המשרד לא גילה מעוף ביחסי החוץ, מודר ממהלכים מרכזיים, הואשם כי לעובדים נטיות פוליטיות, המשפיעות על תיפקודם ורוה"מ צימצם והגביל את פעילות משרד החוץ ושרי החוץ שכיהנו לאורך השנים. המצוקה התקציבית במשרד החוץ עוברת כחוט השני לאורך שנות פעילותו. אל מול תקציבי העתק שיריבינו מקדישים לתעמולה נגד ישראל ברחבי עולם, בעיקר באירופה ובארה"ב, הפעילות התדמיתית וההסברתית בחו"ל זוכה לתקציבים מגוחכים וחסרי כל הגיון והעובדים לא יכולים לבצע משימותיהם ההסברתיות, אלא אם הם " קוסמים"- רובם לא כאלה – או "משנוררים" ומתחנהים לכספים ותקציבים מהקהילות היהודיות במקום שירותם. יש מקרים רבים שיהודים טובים מציעים שירותיהם(יהודים מקצועיים בתחום יחסי ציבור, יועצי תדמית והסברה, המוכנים להקדיש מזמנם ומכספם למען ישראל, בעיקר בעתות מצוקה, כמו השנים האחרונות) ומשרד החוץ לא מוצא נוסחה לשת"פ ואז נכונותם יורדת לטמיון.
יבשות כמו אמל"ט ואפריקה מקבלות תשומת לב שולית מדי , אם בכלל, אך כאשר אנו זקוקים להם(הצבעות באו"ם, לדוגמא) , פונים אליהם ומהללים את הידידות הבילטרלית ואת שת"פ, אך לעתים קרובות תגובת מדינות אלה ביבשות הנ"ל היא , כי אנו פונים אליהם, מצפים להענות לבקשותינו, רק כאשר זקוקים להם- ביתר ימות השנה שוכחים מהם…
ראו דוגמה אקטואלית: תדמיתנו הבינ"ל בכי רב, אירופה וארה"ב ואוכלוסייתן מתרחקות מישראל ואז פתאום אנו "מגלים" את יבשת אמל"ט- בין המדינות שעדיין תומכות בנו והיו בהן שינויים פוליטיים בבחירות לאחרונה, עם הקמת מימשלי ימין . אנו עושים מאמצים משמעותיים להרחיב ולהעמיק היחסים עמן, אך זו צריכה היתה צריכה להיות מדיניות עם מעוף וחיזוי לטווח ארוך ולא שינוי ו"גילוי פתאומי" של היבשת (זו או אחרת), כאשר ישראל במשבר תדמיתי, עם האשמות חמורות נגד ישראל " והעולם כולו נגדנו".
אין ספק כי החילופים התכופים של שרי החוץ, מניעים פוליטיים ולא תמיד מקצועיים וההשלכות בהענקת תקציבים בלתי מציאותיים למשרד- הביאו אותנו, בין השאר ,למשבר ההסברתי, התדמיתי והקשיים ענקיים " במכירת" עמדותינו וטיעונינו בקהיליה הבינ"ל.