יומית, ובשאר הזמן לומדים.

לאחר התפילה לומדים חצי שעה הלכה, חצי שעה הפסקה לארוחת בוקר. אנחנו כמובן לא עשינו תורנות מטבח ואפילו לא כלים, ובטח לא ניקיון חדרים. כלום. ישבנו למדנו. לאחר ארוחת בוקר, שיעור ״עיון״. שעה וחצי לפחות של פלפול עומק בגמרא עם כל המפרשים. יושבים בצורת האות ח מול מגיד השיעור ומתווכחים, מקשים ושואלים. ורק כשמבין את הנושא לעומקו, רושם בכמה מילים. אין שם ״קצב הכתבה״.

כשהגעתי לראשונה בגיל 26 לאקדמיה, נחרדתי לגלות שבאקדמיה שיטת הלימוד שונה. פחות למידה לשם למידה, ולא פלא שבוגר ישיבה ליטאית יצליח בכל נושא שיבחר ללמוד, כי הוא למד ללמוד.

כשהגעתי לראשונה בגיל 26 לאקדמיה, נחרדתי לגלות שבאקדמיה שיטת הלימוד שונה. פחות למידה לשם למידה, ולא פלא שבוגר ישיבה ליטאית יצליח בכל נושא שיבחר ללמוד, כי הוא למד ללמוד

כשחוזר הביתה מהישיבה אבא שלי תמיד היה שואל אותי: ״מה חידשת היום״. פחדתי מהשאלה, כי אבא שלי תלמיד חכם עצום ובקיא בכל הספרים לעומקם, אז הייתי מנסה להראות לו שמבין אנוכי משהו או שניים במסכת קידושין או גיטין, ואומר לו משהו שאמר אחד המפרשים, כשמהר אני מבין שלא הבנתי כלום. כלום. אבא שלי לא מוותר ושואל ״אבל מה הפשט? מה כתוב? עזוב אותך מפרשנויות..״

כמה הייתי בוכה, שנאתי ללמוד עם אבא שלי, כיון שהוא תמיד הוא צדק. היום כשאני עצמי אבא לילדים, אני מברך את אבא שלי שלא ויתר ובזכותו למדתי בין היתר להבין ולהבחין בין עיקר לטפל, בין פשט הכתוב לפרשנות ועוד. הבנתי ממנו שלמידה היא תמיד יציאה מאיזור הנוחות. צא ולמד.

הוצאתי ציונים טובים במבחנים, שלטתי בחומר, אבל היה לי רע. העולם הרגשי שלי זעק לשמים, היינו מתפלפלים האם ״ביאה שלא כדרכה הווי ביאה או לא״ (סנהדרין נד) ואני מבין שזה משהו שקשור לסקס אבל לא מבין מה זה שלא כדרכה? או עסוקים בשאלה האם ביאה זו העראה או כמכחול בשפופרת (יבמות נד).

הייתי מוקסם מהמיניות ויודע שהיא אסורה בדיבור על הדבר עצמו, אז מה עושים? מתפלפלים ודשים על שפתותינו בהנאה מילים אלו כמו איזור ״תשמיש המיטה״ ביום כיפור ועוד, ובלב אני יודע שתשמיש המיטה זה משהו שקשור למין, אבל לא מבין מה הקשר ל״תשמיש״ איך משמשים את המיטה? או איך משתמשים במיטה? היום אני מסתכל על מילים אלו ורואה בהן החפצה של האישה. ממש. לעשות אהבה זה לשמש את המיטה. הזוי. ובכלל בעולם החרדי הבנות לא היו קיימות.

בלב ידעתי שתשמיש המיטה זה משהו שקשור למין, אבל לא הבנתי איך משתמשים במיטה. היום אני רואה במילים האלו החפצת האישה. לעשות אהבה זה לשמש את המיטה. הזוי. ובכלל בעולם החרדי הבנות לא היו קיימות

בישיבה קטנה בשיעור א׳ (1984) למדתי על אוננות דרך חבר שסיפר לי בסודי סודות שאם משפשפים את איבר המין, יוצא נוזל לבן הקרוי זרע. אז ניסיתי לאונן, בשקט ובהסתר כמובן, כי זה זרע, ןלהוציא זרע לבטלה נחשב כרצח. אני זוכר את העונג שחוויתי שהיה בל יתואר, לצד אשמה נוראית על הרצח, בושה ופחד מעונש משמים. כמו גם דברי הרמב״ם שכתב על מי שמאונן כך:

״שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים הוא שאמר שלמה בחכמתו אל תתן לנשים חילך כל השטוף בבעילה זקנה קופצת עליו וכחו תשש ועיניו כהות וריח רע נודף מפיו ומשחיו ושער ראשו וגבות עיניו וריסי עיניו נושרות ושער זקנו ושחיו ושער רגליו רבה שיניו נופלות והרבה כאבים חוץ מאלו באים עליו אמרו חכמי הרופאים אחד מאלף מת בשאר חלאים והאלף מרוב התשמיש”

ועוד חז״ל כתבו כי מי שמוציא שכבת זרע לבטלה מעכב את ביאת המשיח ושיוולדו לו בנים רשעים ומה לא. כך נוצרה אצלי התניה בין עונג מיני לאשמה, בושה ופחד.

ביודעי כמה מסוכן זה אוננות, נכנסתי ללופ מטורף, מצד אחד הייתי בשיא אוני וכוחי, כל ההורמונים שלי עבדו והייתי מה שקרוי ״חרמן״ תמידי, ומצד שני פחדתי מאוד. פחדתי מעונשים. פחדתי לרצוח את תאי הזרע.

מצאתי עצמי במלחמות נגד עצמי, למשל כשהייתי בשירותים מאונן, היה זה בדרך כלל תוך כדי ייסורים והלקאות עצמיות, יד אחת מאוננת והשנייה בתוך הפה – אותה אני נושך חזק שיכאב לי ולא יעמוד לי, מנסה לאונן בלי לגמור ומועד פעם אחר פעם. ואחרי המעידה מתחילים הייסורים, אשמה, בושה ופחד : צומות, תענית דיבור – הייתי נמנע מדברים בטלים ורק לדבר דברי תורה, הליכה למקווה להטהר (עוד מקום שרק עושה ההיפך מטהרה), קבלות – קבלתי על עצמי כל מיני מנהגים והליכות ועוד. נכנסתי למלחמה נגד אוננות, וזו מלחמה שממש לא הצלחתי לנצח בה.

מצאתי עצמי במלחמות נגד עצמי, למשל כשהייתי בשירותים מאונן, בד"כ תוך כדי ייסורים והלקאות עצמיות, יד אחת מאוננת והשנייה בתוך הפה – אותה אני נושך חזק שיכאב לי ולא יעמוד לי, מנסה לאונן בלי לגמור ומועד פעם אחר פעם

הרגשתי ירידה בלימוד, ותליתי זאת באוננות. הרגשתי אבוד. לא היה לי עם לי לשוחח על כך. אומר זאת כך – המיניות היתה כל-כך נוכחת וקיימת בישיבה, אולם לא מדוברת כלל. ועוד ארחיב רבות בפרק המיניות.

לא אשכח את אותו יום שישי, אז קורא לי הבחור משיעור ג׳, חבר של אחי הבכור, לשיחה. בשיחה הוא מטיף לי מוסר, ואומר לי שאם אמשיך להיות חברהמן עלולים להעיף אותי מהישיבה, וכי הוא מנסה לעזור לי, ורגע לפני שהאסון יקרה כדאי לי לתפוס עצמי בידיים ולהרביץ ״שטייגען״ – עליה. להתעלות וללמוד.

ואני ילד בן 14, שואל אותו מה לעשות? איך אפסיק להיות חברהמן? ותשובתו – ״תפסיק לחייך לכל אחד. תפסיק לצחוק כל הזמן, תפסיק להתחבר לכולם. שב ותלמד״. ואני שכ״כ רציתי להיות מקובל ונאהב, החלטתי לתפוס עצמי בידים ולהיות ״צדיק״.

אוי איזו תקופה נוראית זו היתה. מיצחק המצחיק הפכתי ליצחק העצוב. טיפת חיוך לא העליתי על דל שפתי. הייתי יושב בשיעור, חברי הטובים דאז היו מנסים להצחיק אותי, עושים לי פרצופים ומעוותים פניהם, העיקר שאצחק. ואני לא צוחק. הלב צורח אבל אני עושה מה שצריך. צריך ללמוד. צריך להיות צדיק. צריך להיות רציני.

אני יושב רכון על הגמרא, מסכת בבא קמא, פרק הכונס. קורא את הטקסט שוב ושוב, ולא מבין מילה. הכל נתקע לי. קורא שוב ושוב, ומרגיש ערפל בעיניים, המוח נאטם. לא קולט. הולך לאוצר הספרים, מעמיס ערימות של ראשונים ואחרונים על היד, מנסה לכתוב איזשהיא חבורה להוכיח שהנה הרצינות משתלמת. יוק.

ואני ילד בן 14, שואל אותו מה לעשות? ותשובתו – ״תפסיק לחייך לכל אחד, לצחוק כל הזמן ולהתחבר לכולם. שב ותלמד״. ואני שכ״כ רציתי להיות מקובל ונאהב, החלטתי לתפוס עצמי בידים ולהיות ״צדיק״

נבהלתי. ילד גאון הייתי. טוחן מאות דפי גמרא בעל פה. מה קורה לי, יושב מבוהל, לא קולט? כמובן שלא יכולתי להמשיך עם ההצגה הזו להיות רציני כפשוטו בלי לחייך. כמו אותו ג׳ שהיה בחור רציני עד אימה, ובסוף אישפזו אותו בבית חולים פסיכיאטרי ונאסר עליו ללמוד לתקופה מסויימת. חזרתי להיות יצחק הצוחק.

או אותה הפעם שעשיתי תעלול וזרקו אותי מהישיבה. פחדתי ללכת הביתה ולספר מה קרה, ירדתי לחפש את מי שהיה קרוי אז גדול המשגיחים, הרב שלמה וולבא ז״ל, שכתב את הספר עלי שור ונולד ב-1914 בגרמניה. הוא היה איש מדהים ומאוד נחמד. הגעתי אליו וסיפרתי לו שזרקו אותי ואני לא יודע מה לעשות, ומאוד רוצה ללמוד ועוד. כמובן שעל מיניות לא היה על מה לדבר (כאמור, נושא טאבו).

הוא הבטיח לי שיעזור לי. ואכן, מספר שעות לאחר מכן, באמצע סדר בקיאות, נכנס הרב וולבא בכבודו ובעצמו לישיבה. כל התלמידים נרעשו. הוא פנה לרב שיינקער ושוחח עמו מספר דקות, שלאחריהן קרא לי הרב שיינקער והחזיר אותי ללימודים. המחווה שעשה הרב וולבא ז״ל שהטריח עצמו בשביל מישהו שהוא לא הכיר מרגשת אותי עד היום. יהי זכרו ברוך.

יהודי, בוגר החינוך החרדי ליטאי / חסידי, תלמיד חכם בהווה, עורך דין ויועץ לחיים, חופר עמוק, תשוקה לחיים, מוזיקה, אוכל טעים, לאלוהים ולמורכבות האנושית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
היי איציק - אני קוראת את הכתיבה הקולחת והסוחפת שלך ואתה לגמרי מצליח להכניס אותי לעולם שלא חוויתי ולא הכרתי - מעניין, מרגש ומעורר לא מעט שאלות ובין המילים הכתובות שומעת את צחוקך ורואה... המשך קריאה

היי איציק – אני קוראת את הכתיבה הקולחת והסוחפת שלך ואתה לגמרי מצליח להכניס אותי לעולם שלא חוויתי ולא הכרתי – מעניין, מרגש ומעורר לא מעט שאלות
ובין המילים הכתובות שומעת את צחוקך ורואה את חיוכך שלא שמעתי וראיתי זה זמן רב
תּוֹדָה – ומחכה לפרק הבא

עוד 1,397 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 11 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סכסוך המים בין אתיופיה למצרים מגיע לנקודת רתיחה ● חוקר טרור עיראקי נרצח בפתח ביתו בבגדאד ● ארדואן מכין הפתעה למתנגדיו ● בישראל וברצועת עזה מציינים 6 שנים למבצע צוק איתן, ודבר לא השתנה ● ודוגמנית-העל ממוצא פלסטיני, בלה חדיד, גונבת את ההצגה לפוליטיקאים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 822 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כִּישָּׁלוֹן

הפעם הכישלון לא יישאר יתום. גם לא יהיה צורך בבדיקת רקמות כדי לגלות מי אבא שלו. בבוא השעה נבוא עימו חשבון

עוד 993 מילים

הצופה מבית ומחוץ

למה ארון הברית משמש כדגם לטיבה של היהדות, החיונית ביותר לתרבות של מדינה יהודית? התכונות של ארון הברית הן:

  • הוא מכיל את לוחות הברית, את הערכים וההוראות למשתמש של חברה ומדינה מבחינה דתית.
  • הארון מדגים באופן פיזי וסימבולי את התכונות העיקריות שחייבים לטפח כדי ליצור דת חיה וייצוגית לכל רואיה. הוא מדגים את גדולתו של ה' ושל העם שאמור לייצג את רצונו לעולם בפועל: את היחסים הרצויים בין בני אנוש, צדקה ומשפט, חמלה וגמילות חסדים, שימוש נאות בכח ושלטון, ונאמנות בלתי נלאית ואין סופית לתורת ה'. כזו שמתגלה לעיני כל מראשית העם הזה בארץ ישראל בימי אברהם ושרה ועד היום הזה. כולל קיומו וישותו בגלויות רבות, בקשריו הרבים והכוללניים עם כל עמי העולם, תוך כדי חיים בתוכם וקשר רוחני איתם לדורי דורות.

התיאור הפיזי של ארון הברית מגלה את התכונות של הצד הרוחני של חברה יהודית, אף-על-פי שזאת תצוגה פיזית:

"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב" (שמות כה, יא)

המרכיבים הם עץ וזהב. חומר מצוי וזול וחומר נדיר ויקר. הזהב "מצפה" אבל גם "מקשט". והמדהים הוא שציפוי הזהב הוא גם בחוץ, כפי שהשכל היה דורש, אבל גם בפנים!

המרכיבים הם עץ וזהב. חומר מצוי וזול וחומר נדיר ויקר. הזהב "מצפה" אבל גם "מקשט". והמדהים הוא שציפוי הזהב הוא גם בחוץ, כפי שהשכל היה דורש, אבל גם בפנים!

כשאני מתבונן בכלי הזה, ומנסה להתייחס לרכיבים ולצורה הפיזית במונחים רוחניים, אני מגלה תורה שלמה של ערכים ואמונות מגולמת בכלי הפיזי.

"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ":

הזהב שהוא החומר היקר ביותר, כזה שלא ניתן למצוא בקלות וללא מאמץ גדול של מחקר, חקירה, חפירה, צירוף, ניקוי ופיסול – מסמל את ראש סולם הערכים שה' דורש מן האדם. לחיות ולהתנהג כמו זהב בעולם רגיל ומצוי. ההשלכות הן לגבי חינוך, מחשבה, בירור ערכים, בירור כל מצב בכל ההיבטים שלו, דרך התנהגות ועמידה אישית כזהב, כמקום העליון ביותר בעיני האדם.

אבל האם אנו באמת שואפים לקבל החלטות ולפעול לפי האינטרסים העליונים והכי נעלים שה' דורש ממנו? אפילו אם ניקח ניסוח מקוצר מן הנביא מיכה:

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (ו, ח)

מי באמת יכול לטעון שהוא תמיד חי במאמץ לקיים את הערכים האלו בכל פרט ופרט שביחסים שלו עם בני אדם אחרים, או אפילו בינו ובין עצמו? אפילו רק ג' הדרישות האלו?

אבל כדי שהארון יוכל להכיל בתוכו את לוחות הברית, את דברי ה' לאדם, על הדרך הרצויה שהוא אמור לבחור בה, הוא צריך לציפוי של זהב מבפנים ומבחוץ. זהו האתגר הגדול של כל האנושות. בראש ובראשונה עלינו להיות מודעים לדרישות הללו. הם חייבות להיות לנגד עינינו ובלבנו כל הזמן.

כדי שאפשר לטעון שחינוך זה או אחר הוא חינוך דתי, ערכים אלו חייבים להיות במרכז, ואבן הבוחן האישי והחברתי למידת ההצלחה שלנו לחיות "חיים דתיים".

כדי שהארון יוכל להכיל בתוכו את לוחות הברית, את דברי ה' לאדם, על הדרך הרצויה שעליו לבחור בה, הוא צריך ציפוי של זהב מבפנים ומבחוץ. זהו האתגר הגדול של האנושות. הדרישות חייבות להיות לנגד עינינו ובלבנו כל הזמן

זה לא קשור לפוליטיקה ולא לשלטון, אלא להלך רוח ומוסכמה על חיים ביחד ועל היחס המועדף לאחרים בכל רגע ורגע של חיינו על האדמה. כן, הרף גבוה, אבל בלי שנחפש רף גבוה – נסכים להסתפק ברף נמוך יותר. וזה תמיד מביא לחורבן חברה או מדינה לאורך כל ההיסטוריה. התורה מזהירה אותנו מכך, ואני חרד מכך שאנחנו לא נותנים את המקום הראוי והמועדף שמגיע לעמדה זאת. תתבוננו, תחשבו, ונדבר על זה כשיח הכרחי להמשך קיומנו כעם בארצו.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 550 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

רן ברון

החברים של בן השופטת המאוימת, שנרצח בפיגוע, נזכרים בו

שני מכתבי איום ברצח שקיבלה השופטת ענת ברון מבהירים כי מי שחיבר אותם ידע על הפיגוע התאבדות שגדע את חייו של בנה ● רן ברון בן ה-23 היה אמור להופיע בליל הפיגוע בג׳ם סשן במועדון המייקס פלייס בתל אביב ● חבריו של רן כועסים על קמפיין ההסתה והאיומים נגד אמו ● אחד מהם, אביב אליאסי, הוא אחיו של "הצל": "אני יודע שאח שלי כותב על ענת ועל רן מתוך אהבה ומתוך כאב, אבל הוא טועה"

עוד 2,743 מילים

ברצף פסקי דין מהחודש האחרון, משדר נשיא בית המשפט העליון בארצות הברית קו מובהק של נטייה לצד הליברלי ● ג'ון רוברטס, שמונה לעליון לפני 15 שנה על ידי ג'ורג' בוש הרפובליקאי, מבקש כעת להפוך ללשון המאזניים של המוסד החשוב ● אחרי שהיה בדעת מיעוט נגד נישואים חד-מיניים, רוברטס הופך על רקע הכאוס בארה"ב ליותר ויותר ליברל - וטראמפ ממש לא אוהב את זה

עוד 1,448 מילים

תגובות אחרונות

חברון הפכה לפצצת קורונה מתקתקת ברשות הפלסטינית

82% ממקרי הקורונה ברשות הפלסטינית מתרכזים סביב העיר חברון ● התנאים החברתיים הייחודים באזור הובילו להדבקה גבוהה יותר מאשר בשלוש הערים עם התחלואה הגבוהה ביותר בישראל גם יחד ● "לאנשים הייתה גישה כזאת שכאילו הכל ברצון האל, ומה שהוא רוצה – יקרה" ● "אבל הגורם החשוב ביותר בהתפשטות הווירוס הוא שאנחנו לא שולטים בנקודות הכניסה ובגבולות שלנו: המדינה שלנו מפורקת לחלקים"

עוד 992 מילים

מקורבי גנץ זועמים: נתניהו חותר לבחירות בתחילת השנה

דיווח: ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את הרעיון למנות את גדי איזנקוט לראש מערך ניהול הקורונה ● משך החקירות האפידמיולוגיות יקוצר, פחות אנשים ידרשו לבידוד ● נתניהו למקרון: "הסיפוח תואם את החוק הבינלאומי, נוסחאות העבר הובילו לכישלון" ● גורם בכיר בכחול לבן: "נתניהו מפזר כסף על האזרחים כדי להגיע לבחירות"

עוד 41 עדכונים

שקד היא מלכת ניגוד העניינים של הפוליטיקה הישראלית

איילת שקד, ממובילות היוזמה להקים ועדה לבדיקת ניגודי עניינים של שופטים, לא היססה לפעול פעמים רבות תוך ניגוד עניינים מובהק ● כך התייצבה לצד אפי נוה, וגם לצד חברתה שירי דולב - שניסתה לגזור קופון מהקורונה ● ומה יש לשקד עצמה לומר בנושא? "חבר כנסת לא נמצא בניגוד עניינים, נקודה" ● דעה

סוגיית ניגוד העניינים של שופטים היא נושא חשוב, שפגיעתו לא מבדילה בין מצביעי ימין למצביעי שמאל, ולכן מן הראוי שתטופל ותתוקן כמה שיותר מהר על ידי הכנסת. עם זאת, העיתוי להקמת ועדת חקירה בנושא כעת, בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי חסר תקדים, הוא בעייתי, וזאת בלשון המעטה.

אבל בעייתית לא פחות מכך, היא עמדתה של אחת ממובילות היוזמה – חברת הכנסת והשרה לשעבר איילת שקד. "שופטים שלא יפסלו את עצמם בניגוד עניינים יועמדו לדין על הפרת אמונים", דרשה שקד בהצעת חוק שהעלתה לפני שבועיים. אבל מסתבר שאצלה, ברגע שניגוד העניינים נוגע לעצמה, המוסר הגבוה לפתע נעלם.

אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בדצמבר 2019 פרסם גור מגידו בדה מרקר כי שקד, ששיתפה פעולה כשרה עם לשכת עורכי הדין בקידום מינוי שופטים, ידעה בזמן אמת על מפקד הקולות שערך עבורה אפי נוה, יו"ר הלשכה דאז, בקרב מאות עורכי דין.

למעשה, שרת המשפטים שקד לא היססה (במהלך תקופת הדיל שלה עם נוה) להתערב לא רק בנושאי מינוי שופטים, אלא גם בנושאים פרלמנטריים הנוגעים אליו ישירות.

בין היתר, היא הקשתה על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח בישראל, בזמן שנוה ייצג כעורך דין את חברת הביטוח מנורה מבטחים.

אבל נוה לא היה לבד. הוא היה מקושר היטב לגילדה של עורכי דין, שייצגו את החברות הגדולות במשק, מבנקים ועד חברות מזון. שקד אף צולמה בפגישה משותפת עם נוה באחד מהמשרדים האלו, שייצג בין השאר את הבנקים פועלים ובינלאומי, אסם, מנורה והפניקס, וכן חברות של האחים עופר, תשובה ושטראוס.

כל זה לא מנע משרת המשפטים דאז להתערב, ולהפיל חקיקה של ח"כ יואב קיש (ליכוד, היום סגן שר הבריאות), שתגביל את הבנקים ביכולת להטיל קנסות על לווים שרוצים לפדות את המשכנתאות שלהם לפני הזמן.

כל זה לא מנע משרת המשפטים דאז להתערב, ולהפיל חקיקה שתגביל את הבנקים ביכולת להטיל קנסות על לווים שרוצים לפדות את המשכנתאות שלהם לפני הזמן

שקד גם התנגדה למתן סמכויות נרחבות לוועדה הפרלמנטרית שהייתה אמורה לדון באשראי שנותנים בנקים וחברות ביטוח לטייקונים; היא זו שניצלה את סמכותה כשרת משפטים בשביל לגרום לדחיית מועד יישום החוק לסימון מוצרים מזיקים בשנתיים; והיא התנגדה גם להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי והציבה מכשולים בסגירת חור שהיה קיים בחוק הריכוזיות, וששירת את אי. די. בי.

איילת שקד מבקרת בהתנחלות שדה בועז, ארכיון, 2014 (צילום: Gershon ELinson/FLASH90)
איילת שקד מבקרת בהתנחלות שדה בועז, ארכיון, 2014 (צילום: Gershon ELinson/FLASH90)

שקד אף הגדילה לעשות במהלך הדיונים על הסרת חסינותו של חיים כץ בכנסת בסוף ינואר. כץ פעל בניגוד עניינים חריף, כאשר קידם תיקון לחוק על סמך הצעה עליה למד מחברו מוטי בן-ארי. מדובר בהצעה שהיטיבה, בין השאר, עם בן-ארי.

בעקבות כך התעורר ויכוח ער על מהו ניגוד עניינים מנקודת מבט של פעילות ח"כים. על כך אמרה שקד: "ח"כ לא נמצא בניגוד עניינים, נקודה. לא כשהוא עונה לפניות ציבור, לא כשהוא מצביע בוועדה, ולא כשהוא מצביע במליאה".

חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

עוד אמרה שקד בדיונים על הסרת חסינותו של כץ, כי ניגודי העניינים הפכו בלתי סבירים ומשתקים את עבודת השרים, וכי יש להחיל חובת גילוי ודיווח – ולא חובת מניעה.

אלא שגם במבחן התוצאה, שקד לא החילה על עצמה לא גילוי ולא מניעה. כעבור שלושה חודשים בלבד מאותם דיונים, ובעיצומו של הגל הראשון של הקורונה, שקד קידמה בוועדת החוץ והביטחון את האפליקציה של חברת NSO לצורך ניטור חולי קורונה. הכל מבלי שסיפרה שנשיאת החברה היא שירי דולב, שהיא גם במקרה חברתה הטובה של חברת הכנסת שקד.

אצל איילת שקד כנראה המשפט "נאה דורש נאה מקיים" לא תופס. ניגוד עניינים, מבחינתה, הוא כנראה בסך הכל עניין לחלשים – או לסתם שופטים.

שקד קידמה בוועדת החוץ ובטחון את האפליקציה של חברת NSO לצורך ניטור חולי קורונה. הכל מבלי שסיפרה שנשיאת החברה היא שירי דולב, שהיא במקרה חברתה הטובה

עוד 539 מילים

קורס הכשרה לעובדים סוציאליים הופסק בשנית

מעקב בעקבות הפרסום בזמן ישראל, משרד הרווחה חידש את ההכשרה לעובדים סוציאליים שמטפלים בילדים נפגעי אלימות ● אבל הקורס הופסק שוב, בשל השביתה וההחמרה בהגבלות הקורונה ● ובינתיים, מתמודדים המטפלים עם אלימות גואה, איומים על חייהם והתאבדויות של מטופלים - בלא הדרכה והכוונה

עוד 613 מילים

ראיון סורוס, סודות ושקרים

כיצד הפך הטייקון ההונגרי-יהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס (אוטוטו 90) לכוכב של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות מסביב לעולם? ● אורבן מאשים אותו בהצפת הונגריה במהגרים לא חוקיים, הימין האמריקאי מאשים אותו במימון המהומות בארה"ב, יאיר נתניהו מכפיש אותו באירופה - ויש גם מי שמייחס לו את הפצת מגפת הקורונה ● אמילי טמקין, שכתבה ספר חדש על סורוס, מצביעה על המכנים המשותפים בין כל המגדפים, ומתעכבת על שם אחד: ארתור פינקלשטיין

עוד 2,375 מילים

עם עשרות חברות ומפעלים, קרן פימי של ישי דוידי הפכה לטייקון הגדול בישראל בתחום התעשייה ● הקרן לוקחת חברה, מפשיטה ומלבישה אותה מחדש, בתקווה שיימצא לה קונה ● בניגוד לתעשיינים המסורתיים, שמייסדים מפעל ומחזיקים בו עשרות שנים, כל הסיבוב הזה צריך לקרות בתוך שנים ספורות ● השבוע פרצו סכסוכי עבודה בשני מפעלים של הקרן ובמפעל נוסף מתוכננים פיטורים ● בהסתדרות מאשימים את הקרן בניצול משבר הקורונה: "יש פה מיליון מובטלים, זה לא מעניין אותם"

עוד 2,705 מילים

ישראל מייבשת

פרק 17מים הם עניין גדול בגדה המערבית - ובפרט בדרום הר חברון ● מים הם לא רק מקור החיים, אלא גם נשק וכלי שלטוני ● "יש לטפל בעניין הזה בשקט, בשלווה ובחשאי ולעסוק בחיפוש דרכים להגירתם לארצות אחרות", אמר לוי אשכול על הפלסטינים אחרי מלחמת ששת הימים, ואף הציע את הפתרון: "ייתכן שאם לא ניתן להם מים במידה מספקת, לא תהיה להם ברירה" ● 53 שנה אחרי, אמיר בן-דוד רואה כיצד ישראל מיישמת את המדיניות הזו בשטח

עוד 2,442 מילים ו-1 תגובות

נתניהו: דמי האבטלה לשכירים יוארכו, עצמאים שקיבלו מענק - יזכו למענק נוסף בשבוע הבא

ראש הממשלה: פתיחת העסקים ומקומות הבילוי הייתה מוקדמת מדי; האחריות לכך מוטלת עליי ● לפיד: נתניהו מתלונן על הבירוקרטיה; מי היה כאן ראש הממשלה ב-11 השנים האחרונות? ● קרן וקסנר: התשלום שהעברנו לברק - בסך 2.3 מיליון דולר - היה בעבור שני מחקרים, שאחד מהם לא הושלם ● יושב ראש הקואליציה זוהר: בין הליכוד לבין כחול לבן שורר נתק מוחלט

עוד 33 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה