אלקנה פרסלר מתגורר בשוהם, נשוי בשנית +5 ילדים. מנהל חברת הזנק ומתמחה באסטרטגייה עסקית עמוקה. אוהב אדם וטבע, חוקר ומתקשר טכנולוגיה עבור חברה טובה יותר וסובלנית יותר.
הקושי להבין את השלכות ההתחממות הגלובלית ואת התפשטות המגפות באמצעות החשיבה האינטואיטיבית שלנו מקשה עלינו להבין את חומרת המצב. שתי בעיות תפיסה מובנות אינן מאפשרות לנו לתפוס את הבעיה בה אנו נמצאים.
נניח שחבצלת מים מכפילה את גודלה על פני המים כל 24 שעות. נניח שמקור המים זו הכנרת שלנו. כמה משטח הכנרת יכוסה יום לפני שכל הכנרת תהיה מכוסה לחלוטין בחבצלות?
אלקנה פרסלר מתגורר בשוהם, נשוי בשנית +5 ילדים. מנהל חברת הזנק ומתמחה באסטרטגייה עסקית עמוקה. אוהב אדם וטבע, חוקר ומתקשר טכנולוגיה עבור חברה טובה יותר וסובלנית יותר.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הדבר שאני הכי אוהב בטיולי נחלים במדבר הוא להגיע למקור שלהם. ממש להיכן שהם מתחילים. יש משהו קסום בהתבוננות במקום שבו נולד דבר מה, שהפך להיות מערכת ענקית של גאיות ונקיקים, שחוצב בהרים ומשטח אזורים מאופק עד אופק.
נחל משמר (צילום: אלקנה פרסלר)
לא בכל הנחלים המדבריים נקודת הלידה המסוימת הזו קיימת. תחילת התלם הקטן שטיפת גשם ועוד אחת ועוד הרבה אחריה חרצו במשהו שפעם היה מישור. אי אפשר שלא לעמוד שם לרגע, קצרי נשימה, אחרי שעות של מעברי סלעים, היאחזות בחמוקי קירות גיר ולהבין שהכול מתחיל מחריץ קטנטן. זה להבין תהליך. אנחנו אוהבים לראות תהליך שלם מתחילה ועד סוף. זה מרגיע, זה בטוח, זה אומר לנו שמה שחשבנו באמת קורה.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
טיפת גשם צונחת על הקרקע המדברית, כמו מחשבה חדשה ומסקרנת הניצתת במוחנו. לרוב הטיפה תעלם, אולי תיספג בקרקע. כמו עוד מחשבה שכנראה תגווע בין שאר תלאות היום, או סתם תירמס תחת כל הרכבות והוועדות שעפות לנו בראש ללא הפסקה.
נחל משמר (צילום: אלקנה פרסלר)
אבל אם תצנח עוד טיפה ועוד אחת, כמו מחשבה שלא מרפה, היא תתחיל לחרוץ חריץ קטן, שיתחיל להעמיק וייתן כיוון לשלוליות קטנות, למחשבות נוספות, לנוע באותו הכיוון.
מחשבה, כמו טיפה, אם אינה נספגת, היא מתחילה לנוע ולפעול. היא כבר לא טיפה אקראית, היא כבר לא שלולית שתתאדה עם צאת החמה. היא כבר עשתה מעשה. היא לא מנסה להשלים מלאכה אלא רק להתגשם ולפעול בכיוון מסוים – למטה.
מחשבה, כמו טיפה, אם אינה נספגת, מתחילה לנוע ולפעול. היא כבר לא טיפה אקראית או שלולית שתתאדה עם צאת החמה. היא כבר עשתה מעשה. היא לא מנסה להשלים מלאכה אלא רק להתגשם ולפעול בכיוון מסוים – למטה
מטר הטיפות ימשיך לסירוגין שנה אחר שנה והפלג יעמיק ויתארך. שלוליות מזדמנות שיעבור לצידן כאילו יחושו בו, יחברו אליו ויעצימו אותו. כמו מעשים אשר נותנים השראה למחשבות דומות ולצידן מעשים אחרים להצטרף.
נחל משמר (צילום: אלקנה פרסלר)
לשטף של מעשים ומחשבות יש עוצמה, ועכשיו כבר ישנה יכולת לחתור שינוי בתוך מציאות. כאשר האבן קשה הם יחצבו בכוח ולעומק בנחישות ובהתמדה. ינסו למצוא ולחדור דרך סדקים במציאות הקשה המתנגדת.
לעומתה, אבן רכה תצטרף לזרימה וכאילו תוותר על מקומה. מתוך הכנעה או מתוך הבנה שכנראה הנה הגיע הזמן. הגיע הזמן להפסיק להתעקש ולעמוד על דעתך. להימס, להישטף ולהתערבב עם אחרים כדי ליצור משהו גדול יותר, רחב יותר, נגיש יותר.
נחלי האכזב של המדבר שונים מאוד מנחלי האיתן וגאון זרימתם המתמיד.
נחלי אכזב מתגאים בדרך שעשו. הם לא מראים את המים, הם מראים את מה שהמים עושים. המים שמגיעים בשצף קצף מדי פעם אינם העיקר כאן. הם רק הכלי שאיתו הם מייצרים את השינוי.
טיול זוגי בגבי נחל משמר, דצמבר 2020
נחל משמר (צילום: אלקנה פרסלר)
אלקנה פרסלר מתגורר בשוהם, נשוי בשנית +5 ילדים. מנהל חברת הזנק ומתמחה באסטרטגייה עסקית עמוקה. אוהב אדם וטבע, חוקר ומתקשר טכנולוגיה עבור חברה טובה יותר וסובלנית יותר.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
כל קרבן פוער חור בלב, אבל ההחמצה הגורלית משאירה גם טעם מר בפה. מהרהר בסיום תקופת הקורונה. הולך להיות קשה. קשה מאוד.
"על פארש" מקרקשות המילים בראש אז בהלוויה ושנים לאחר מכן.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
זה הלם בי במפתיע אחרי שיחה ארוכה עם בתי מעין אי שם על כביש 6 בדרך דרומה לקמפינג. בת 20, אחרי צבא, היא מספרת על הרצון שלה לבקר את הוריי המבוגרים, אשר נאלצו לסרב תוך ייסורי מצפון. היא הבינה וקיבלה את החלטת סבא וסבתא, במיוחד לקראת האפשרות להצלה הממשמשת ובאה – חיסוני הקורונה.
Gaza Strip Pixabay.com
חוזרים שני עשורים אחורה. חברי נהרג בעוטף עזה דקות ספורות לפני הפסקת האש. בסך הכול הלך לעמדה, הרים קצת את הראש. זה הספיק למנוול מהצד השני לנצל את הרגעים האחרונים ולזרוע עוד זרע של מוות, שנאה וחוסר תוחלת בשדות הייאוש של עוטף עזה.
קשה שלא להרהר על מה שהולך לקרות בעוד מספר חודשים. בזמן שהחיסונים יהיו כבר כאן ובכל זאת עשרות, אולי מאות קורבנות עדיין יפלו קורבן לקורונה. אפשר בקלות להדהד את הסיפורים קורעי הלב של חולי קורונה שנפטרו כאשר היו במרחק יום אולי שעות מהחיסון הגואל. איזו נחמה למפרע ניתן להגיש לאבלים העתידיים האלו?
חוזרים שני עשורים אחורה. חברי נהרג בעוטף עזה דקות לפני הפסקת האש. בסך הכול הלך לעמדה, הרים קצת את הראש, וזה הספיק לצד השני לנצל את הרגעים האחרונים לזריעת מוות בשדות הייאוש של עוטף עזה
במלחמות, לפני כניסת הפסקת אש, הצדדים לקונפליקט נוהגים באיפוק מוגבר ומשתדלים להתכנס לאחור על מנת להימנע מקורבנות מיותרים של הדקה ה-90.
אין לנו באמת נחמה אל מול מה שיתרחש אבל יש לנו אפשרות לחזק את ידי אלו שינהלו את התהליך המורכב הזה, במיוחד לקראת סיומו. נראה לי כי כל שנותר לנו הוא להפגין סולידריות, להמשיך ולהישמע להוראות ולהילחם על כל אחד עד ההצלה שתגיע בהקדם.
זה בדיוק הזמן ללכת נגד האינסטינקט של "אווירת סיום קורס" ולא להיפגש עם ההורים, גם אם אנחנו, הנכדים או אפילו הם מאוד רוצים. זה הולך להיות קשה, ממש קשה. בארץ ובעולם, כל מכאובי הקורונה יתגמדו לעומת תקופת "חבלי הישועה" של משבר הקורונה.
מערכות הבריאות, לצד כל המערכות הציבוריות, יצטרכו להראות עוצמה, בגרות ושקיפות בטיפול בתקופה זו. אנחנו אלו שנצטרך לראות אם המערכות שלנו אכן התבגרו ויכולות לעמוד מול גלים של מקורבים ופונקציונרים שינסו להידחף בתור כדי להציל את יקיריהם.
היכונו למאני-טיים שלנו.
אלקנה פרסלר מתגורר בשוהם, נשוי בשנית +5 ילדים. מנהל חברת הזנק ומתמחה באסטרטגייה עסקית עמוקה. אוהב אדם וטבע, חוקר ומתקשר טכנולוגיה עבור חברה טובה יותר וסובלנית יותר.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
חשבתי על זה הרבה.
"היהודים באים" מרגיש לי כמו שבירת הדיסטנס המסורתית בסוף הטירונות, כשמעזים לספר בדיחה על המ"מ. המפקד לא הולך לשום מקום אבל מערכת היחסים הולכת להתעדכן למשהו מתאים יותר.
לי אין בעיה עם "היהודים באים". זה לא מטריד, מעלה או מוריד במסע שלי עם היהדות וההיסטוריה שלנו.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
"היהודים באים" מרגיש לי כמו שבירת הדיסטנס המסורתית בסוף הטירונות, כשמעזים לספר בדיחה על המ"מ. המפקד לא הולך לשום מקום אבל מערכת היחסים הולכת להתעדכן למשהו מתאים יותר
יש לי תחושה כי חילונים וגם דתיים רוצים מערכת יחסים מתקדמת ובוגרת יותר עם מה שמגדיר אותנו כקבוצה לאומית. לא מתוך אוטוריטה או יראת פחד מדמות אב שמיימית, אלא מתוך הבנה ודו-שיח שלא מקדשים מראש שום דבר.
"היהודים באים" היא אתנחתא קומית בתוך תהליך אין סופי של התפתחות היהדות.
האתנחתא הקומית הזו היא חלק מהתרבות המערבית כבר מעל 40 שנה. "בריאן כוכב עליון 1979" הייתה כנראה יריית הפתיחה הרשמית לשינוי. ומאז הגיעו עוד רבים וטובים שביטאו את רוח התקופה.
צילום מסך מתוך "בריאן כוכב עליון" של מונטי פייתון
הסרט "המצאת השקר 2009", שמחדד בחמלה את הצורך שלנו בייפוי המציאות בשקרים קטנים וגדולים כדי לשרוד אותה, עם קריצה ביקורתית לדתות הממוסדות שיוצרות עובדות לא בהכרח אמיתיות כדי לנחם את מאמיניהן – הוא בכלל בגדר חובה (מדאורייתא).
המון אנרגיה משתחררת בתהליך הזה, בהתפרקות ממצב של "עולם רדוף שדים" (ק. סאגאן), בו האנושות כפותה משחר ימיה למוסדות אשר לא רק טענו כי יש אלוהים, אלא שהם יודעים מי האלוהים הנכון ומה בדיוק הוא רוצה מאיתנו.
בשורה התחתונה, הדתות המוסדיות משפרות כיוון ונפטרות מכל מה שלא מתאים למודרנה הליברלית המרכזית: מעמד האישה, סחר עבדים, להט"ב, משפט מודרני וכל מה שמגדיר חברה מתקדמת. הדתיים יקראו לזה עדכון של מילה מקודשת, החילונים יגידו אם כל הזמן מעדכנים, מה שווה מילה מקודשת?
המון אנרגיה משתחררת בתהליך ההתפרקות ממצב של "עולם רדוף שדים" (ק. סאגאן), בו האנושות כפותה משחר ימיה למוסדות שטענו כי יש אלוהים וכי הם יודעים מי האלוהים הנכון ומה בדיוק הוא רוצה מאיתנו
בשנת 2020, הדתיים סביבי אינם מעוניינים לדבר על קיומו או אי קיומו של האל, הם רחוקים שנות אור מהמוסר המקראי וגם לא חושבים שהתנ"ך הוא ספר היסטוריה כפשוטו. אז למעשה, אנחנו לא מדברים על פירוש כזה או אחר לתנ"ך, אנחנו כן מדברים על עדכון מתמשך של זהות לאומית מודרנית.
היהודים-באים (צילום: כאן 11)
לסיכום, לעניות דעתי, "היהודים באים" היא קריצה אחת בתוך הרבה חיכוכים ושינויים לקראת מערכת יחסים בוגרת יותר, שתאפשר ליהדות, ביחד עם התנ"ך, להיות מה שמגדיר את האומה היהודית.
נ.ב. שתי צרימות קלות:
אחת – מינון נמוך יותר של גסויות לא יעיבו על המסר.
שניה – העובדה שאנו כעת בעידן של מחלוקת קשה בעם.
אבל מאידך, תמיד היו מחלוקות בעם.
אלקנה פרסלר מתגורר בשוהם, נשוי בשנית +5 ילדים. מנהל חברת הזנק ומתמחה באסטרטגייה עסקית עמוקה. אוהב אדם וטבע, חוקר ומתקשר טכנולוגיה עבור חברה טובה יותר וסובלנית יותר.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הורה למפלגת ש"ס וליושב ראש המפלגה, חבר הכנסת אריה דרעי, להסיר סרטון תעמולת בחירות שפורסם אמש.
בסרטון נראה אדם המוצג כחייל דתי העושה את דרכו לביתו בערב שבת, בעוד בני משפחתו ממתינים לו לקידוש. לפי הודעת הוועדה, הסרטון מסתיים בכיתוב המציין כי 30 אלף חיילים הצביעו לש"ס בבחירות האחרונות, ולאחר מכן מוצג פתק הצבעה ועליו אותיות המפלגה.
ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה של מפלגת "ישר לישראל עם איזנקוט", שדרשה להוציא צו ארעי להסרת הסרטון. המפלגה טענה כי הסרטון מפר את האיסור על שימוש בצה"ל בתעמולת בחירות, וכן את האיסור להשתמש באותיות של רשימת מועמדים לפני תחילת תקופת 42 הימים שלפני מועד הבחירות.
השופט סולברג קבע כי סיכויי העתירה בנוגע לשתי ההפרות מצדיקים מתן צו ארעי. הוא הורה לש"ס ולדרעי למחוק את הסרטון מכל חשבונותיהם ברשתות החברתיות, ולהעביר את תגובתם לעתירה בתוך יומיים.
על פי חוק הבחירות, חל איסור לעשות שימוש בצה"ל באופן שעשוי ליצור רושם כי הצבא מזוהה עם מפלגה כלשהי. כמו כן, החוק אוסר על שימוש באותיות המפלגה בתעמולה מחוץ לתקופת 42 הימים שלפני יום הבחירות.
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, קבע שהצמדת אבטחה לאחד מהמועמדים בבחירות, משום שהוא מוביל בסקרים, מהווה אמירה פוליטית, ועל סמך עמדתו הוחלט ששירות הביטחון הכללי לא יאבטח את יושב ראש ישר! גדי איזנקוט, כך דיווח היום בן כספית ב"מעריב".
אולם, לפי הפרסום, למאבטחיו של איזנקוט הותר לשאת נשק.
הפחד והרתיעה מפני שילוב המפלגות הערביות בממשלות ישראל חוצים כמעט את כל המפלגות היהודיות, למעט הדמוקרטים. הם מחייבים מחשבה אחרת על הסוגיה.
אפשר לפטור את הדיון בהטחת אשמת הגזענות או בחששות הביטחוניים, אבל עדיין נדרש פתרון. מדינה שפויה לא יכולה להתעלם מ-20% מאזרחיה ולמנוע מהם כל שותפות בשלטון ובקבלת ההחלטות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עם פתיחתה של שנת הלימודים תשפ"ז, הריטואל הקבוע כבר מוכן לשיגור ומשודר לכל בית בישראל. נבחרי ציבור יצטלמו בכיתות א', גזירת הסרטים תככב במהדורות החדשות, וההצהרות החגיגיות על "עתיד ילדינו" ועל "דור העתיד של המדינה" ימלאו את חלל האולפנים.
אלא שהשנה, יותר מתמיד, מדובר במצג שווא מנותק מהמציאות. מאחורי החיוכים, הבלונים והסיסמאות מסתתרת אמת נוקבת ומושתקת: תלמידי ישראל נכנסים לכיתות ופוגשים מערכת חינוך שנמצאת על סף קריסה רגשית, תפקודית ומבנית.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט.
מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.
מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
פרופ' אדוארד טאוב גילה במחקריו כי בעקבות פגיעה גופנית וניסיונות כושלים להשתמש באיבר, אדם עלול ללמוד להימנע מהפעלתו. אי-השימוש עצמו מנציח את המגבלה (Use it or lose it). עבודתו של טאוב הייתה מן היסודות להבנת יכולת המוח להשתנות באמצעות אימון (שיטת CIMT).
במאמרו "דברים שלמדתי מנחש צפע", לקח פרופ' יורם יובל את המושג הרפואי-שיקומי "אי-שימוש נלמד" (Learned Non-use) צעד אחד קדימה, והציע לראות בו תופעה נפשית-אישית: היכולת לחשוב, לבדוק, לאהוב ולחמול היא שריר נפשי, ואם הפרט אינו מפעיל אותו – הוא נחלש.
ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מה קשור החרמת מגזרים לחרדים. גם אתה מנסה לאזן? האיזון הקדוש? החרדיות היא לא תכונה מולדת כמו צבע עור, נטיה מינית, מגדר או דת. אדם יכול להחליט לא להיות חרדי. החרדיות היא התנהגות. אני מחרי... המשך קריאה
מה קשור החרמת מגזרים לחרדים. גם אתה מנסה לאזן? האיזון הקדוש? החרדיות היא לא תכונה מולדת כמו צבע עור, נטיה מינית, מגדר או דת. אדם יכול להחליט לא להיות חרדי. החרדיות היא התנהגות. אני מחרים אותו בגלל הבחירה שלו להתנהג ככה, לא בגלל איך שהוא נולד.
די כבר לנסות להתחנף למכונת הרעל. זה לא יעזור. מי שעושה עצמו לכבש – הזאב יטרוף אותו.
בקשר לנושא האחרון: בפראפרזה על האמירה: "שליש משלמים מיסים, שליש הולכים למילואים ושליש מתנדבים, וזה אותו שליש", (נדמה לי שאמרה זאת רחל עזריה) אומר כך: שליש מתחמקים מגיוס, שליש חיים מקצבא... המשך קריאה
בקשר לנושא האחרון: בפראפרזה על האמירה: "שליש משלמים מיסים, שליש הולכים למילואים ושליש מתנדבים, וזה אותו שליש", (נדמה לי שאמרה זאת רחל עזריה) אומר כך: שליש מתחמקים מגיוס, שליש חיים מקצבאות ושליש מזהמים, וזה אותו שליש.
יש להקים ממשלת מיעוט כלשהי, ובה להעביר חוק יסוד - שלא מאפשר לאדם לכהן בתפקיד רהמ יותר משתי קדנציות.
זה יוציא את ביבי מהמשחק אחת ולתמיד, ואז ניתן לצאת לבחירות, מתוך הבנה שבכלל לא משנה... המשך קריאה
יש להקים ממשלת מיעוט כלשהי, ובה להעביר חוק יסוד – שלא מאפשר לאדם לכהן בתפקיד רהמ יותר משתי קדנציות.
זה יוציא את ביבי מהמשחק אחת ולתמיד, ואז ניתן לצאת לבחירות, מתוך הבנה שבכלל לא משנה מי ייבחר – תקום ממשלת אחדות רחבה וציונית.
זה חוקי? בגץ יפסול זאת כחוק פרסונלי? אני לא יודע. את השיחות עם בגץ צריך להתחיל כבר עכשיו. בחשאי כמובן.
בעיני שרה והבבונים כל ממשלה לא תהיה לגיטימית. עם רוח גבית המגלומן מארה"ב. להתייחס לזה זו תהיה טעות. אני מצפה ממי שהיה רמטכ"ל לדעת לקבל את ההחלטות הדמוקרטיות הנכונות בלי להתייחס אליהם. א... המשך קריאה
בעיני שרה והבבונים כל ממשלה לא תהיה לגיטימית. עם רוח גבית המגלומן מארה"ב. להתייחס לזה זו תהיה טעות. אני מצפה ממי שהיה רמטכ"ל לדעת לקבל את ההחלטות הדמוקרטיות הנכונות בלי להתייחס אליהם. אם הוא לא מסוגל לכך, שלא יציב את עצמו כמועמד לראשות הממשלה.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו