נושא
סקרים

נתניהו מתקרב ל-61

נתניהו עשה הכל כדי למנוע מהבית היהודי להתאחד עם הימין החדש ולחסום את איילת שקד מלקבל את ההובלה ● ראש הממשלה לא הצליח - וכנראה הרוויח ● לפי כל הסימנים, האיחוד בימין מקרב את נתניהו לגביע הקדוש: 61 מנדטים, בלי אביגדור ליברמן ● פרשנות

ההחלטה של ראשי הבית היהודי והימין החדש, עוד בטרם נסגרו כל הפרטים  בפגישה הלילית במלון רמאדה בירושלים, לרוץ ברשימה אחת בראשות איילת שקד, מקרבת את ראש הממשלה בנימין נתניהו ל-61 המנדטים להם הוא מייחל בבחירות ב-17 בספטמבר, בלי ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן.

כלת השמחה: איילת שקד מגיעה למלון רמאדה בירושלים, לשיחות האיחוד בין הבית היהודי והימין החדש (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
כלת השמחה: איילת שקד מגיעה למלון רמאדה בירושלים, לשיחות האיחוד בימין (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

בפגישה עם צמרת הליכוד לפני שבועיים, אמר נתניהו כי השאיפה שלו היא להגיע ל-35 מנדטים "ואז אנחנו מסודרים", כפי אמרו מקורביו. נתניהו רצה שהמפלגות מימין לליכוד ירוצו בשני ראשים, כנראה מתוך טינה אישית לשקד. נתניהו לא הצליח, וכנראה הרוויח.

החיבור החדש בימין שווה לפי ההערכות בין 13-12 מנדטים. המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, שייצאו בספטמבר בקמפיין געוולד קשוח נגד ליברמן, עשויות להגיע ל-16 מנדטים ביחד. נתניהו, במקרה כזה, יכול להסתפק ב-32 מנדטים לליכוד, כדי לחצות את קו הציר, לאחוז את השור הפוליטי בקרניו, ולהקים את הממשלה הבאה בלי ליברמן.

חתן השמחה: רפי פרץ מגיע למלון רמאדה בירושלים לשיחות האיחוד בימין (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
חתן השמחה: רפי פרץ מגיע למלון רמאדה בירושלים לשיחות האיחוד בימין (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

מה שהכי מדהים בינתיים הוא המרדף האדיר שעושים נתניהו וכל שלוחיו הבכירים בליכוד אחרי עו"ד איתמר בן-גביר ועוצמה יהודית. בן-גביר הכהניסט, מעריצו של ברוך גולדשטיין, מי שתלש את הסמל ממכוניתו של יצחק רבין, הוא היום האיש הכי מחוזר על ידי ראש ממשלת ישראל. בן-גביר מצדו מחלק מחמאות  אינסופיות לנתניהו ומכנה אותו "המבוגר האחראי שיודע שאני מביא את השלטון לימין".

נתניהו מוכן להרעיף על בן-גביר תפקידים בממשלה ו-ועדות בכנסת, רק שיאות לרוץ ברשימה של שקד והרב רפי פרץ. ההערכה אצל נתניהו היא שבן-גביר ועוצמה יהודית שווים שני מנדטים, ואם הם לא ילכו לאיבוד, אפשר יהיה לסמן עוד וי חשוב.

פרופ׳ קמיל פוקס (צילום: צילומסך חדשות 13)
פרופ׳ קמיל פוקס (צילום: צילומסך חדשות 13)

נתניהו נשען כנראה על סקרים ומחקרים משלו. דיברתי אתמול עם פרופ' קמיל פוקס, בכיר הסוקרים הפוליטיים כיום. פוקס בדק בעצמו מה יקרה אם בספטמבר הקרוב, שבוע לפני הבחירות, עדיין ירוץ בשטח תרחיש המפלגה הגדולה, וליברמן יטען כי ימליץ בפני הנשיא על מי שישיג יותר מנדטים.

לפי פוקס, במקרה כזה תהיה נהירה גדולה לכיוון שתי המפלגות הגדולות, ואז הליכוד יוכל להגיע ל-61 מנדטים על חשבון ליברמן דווקא. פוקס מסכים כי נתניהו הוא אשף קמפיינים של הרגע האחרון, ויוכל להטות את הכף בדקות הקריטיות, כפי שעשה בעבר.

שאלה נוספת נוגעת לעוד שואב קולות בימין, משה פייגלין, שהשיג 120 אלף מצביעים בבחירות האחרונות. אין לאיש תשובה ברורה לגבי הכוונות האמיתיות של פייגלין הפעם. הוא עצמו הכריז אתמול כי יתמודד בבחירות, אבל אנשים שדיברו איתו נשבעים שהבטיח להם שלא ירוץ לבד עד הסוף, ולא יסתבך שוב בחובות והלוואות, בסדר גודל של מיליונים.

בכל מקרה, אם פייגלין יתפוס טרמפ טוב לפני ה-31 ביולי, יום סגירת הרשימות- הוא ימהר לקפוץ עליו, וגם זה יקדם את נתניהו אל גוש ה-61 המיוחל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 386 מילים ו-1 תגובות

לא נעים ולא בהמוניהם

מצביעים ברגליים דברי ההסתה של ראש הממשלה נתניהו בבחירות 2015, המצלמות שהליכוד טמן בסמוך לקלפיות, חוק הלאום, המחלוקות בתוך הציבור הערבי והאכזבה מהפוליטיקאים הערבים ● למה ויתרו רבים מערביי ישראל על הזכות להצביע בבחירות - ומה הסיכוי שזה ישתנה בספטמבר? ● "עכשיו יש משחק חדש, עם הכניסה של אהוד ברק ועמיר פרץ, שמאוד אהוד בקרב הערבים"

עוד 1,700 מילים

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת היו מפח נפש של ממש לסוקרת המיתולוגית מינה צמח, שהודיעה אתמול על פרישתה ממערך הסקרים הפוליטיים של "קשת" (חדשות 12). צמח, שקנתה את עולמה כמי שחזתה את מהפך 1977, החסירה הפעם 5 מנדטים מגוש הימין במדגם שערכה לערוץ 12.

לאחר הבחירות צמח הייתה נסערת, טענה שמצביעי הליכוד פשוט שיקרו למדגם, ושמבין המצביעים היו כאלה שהתנצלו בפניה באופן אישי: 'לא ידענו שזו את ולכן לא אמרנו את האמת', הם אמרו, לטענתה.

עכשיו כשצמח (83) הולכת הביתה, החשש הוא שחוסר האמינות רק יחמיר, שהרי לטענתה אין לנשאלים כל בעיה לשקר לסוקרים האחרים. שום שינוי מתודולוגי של המדגם לא יפתור את הבעיה הזו, אולי רק מכונת אמת. אבל כמה סוקרים פוליטיים ישראליים סיפרו לנו השבוע על שלל של בעיות אחרות בענף.

בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

1. הסקרים האינטרנטיים לא אמינים מספיק

הסקרים שמתפרסמים בתקשורת, עד יום שישי האחרון שלפני הבחירות, שונים מהמדגם ונערכים ברובם באינטרנט. לפי הערכות שונות, סקרי האינטרנט הם כר פורה לטרולים שצובאים עליהם, כדי ליצור תחושת הצלחה.

בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים מפלגה קטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה באפריל

כך למשל, משה פייגלין ("זהות") קיבל כ-6 מנדטים בכל הסקרים שלפני הבחירות האחרונות, ובסוף נשאר בחוץ ולא עבר את אחוז החסימה. גם נפתלי בנט ואיילת שקד ("הימין החדש"), נכנסו לכנסת בכל הסקרים האלה, ואפילו במדגם של רשת 13, אך כשלו ברגע האמת.

הפאנלים האינטרנטיים נערכים בתוך שעות, לעומת סקרים של העידן הקדום, שלקח שבוע שלם לערוך אותם, בטלפון. ועדיין, לא כולם מתלהבים מהם.

הסוקר של מפלגת הליכוד, אבי דגני, דבק בשיטה המסורתית של השיחה הטלפונית. לדבריו, "פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי, פריפריה לא מיוצגת בו מספיק, והוא מוגבל בקרב הערבים והחרדים.

"אם אתה רוצה לראיין ערבים ואת עם ישראל כמו שצריך, קשה מאוד לעשות את זה באמצעות האינטרנט. בבחירות האחרונות, בכל פעם שמישהו ראה את כחול לבן עובר את הליכוד, אצלי לא היה מצב כזה לרגע אחד".

קמיל פוקס, לעומת זאת (הסוקר של "רשת 13"), אומר שהסקרים שהוא עורך במהלך מערכת הבחירות הם בחלקם אינטרנטיים "ובמגזר הערבי תמיד בטלפון".

לדברי פוקס, הוא לא מתכוון לומר איך ואם ישנה את המתודולוגיה שלו לקראת הבחירות בספטמבר הקרוב, "אבל אין לי סיבה לעשות את זה", הודות לכך שהציג במדגם הקודם רוב של 66 מנדטים לגוש הימין – כמעט כמו תוצאות האמת.

דגני אומר כי הוא היחיד שסוקר רק בטלפון, "וזה עולה הרבה יותר. באינטרנט שני אנשים מנהלים את הפאנל, ואני מחזיק 60 סוקרים ב-110 מ"ר". בנוסף, הוא טוען שיש לו מערכת מידע שמתריעה על מחסור של צעירים או קבוצת אוכלוסייה אחרת, במקרה שצריך להשלים את החסר.

"יש לי מערכת מידע על 600 אלף הבניינים בישראל", דגני מצליח להפתיע אותנו, "כולל המצב הסוציו-אקונומי של כל אחד מהם. המערכות האלה רשומות כחוק במשרד המשפטים, ולעולם לא נפר את צנעת הפרט".

עדי שריד (צילום: יח״צ)
עדי שריד (צילום: יח״צ)

גם הסוקר עדי שריד סבור שסקרי האינטרנט "לא משקפים את המציאות טוב מספיק", למרות שהוא עצמו מבצע אותם. חברת המחקר הנושאת את שם משפחתו עבדה בבחירות האחרונות עבור i24 news.

"עשינו סקר אינטרנט במקום מדגם, בגלל אילוצי תקציב, למעט משאל טלפוני במגזר הערבי", אומר שריד. "התוצאות היו רחוקות מתוצאות האמת, אבל קרובות לאלה של שבוע לפני הבחירות. זה אומר שבאינטרנט יש הטיות גדולות".

מצד שני, שריד אומר שהאינטרנט "כן טוב לזיהוי מגמות התחזקות או היחלשות. יש קשר בין הדיוק לתקציב, ברור שאם תעבור דלת דלת, תקבל תמונה אמיתית יותר".

ויש גם את העניין של הכסף. המשאל האינטרנטי אמנם זול יותר מטלפון או מלעבור דלת לדלת, אך ברוב הפאנלים האינטרנטיים הנשאלים מקבלים תמריץ כלשהו או תשלום. אבי דגני טוען שאצלו זה לא קיים. "אני לא משלם לאף אחד שום דבר. אני רק אומר תודה".

אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)
אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)

2. הסקרים משפיעים על ההצבעה

הסוקרים מקפידים להדגיש שהסקרים הם לא תחזית, אלא צילום מצב לרגע שבו הם נערכו. זה לא אומר שהם לא משפיעים על דפוסי ההצבעה – נהפוך הוא. "הסקרים עוזרים לאנשים לקבל החלטות למי להצביע", אומר עדי שריד.

"המפלגה השלישית בגודלה בבחירות אפריל הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד"

אבי דגני מסכים עם הטענה הזו, ומזכיר את "מרצ, למשל, שקיבלה 8 מנדטים בחלק מהסקרים ובסוף 'נאכלה' על ידי כחול לבן", לאחר שמצביעיה הוותיקים היו בטוחים שהיא עוברת את אחוז החסימה, והחליטו ללכת על הצבעה אסטרטגית.

"כך גם לגבי העבודה, שלא הייתה גבוהה ממילא, אבל קיבלה 8 מנדטים בסקרים, ובסוף התרסקה לגמרי וירדה ל-6 מנדטים. כך גם לגבי מפלגות קטנות שעברו בסקרים, ובסוף לא עברו את אחוז החסימה.

ויש גם את עניין ריבוי המפלגות. "ברוך השם", אומר דגני, "היו רק 47 מפלגות שהציעו את עצמן לבוחר באפריל. המון אחוזים התבזבזו".

וחוץ מהמנדטים המבוזבזים, ובניגוד לארה"ב, למשל – שם צריך לשאול רק על שני מועמדים לנשיאות משתי מפלגות, שיש להן דפוסי הצבעה היסטוריים – ריבוי המפלגות בארץ מקשה מאוד גם על הסוקרים.

דגני אומר כי "בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים את המפלגה הקטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה בבחירות האחרונות, אם כי זה יכול להיות הפוך.

כך למשל אורלי לוי, שלא עברה בכל הסקרים האחרונים, ובמקרה שלה הבוחרים לא נחלצו לעזרתה ברגע האמת, ואם היו כאלה ששקלו את זה, אולי הסקר הרתיע אותם מחשש שהקול ילך לאיבוד.

אם להסתמך על דגני, הסקרים יכולים להשפיע על ההחלטה של הרבה מאוד אנשים: "המפלגה השלישית בגודלה בישראל בבחירות האחרונות הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד, בעיקר בכחול לבן (שהייתה תנודתית בסקרים, ע.ש.), אנשים קפצו מעגלה אחת לאחרת".

זה אומר שהסוקרים הם במידה מסוימת שחקן פוליטי, ולא חוקר אקדמי שרק רוצה להיות זבוב על הקיר. מהסיבה הזו, באיטליה אוסרים על פרסום סקרים שבועיים לפני הבחירות, אם כי יש מדינות מחמירות פחות: בצרפת יומיים לפני הבחירות ובגרמניה אסור לפרסם רק מרגע פתיחת הקלפיות.

בבחירות הקרובות בישראל, הסקר האחרון יתפרסם ביום שישי, ולכל המנדטים הצפים והמצביעים האסטרטגים יהיה זמן לישון על זה עד רגע האמת ביום שלישי.

חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

3. גם לסוקרים יש אינטרסים

תעשיית הסקרים היא לא רק לתקשורת, אלא כמובן גם לצורכי פנים, כך שיש ניגוד עניינים מובנה בעבודתם של חלק מהסוקרים: הם עובדים גם עבור המועמדים עצמם, בבלעדיות או במקביל לעבודה עבור התקשורת, זה לא משנה.

לא צריך לחשוד בכשרים, ולשם כך ועדת הבחירות המרכזית גם ניהלה דו שיח עם הסוקרים וחייבה אותם לפרסם סקרים פומביים באתר הוועדה, יחד עם גילוי נאות, שיפרט עבור מי הם עובדים.

דגני למשל, עבד בבחירות האחרונות עבור הליכוד, וגם מרצ ואחרים שרצו לאמוד את כוחם, אך שמר על אתיקה באמצעות מסירת הנתונים ללקוח בלבד: "מרגע ששילם זה שלו, תפנה אליו ותקבל את זה אם אתה רוצה". עם זאת, החשש מהטיות אצל הסוקרים מקנן בו, וגם הוא חש שבוחנים אותו בהקשר הזה:

"יש שם לא טוב של חלק ממכוני המחקר לצערי, שמרמים ומעלים את הדוח לגבי מי שהם משרתים אותו, ואולי מישהו חשד שגם אני עושה דברים כאלה, אז 'אמרו הוא איש של ביבי אז אל תראיינו אותו'. וזו הסיבה שראו אותי פחות בבחירות האחרונות".

"פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי"

אחת הקלישאות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית מדברת על השסע, הפילוג, הקיטוב והשנאה בין השבטים השונים. אפילו אמני השיסוי מעמידים פני ממלכתיים כשהם מדברים על הצורך לאחות את הקרעים. דגני מגבה את זה בנתונים:

"באחד הסקרים שאלתי כל אחד מה אתה מרגיש כלפי המפלגות, בסולם רחב שמשתרע בין היתר על פני אוהב, פחות אוהב, אדיש ועד שונא. יצא שבאוויר הישראלי יש 700% שנאה לעומת 300% אהדה. איך אמר יוספוס פלביוס, 'לא צריך להילחם ביהודים. הם הורגים אחד את השני לבד".

משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,174 מילים

סקר: 82% מהציבור אינם תומכים בחוק החסינות

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע: 62% מהציבור מתנגדים לחוק החסינות, ביניהם גם 40% ממצביעי הימין ו-35% ממצביעי הליכוד ● 41% מהציבור חושבים שמערכת המשפט חזקה מדי, רובם מצביעי ימין, ואילו 39% אינם חושבים כך, רובם מצביעי שמאל ומרכז

18% בלבד מאזרחי ישראל תומכים ב"חוק החסינות". כך עולה מסקר חדש שערך מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה .  62%, לעומת זאת, מתנגדים ל"חוק החסינות".

הציבור מתנגד לחוק החסינות במיוחד כאשר עולה האפשרות שהחוק יחול על העמדה לדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כאשר נשאלו משתתפי הסקר "ואם בכל זאת יעבור חוק החסינות, האם יש להחיל אותו רטרואקטיבית גם על נתניהו" – רק 29% מהציבור השיב בחיוב, לעומת 46% שאמרו "יש להחיל אותו רק על מקרים חדשים".

גם בקרב מצביעי הימין, ואף בקרב מצביעי הליכוד, אין רוב לחוק החסינות. 40% מהאנשים שהגדירו את עצמם "מצביעי ימין" ו-33% מאלה שהגדירו את עצמם "מצביעי הימין המתון" מתנגדים לחוק החסינות, לעומת 33% ממצביעי הימין ו-14% ממצביעי הימין המתון שתומכים בו.

רק כ- 36% ממצביעי הליכוד תומכים בחוק החסינות ו-35% מתנגדים לו. גם מרבית המצביעים של שאר מפלגות הימין – "כולנו", "ישראל ביתנו", "איחוד מפלגות הימין", "הימין החדש" ו"זהות" מתנגדים לחוק החסינות. רק בקרב מצביעי יהדות התורה וש"ס יש רוב לתומכי החוק.

לפי הסקר, ההתנגדות לחוק החסינות מאחדת יהודים וערבים: 62% מהיהודים מתנגדים לחוק החסינות ורק 20% מהיהודים תומכים בו, ואילו 59% מהערבים מתנגדים לחוק ורק 13% מהערבים תומכים בו (שיעור המתלבטים ואלה שלא השיבו לשאלה גבוה יותר בקרב הערבים).

הציבור חצוי: האם הרשות השופטת חזקה מדי?

הסקר מראה שהציבור חצוי ביחס למאבק בין הממשלה למערכת המשפט, מחלוקת שיש לה השלכות על "פסקת ההתגברות" שנידונה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני.

41% ממשתתפי הסקר מסכימים עם האמירה "הרשות השופטת צברה יותר מדי כוח" ועם הקביעה כי "יש לאזן בחקיקה בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת". 39% אינם מסכימים עם האמירות הללו.

כ-67% ממצביעי הימין ו-כ-45% ממצביעי הימין המתון תומכים בחקיקה שתחזק את הממשלה על חשבון מערכת המשפט, לעומת 23% בלבד מהנשאלים שהגדירו את עצמם כ"מצביעי מרכז", 13% מאלה שהגדירו את עצמם כמצביעי "השמאל המתון" ו-68% מ"מצביעי השמאל". 87% מאלה שהגדירו את עצמם כ"מצביעי שמאל" מתנגדים לחקיקה כזאת לעומת כ-12% בלבד ממצביעי הימין.

הסקר מגלה כי יחס למערכת המשפט שונה מאוד בין יהודים לערבים. 44% מהיהודים תומכים בחקיקה שתחליש את מערכת המשפט ורק כ-36% מהיהודים מתנגדים לה, ואילו 23% מהערבים תומכים בה ו-54% מהערבים מתנגד לה.

הסקר נערך שלשום (ג') בידי מכון המחקר של רפי סמית בקרב מדגם מייצג של 705 ישראלים, מהם 604 יהודים ו- 101 ערבים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 353 מילים
גיא זהר גיא זהר
כל הזמן // יום שישי, 23 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

זה ייגמר בבכי ישראל ויהודי ארה״ב נשאבים לתוך הקלחת הפוליטית באמריקה

עד לאחרונה, ישראל נהנתה מקונצנזוס נדיר בזירה הפוליטית המקוטבת של ארצות הברית ● איסור הכניסה לארץ של המחוקקות תומכות ה-BDS בשבוע שעבר, והעמידה האיתנה של ממשלת ישראל לצד דונלד טראמפ - גם כשהוא תוקף את יהודי ארה״ב - הזיקה ליחסי המדינות באופן שעלול להיות בלתי הפיך, אם ישראל לא תתעשת מייד ● פרשנות

עוד 1,400 מילים

למקרה שפיספסת

קנה אחד פלוס אחד, שלם על שניים בלבד!

חברת סאני, יבואנית סמסונג, יצאה במחיר מבצע של 14.90 ש"ח לחבילת סלולר חודשית. החברה לא פרסמה את תחשיביה ושיקוליה, אני עושה את הערכת המצב האישית שלי לפיכך, ומסקנתי היא שלא להתפתות למבצע הזה ולא לרכוש אצלה חבילה כזו.

כולנו רוצים לשלם פחות. ההיגיון בדרך-כלל אומר שלשלם פחות זה יותר טוב. זה עושה נעים בגב. במיוחד כשאתה יודע שיש בסביבה מחירים גבוהים יותר.

אבל אם כבר בהיגיון עוסקים אנו, ההיגיון גם אומר שריבוי ספקים מביא לתחרות ביניהם והתחרות מורידה את המחיר, וכך יש סיכוי שניהנה מהמחיר הכי נמוך שכלל הספקים יכולים לתת.

חברת סאני, יבואנית סמסונג, יצאה במחיר מבצע של 14.90 ש"ח לחבילת סלולר חודשית. מסקנתי היא שלא להתפתות למבצע הזה ולא לרכוש אצלה חבילה כזו

אבל כשהמחיר הופך לכזה שבסבירות גבוהה אין אף אחד מהספקים שבאמת יכול לעמוד בו ולתת שרות לאורך זמן,  גם לא אותו ספק שהציע אותו, ברור הוא שהמחיר נועד לרסק את כל האחרים ולהשכיב אותם לרצפה.

מי שמציע מחיר שלא הוא ולא אחרים יכולים לעמוד בו מאמין בדרך-כלל שיש לו יותר אוויר לנשימה, ומאמין שכאשר היריבים יתרסקו וייצאו מהתחרות וישאירו לו לבדו את הזירה, הוא כבר ידאג לגבות מחיר כזה שיפצה אותו על מחיר-המבצע ההוא.

לאיש מאתנו אין רצון לרסק את הספקים בשוק, כי ככל שיתמעטו הספקים הם יעלו מחירים – לא צריך קרטל בשביל זה, זה התהליך הכי טבעי – וסופו של דבר שנמצא שוב את עצמנו ב-1992, בימים שקניתי את הסלולרי הראשון שלי – שילמתי בימים ההם משהו כמו שקל לדקה של שיחה. אולי יותר.

30 ש"ח שאני משלם כיום לחודש הוא מחיר הוגן כלפיי ומשאיר שולי רווח צרים מאוד לספק. אני מקווה שבמחיר הזה הספק שלי יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן.

14.90  ש"ח לחבילה חודשית הוא מחיר שלהערכתי אינו מכסה את העלויות לספק. אחרי שהמחיר הזה ישבור את היריבים וישכיב אותם גוססים בזירה, ואחרי שהללו ייצאו ממנה על אלונקה והמחיר יזנק לגבהים, כולנו נתחרט על כך.

אבל כבר יהיה מאוחר מדי – לא יישאר מי שיציע לנו מחיר זול יותר.

עכשיו אתם יכולים להכניס כאן את השיר של מרטין נימלר.

14.90  ש"ח לחבילה חודשית הוא מחיר שלהערכתי אינו מכסה את העלויות לספק. אחרי שישבור את היריבים וישכיב אותם גוססים בזירה, המחיר יזנק לגבהים וכולנו נתחרט על כך

סלולרי כולנו צורכים – חלק מאתנו ברמה היסטרית, אחרים ברמה עוד יותר היסטרית. זהו מוצר צריכה בסיסי כיום.

אני יודע שבמדינה שבה ראש הממשלה סוחב עימו כמה תיקי חקירה, שמחאה יומיומית לא מזיזה ליועץ המשפטי למשפחה את הביצה, ושבה אשת ראש הממשלה זורקת לארץ חלה טרייה – אין זמן לדברים טריוויאליים כאלה.

מצד שני, אני חושש לעמוד שוב במצב, שבו אני שוקל אם אני יכול להרשות לעצמי להעלות את הפוסט הזה, כי אמצא את עצמי משלם לפי מילה, ולפי זמן אוויר, ולפי הקריזה של בעל-המניות, שהתעורר בבוקר, הרטיב את האצבע ברוק, ולפי כיוון הרוח קבע את המחיר.

כמו פעם.

וכמו שקורה, אגב, במחיר של כמעט כל מוצרי המזון שאנחנו קונים.

ותחשבו על זה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 450 מילים

מיקה נבחרה כסמל לשילוב. עכשיו היא עומדת בפני גירוש

מיקה באקרו, ילדה ממוצא פיליפיני, מככבת בחוברת לימוד שהוציא המרכז לטכנולוגיה חינוכית, כדוגמה ומופת לסובלנות ולשילוב בישראל ● ביום ראשון עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה ומשפחתה ● הערעור שהגישו היום נגד גירושם וכליאתם - נדחה

מימין: מיקה באקרו המועמדת לגירוש, בחוברת של מט״ח

מיקה באקרו, ילדה בת 13 של בני זוג מהפיליפינים, מככבת בחוברת לימוד של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), כדוגמה ומופת לשילוב בחברה הישראלית. בימים אלה מיקה ומשפחתה מועמדים לגירוש.

מט"ח, גוף עצמאי הפועל לתועלת הציבור למען קידום מערכת החינוך בישראל, הוציא לפני כשנתיים חוברות לימוד לכיתות ד' במקצועות חברה, ואזרחות. נושא החוברות היה "ישראלים צעירים" והוצגו בו ילדים ממגזרים שונים בחברה.

מיקה באקרו השתתפה באחת החוברות שהפיקה מט״ח לצד חברה לכיתה, כדוגמה לישראלית צעירה. שניהם למדו באותה העת בבית ספר בלפור בתל אביב והשתתפו בפעילות של הצופים.

מיקה באקרו בחוברת של מט״ח
מיקה באקרו בחוברת של מט״ח

"ההורים שלי מהגרי עבודה שהגיעו לארץ לפני 20 שנה מהפיליפינים, כדי לעבוד כמטפלים בקשישים", סיפרה על עצמה מיקה בחוברת. "כאן הם נפגשו והתחתנו ונולדו להם שתי בנות, אני ומאורין אחותי. אף פעם לא הייתי בפיליפינים, אבל אני יודעת טגאולוג, השפה שמדברים בפיליפינים, אני יודעת גם עברית כמובן".

ביום ראשון, 18 באוגוסט, עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה, את הוריה, שילה וראנדי, ואת אחותה מאורין, כחלק ממבצע הגירוש של עובדות זרות מהפיליפינים, שאשרת העבודה שלהן פגה. הארבעה נעצרו ביום ראשון ומאז הם כלואים בכלא "גבעון" ברמלה.

"הבן שלי לומד עם מיקה מכיתה א', היא חברה טובה שלו וחלק בלתי נפרד מהכיתה ומחבורה גדולה של ילדים", אומרת רותי בטינגר, שעיצבה את חוברות "הישראלים הצעירים" עבור מט"ח, ושבנה הצטלם לצד מיקה בחוברת.

"אנחנו, הורי וילדי בית הספר המומים מהמעצר ומוחים עליו. הגענו אתמול (ד') לבית המשפט, שבו התרחש הדיון אודות גורל המשפחה, והילדים הורשו להיפגש עם מיקה ומאורין. זה היה מאורע מאוד קשה, כי הילדים יצאו בוכים ועצובים. חשוב לנו לחזק את המשפחה ואת הבנות כי הן חלק מהשפחה ומהקהילה שלנו".

מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

היום (ה׳) החליט בית הדין לעררים בתל אביב לדחות את הערעור שהגישו שילה ולסקו ורנדי בקארו ושתי בנותיהם, על ההחלטה לגרשם לפיליפינים. כמו כן נדחתה בקשתם להשתחרר מהכלא עד לגירושם ונקבע כי "רשות האוכלוסין וההגירה תפעל להרחקתם בהקדם האפשרי".

במינהל האוכלוסין סירבו להתייחס למעצר הספציפי של בני המשפחה, בין השאר משום שמעצרם של בני המשפחה נדון כעת בבית הדין לערעורים.

באשר לסוגיית גירושם של אזרחים זרים נמסר ממינהל האוכלוסין: "מדובר באזרחיות זרות השוהות בישראל תקופה ארוכה מאוד, בניגוד לכל דין וללא כל מעמד מוסדר. בחלק מהמקרים, אם לא ברובם, אבות הילדים ממתינים להם במדינת המוצא, ולחלקם יש גם ילדים נוספים שם, נוסף על הילדים השוהים כאן.

"העובדות, שכולן כבר אינן עובדות בסיעוד שנים רבות, נעצרו בגין שהיה בלתי חוקית ואולם, מתוך התחשבות ורצון לבוא לקראתן, הוחלט כהחלטה עקרונית לסמוך עליהן ולאפשר לילדיהן לסיים את שנת הלימודים כראוי ושהאמהות יכבדו את הסיכום, ייצאו באופן עצמאי יחד עם ילדיהן ויחזרו לביתן (ללא "גירוש").

"בניגוד לתמונה המצטיירת, מדובר במאות שוהות בלתי חוקיות אם לא יותר.

"אנו מצרים על הניסיון הבלתי פוסק לנצל את ההחלטה המתחשבת לרעה. המציאות מוכיחה כי עד כה, לאחר שעבר המועד שבו התחייבו לצאת, כי האמהות לא עמדו בהתחייבותן, וכי אף אחת מהן לא כיבדה את הסיכום עם הרשויות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 441 מילים

ליברמן: בעד מצעדי גאווה, לא בקרב הקהילה החרדית

יו"ר ישראל ביתנו הגיב להקלטה מ-2013 בה נשמע מתנגד לקיום מצעדי גאווה ואמר: "מפלגתנו דוגלת בעיקרון של חיה ותן לחיות ומכבדת כל אדם באשר הוא" ● איימן עודה הצהיר על נכונות לשבת בקואליציית מרכז-שמאל בתנאים מסוימים ● חבריו לרשימה פחות מתלהבים ● גם בכחול-לבן מסתייגים ● גדעון סער: "שקד תהיה בליכוד, היא כרגע בחניית ביניים"

עוד 37 עדכונים

תגובות אחרונות

מגזר שלם עצר את נשימתו, כשהרב הראשי אסר לשחרר את גופת האם

סיכוי גדול שלא שמתם לב לכך, אבל אתמול עצר מגזר שלם את נשימתו. אישה המתגוררת בארצות הברית הובאה לקבורה בישראל. יחד עימה, באו לטקס הלוויה גם בני משפחתה הקרובים והרחוקים.

כאשר הגיעו בני המשפחה לקבל לידם את גופת אימם, הם נתקלו בסירוב. מתברר שהרב הראשי לישראל, דוד לאו, העומד בראש בית הדין הגבוה, קיבל המלצה בהולה מבית דין השוכן בארה"ב – להחזיק בגופת האם.

זאת על מנת להפעיל לחץ על בנה, אשר מעגן את אשתו למעלה מ-10 שנים (ובינתים הספיק להינשא לאישה אחרת בהיתר מיוחד של 100 רבנים) – למסור לה את גיטה ולאפשר לה לצאת לחופשי לאלתר.

כאשר הגיעו בני המשפחה לקבל את גופת אימם, הם נתקלו בסירוב. מתברר שהרב הראשי לישראל, העומד בראש בית הדין הגבוה, קיבל המלצה בהולה מבית דין השוכן בארה"ב – להחזיק בגופת האם

מאז פורסמה החלטת הרב הראשי, ניתן האות, וציבורים שלמים במגזר הדתי והחרדי החלו בדיונים קדחתניים ברשתות החברתיות (כן, גם דוסים משתמשים מושבעים ברשתות החברתיות) על עצם הלגיטימיות של ההחלטה.

מצד אחד, עומד לנגד עינינו סבלה המתמשך והלא יתואר של אישה עגונה, שקשורה בקשר מעוות עם התוקפן המעגן שלה, בעלה. היא אינה יכולה להקים משפחה על פי רצונה, כל עוד היא איננה משוחררת לחופשי על ידי בעלה הנוכחי.

גם אלו מן המגזר שלא מרוצים מתפקוד בית הדין, הביעו תמיכה במהלך הנדיר הזה. שהרי יותר מעשר שנות סבל יכולות להיפסק ברגע אחד, בעקבות הצעד ה'אמיץ' ויוצא הדופן שנקט בית הדין. אשריו של בית הדין שנעמד על רגליו האחוריות למען אישה עגונה – טענו המצדדים בהחלטה.

מנגד, טענו מבקרי ההחלטה: איך ניתן לערב משפחה שלמה במעשיו של בן משפחה בודד מתוכם? האם עליהם לשלם מחיר על מעשים – חמורים ככל שיהיו – אשר לא נעשו על ידיהם?

איזה תוקף חוקי יש להחלטה המענישה קולקטיבית בני משפחה, ועוד בשעה רגישה וקשה כל כך? שלא לדבר על פגיעה בכבוד המת, אשר הוא ראשון במעלה מבחינת ההלכה.

הדיונים הסוערים לא פסחו על אף מגזר, והיוו תעסוקה הולמת לתקופת 'בין- הזמנים', בה בני הישיבות והאברכים יוצאים לחופשה מהלימוד.

דבר אחד טוב וחשוב יצא מהסערה אמש. סוגיית הנשים העגונות עלתה על השולחן בכל בית ובית במגזר, בצורתה המכוערת והברורה ביותר. פעולה שוות ערך לעשרות קמפיינים יקרים ומתוחכמים להעלאת מודעות לנושא. האמפתיה שהופגנה כלפי העגונה מצד כל גווני הקשת בציבור הדתי והחרדי, ראויה לציון.

אשרי בית הדין שנעמד על רגליו האחוריות למען עגונה – טענו המצדדים בהחלטה. מנגד, טענו מבקריה, איך ניתן לערב משפחה שלמה במעשי בן משפחה בודד מתוכם? האם עליהם לשלם מחיר על מעשיו?

אתם בטח שואלים מה החידוש הגדול בהבעת אמפתיה למצבה של העגונה. אמנם זה נראה אך טבעי, להביע הזדהות עם כאבה של אישה כבולה, הסובלת מאלימות, אך זהו אינו דבר של מה בכך.

הזדהות עם החלש והמדוכא, במיוחד עם הוא שייך למגדר הלא נכון, לא נפוצה במיוחד בעולמנו. לרוב, אנו נעדיף להזדהות עם החזק, ולהתחבר למקור הכוח והשררה.

לבסוף, הסכים המעגן לשחרר את אשתו וגופת אמו שוחררה לאלתר. אז הנה לכם מעט מהסיבות מדוע אני תומך בהחלטת בית הדין:

1

בראש ובראשונה, הרווחנו את שחרורה הקרב של העגונה.

2

בית הדין מתוייג כאקטיבי ואגרסיבי יותר מול מעגנים.

3

מעגנים פוטנציאלים ירתעו ממהלך שעלול לסבך אותם עם בני משפחתם.

4

המודעות לסבלן של העגונות התפשטה כאש בשדה קוצים. בתפילה ליום בו אנשים אלימים לא יוכלו להשתמש בכלים דתיים, קדושים מיסודם, כדי להתעלל באחרים.

צביקי פליישמן - חב"דניק מקרית מלאכי. חי היום בירושלים הקדושה. נשוי ואב ל-2, בוגר תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. מייסד 'לא תשתוק' . סמנכ"ל חקירות ב-JCW. אוהב את המקום שאני חי בו, ומשתדל להפוך אותו לטוב יותר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 505 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הקפה הזול מתקרר: קופיקס סגרה השנה עשרה סניפים ומכירותיה ירדו ב-8%

רשת הקפה והמרכולים המוזלים הכפילה את ההפסד ברבעון ביותר מפי 2 לרמה של 6 מיליון שקל ● צברה עד כה הפסד של 48 מיליון שקל ● קופיקס מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סופרים בישראל ועוד 139 סניפים בזכיינות ברוסיה

רשת הקפה והמזון המוזל קופיקס ממשיכה להציג הפסדים ולסגור סניפים. ההכנסות לרבעון השני ירדו ב-8% לרמה של 68 מיליון שקל. הירידה נובעת הן מפעילות בתי הקפה והן מפעילות המרכולים. קופיקס מסבירה את הירידה בצמצום מספר הסניפים ובירידה במכירות של הסניפים שהיו פתוחים גם אשתקד.

למרות החולשה במכירות, הרשת הצליחה לשמור על יציבות הרווח הגולמי ברבעון, ברמה של כ-18 מיליון שקל, הודות לצמצום הוצאות ושיפור תנאי הסחר תחת המטרייה של רשת רמי לוי.

בשורה התחתונה, קופיקס הכפילה את ההפסד הרבעוני ביותר מפי 2 לרמה של כ-6 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה כולה ההפסד גדל ל-11.5 מיליון שקל. ההפסד מיוחס הן לפעילות בתי הקפה והן לפעילות המרכולים.

מתחילת השנה הנוכחית, קופיקס סגרה 10 סניפים של בתי הקפה בהפעלה עצמית וזכיינות, ופתחה סניף מרכול אחד.

אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בסך הכל, הרשת מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סניפי סופר קופיקס. במקביל, קופיקס פתחה עד היום 139 בתי קפה בזכיינות ברוסיה.

קופיקס דיווחה על תוצאותיה אתמול אחר הצהריים. הרשת, שהוקמה ב-2013 על ידי אבי כץ, פרצה לשוק במכירת מגוון מוצרים במחיר אחיד של 5 שקלים. לפני ארבע שנים היא הונפקה בבורסה בתל אביב.

מנכ"לית הרשת היא איריס גרייבר ובעלת השליטה היא רשת רמי לוי המחזיקה כ-50% והמייסד אבי כץ מחזיק כ-10%. עד היום צברה קופיקס הפסדים של 48 מיליון שקל בסך הכל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 198 מילים

הקשר בין בחירות וחקירות לא התחיל בכחול-לבן

מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור חוקרים פרטיים וחברות אבטחת מידע ולשלב אותם בקמפיין הבחירות ● אם פעם החשש היה גניבת סרטוני התעמולה לפני שידורם, היום בעיקר חוששים מחפרפרות והדלפות ● ועדיין, מומחים בתחום אומרים: האזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות

החקירה הפנימית שנערכה בכחול-לבן, אשר נחשפה בימים האחרונים בתקשורת, אינה אירוע חריג בפוליטיקה. גם ההדלפות והמתיחויות הפנימיות ברשימת המרכז-ימין החדשה אינן דבר חדש.

מפלגות פוליטיות היו מאז ומתמיד – וימשיכו להיות – כר פורה לחילוקי דעות ומאבקים, חלקם ממניעים ענייניים וחלקם תוצאה של הכוח, הכבוד ולעתים גם הכסף, הכרוכים בעשייה הפוליטית.

כמה חוקרים פרטיים ששוחחו עם זמן ישראל מעידים, כי מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור את שירותיהם. לרוב מדובר בבדיקות שנועדו לחשוף חפרפרות, לוודא שהמטה אינו מושא להאזנות סתר, לבצע תחקירי עומק על יריבים, ולחשוף חדירות סייבר. כחול-לבן לא המציאו דבר.

לדברי ח"כ לשעבר איתן כבל, הנוהג לשכור משרדי חקירות היה נפוץ בעיקר בשנות השמונים והתשעים, טרום עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, כאשר תשדירי התעמולה בטלוויזיה נתפסו ככאלה שיכולים להכריע מערכות בחירות.

איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הניסיון לגנוב, או לפחות המחשבה שגונבים לך את החומר, וכבר באותו לילה יודעים לתת לך תשובה מוחצת, הפכה להיות אחד הדברים הכי מרכזיים בקמפיינים", אמר כבל.

"לדעתי, אם אתה שואל אותי על אמת, זה אגדות. אבל אז משרדי חקירות עבדו סביב השעון במערכות הבחירות.

"אני אספר לך אנקדוטה. ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל".

כבל מעריך שהתפתחות תחום הסייבר עשויה לגרום לצמיחה מחודשת של תחום החקירות הפרטיות בקמפיינים, מחשש לחדירה למאגרי מידע, גניבת חומרים והטמעת וירוסים שיפגעו ביכולות השיווק והתפעול של המפלגות.

"ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל"

לדברי החוקרים הפרטיים, החקירות הנוכחיות אכן עוסקות בעיקר בסייבר, אך גם באיתור חפרפרות והאזנות סתר. ובעוד שהאזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות, חפרפרות דווקא נחשפו בכמה מקרים.

לדברי אסף ויצמן, יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים, בחלק מהמקרים שבהם שכרו מפלגות משרדי חקירות, המטרה היתה להפריך מידע שקרי שנועד לפגוע בהן.

"כל בן אדם שרוצה לברר את האמת ולהציג אותה, בניגוד לטענות של מישהו אחר, משתמש בחוקר פרטי. זה נכון גם לחברות ומפלגות. הרעיון בשימוש בחוקרים פרטיים הוא שהם באים בצורה סמויה, משקפים את המציאות כפי שהיא, ומציגים את ההוכחות והראיות לכך".

ויצמן מבהיר כי חקירות שנועדו לאסוף מידע מכפיש על יריבים פוליטיים פחות נפוצות, הן בגלל העלות הגבוהה הכרוכה בפעילות כזאת, והן משום שחוקרים חוששים לתת יד למה שעשוי להפוך לסחיטה.

"רוב העיסוק שלנו היום במה שקשור למפלגות ובחירות קשור למדיה ולעניין הדיגיטלי. המון מפלגות משתמשות בפרופילים מזויפים, בקבלני קולות, בקניית חבילות לייקים ובטכניקות דומות, כדי לקבוע את סדר היום הציבורי".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 398 מילים
לאן באמת הולכים כספי המסים של תושבי עפולה?

עיריית עפולה מציגה: פחות 3 מיליון שקל לתושבים, 2 מיליון שקל יותר למשכורות

תחקיר זמן ישראל משכורות מנופחות, קיצוץ בשירותים לציבור, מינויים שנויים במחלוקת, הקמת אגף עירוני שרבים מערערים על נחיצותו וניסיון להעביר את אחד מבתי הספר בעיר לידי ש"ס ● כתבה שנייה על התנהלותו של ראש עיריית עפולה, העיר שמסרבת לרדת מהכותרות

עוד 2,368 מילים

פרשנות כחול-לבן צריכה לתת לנתניהו חיבוק דב

הווטו שמטילים בכחול-לבן על ישיבה עם נתניהו משרתת את ראש הממשלה ● כל עוד כחול-לבן פוסלים אותו אישית, הוא אינו נדרש להסביר מדוע אינו רוצה להקים ממשלת אחדות ● אבל התפקיד של כחול-לבן כעת הוא למנוע את האפשרות שתקום ממשלת ימין צרה שתפרק את הדמוקרטיה הישראלית, גם במחיר ישיבה עם נתניהו ● רק כך ישימו את "ישראל לפני הכל" ויגיעו לשלטון

הסערה סביב חקירת ההדלפות בכחול-לבן מנופחת ומופרזת משיקולים פוליטיים של ערב בחירות – ומפספסת את העיקר: מה שחשוב באמת בבחירות הללו הוא מניעת מהלכים בסגנון טורקיה, הונגריה ופולין, שיפרקו את הדמוקרטיה הישראלית.

הסיכויים של בנימין נתניהו להקים ממשלת ימין-חרדים צרה ללא ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, שתקנה לו חסינות או תאפשר לו לכהן במקביל לניהול משפטו, אמנם אינם גבוהים, אך יש לזכור שבשתי מערכות הבחירות האחרונות ניבאו הסקרים האחרונים לליכוד חמישה ושישה מנדטים פחות מהתוצאה הסופית.

כמו במבצעי קומנדו מתוכננים היטב, שכה מוכרים לרמטכ"לים בצמרת כחול-לבן, אי אפשר להשאיר בבחירות האלה דבר ליד המקרה. נדרש ניהול סיכונים הדוק כדי למנוע מנתניהו ממשלה עם מפלגות הימין והחרדים, השותפות לשאיפותיו לפרק את הדמוקרטיה. הפסד אינו אופציה, כי אז מינוי שומרי סף שבויים כמו במשרד מבקר המדינה ובנציבות שירות המדינה יהיה רק קדימון חביב למה שעלול לקרות כאן.

לכחול-לבן יש מהלך בשרוול שיכול לדחוק כבר כעת את נתניהו לפינה. ראשיה צריכים להפנים, בהלימה עם סיסמת הבחירות "ישראל לפני הכל", שמניעת ממשלת ימין צרה חשובה אפילו מסילוק נתניהו. זאת טובת המדינה.

ומשום שכך, עליהם להודיע, גם אם בחוסר רצון: באנו להחליף את נתניהו, אבל אם ניאלץ לבחור בין לשבת באופוזיציה ולתת לממשלת החסינות לפעול כרצונה, לבין שותפות בממשלת אחדות בראשות נתניהו, נבחר באפשרות השניה מתוך אחריות לאומית. זהו הרע במיעוטו.

על כחול-לבן להודיע, גם אם בחוסר רצון: אם ניאלץ לבחור בין לשבת באופוזיציה ולתת לממשלת החסינות לפעול כרצונה, לבין שותפות בממשלת אחדות בראשות נתניהו, נבחר באפשרות השניה מתוך אחריות לאומית

ממשלת אחדות, גם אם בהובלת נתניהו, תעצור את מהלכי העיוועים דוגמת סיפוח חלק מהשטחים, החינוך הדתי-לאומני שרפי פרץ מבקש להשליט, המשך "רפורמות" כמו הפוליטיזציה של מוסד הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, והחלשת בית המשפט העליון. ממשלה כזאת תשאיר את הסמוטריצ'ים בחוץ, על הזיותיהם המשיחיות והאנטי-דמוקרטיות, ותחזיר את הימין הדתי לממדיו הטבעיים.

הווטו המוטל כעת על נתניהו מצד ראשי כחול-לבן משרת אותו. הוא ממילא אינו רוצה להקים איתם ממשלת אחדות בכל תרחיש, משום שברור לו שבממשלה כזאת הוא לא יזכה בחסינות ולא יוכל לכהן כשכתבי אישום חמורים מרחפים מעל לראשו. נוח לו שראשי כחול-לבן פוסלים אותו, משום שהוא אינו נדרש להסביר מדוע אינו רוצה להקים איתם ממשלה.

הווטו המוטל כעת על נתניהו מצד ראשי כחול-לבן משרת אותו. נוח לו שראשי כחול-לבן פוסלים אותו, משום שהוא אינו נדרש להסביר מדוע אינו רוצה להקים איתם ממשלה

חיבוק דב מצד כחול-לבן יכניס את נתניהו למלכוד. הוא ייאלץ לחלץ מהגורן ומהיקב טיעונים לפסילתם, מה שיסייע לחשוף את כוונותיו האמיתיות, שאינן מקובלות גם על חלק לא מבוטל ממצביעי הליכוד.

לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה ממאי האחרון, 26% ממצביעי הליכוד מתנגדים למתן חסינות לנתניהו. הצפת שיח החסינות בעקבות הסרת הווטו, עשויה להגשים את חלומה של כחול-לבן לזכות במצביעי ליכוד.

מטרה טקטית חשובה נוספת שניתן להשיג היא חיזוק מפלגת ימינה על חשבון הליכוד. השיח הציבורי על ממשלת האחדות שעשויה לקום, שתיתפס בימין העמוק ובימין הדתי כממשלת מרכז במקרה הטוב, תבריח מהליכוד מצביעים מהאגף הימני שלו, ותקשה על המפלגה לבצע את "משתה" המנדטים המוכר ביום הבחירות. כפועל יוצא, יגדלו סיכוייה של כחול-לבן להיות המפלגה הגדולה ביותר, ושל בני גנץ להיות ראש הממשלה הבא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 478 מילים

פרשנות בסוף, זה נגמר בפיתוח התיירות הישראלית לאומן

למרות ההצהרות הפומפוזיות, המצעדים הצבאיים והתמונות החגיגיות, בנימין נתניהו חזר מאוקראינה עם הישגים שהם כמעט חסרי משמעות

עוד 595 מילים
יהדות ארה״ב סוערת והממשלה בישראל שותקת

איימן עודה: "טראמפ אנטישמי ונתניהו שותק שתיקה דוחה"

עודה הוא ראש המפלגה הראשון שתקף את התבטאותו של נשיא ארה"ב נגד היהודים ● מנכ"ל התנועה הרפורמית: "נתניהו הפך את עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי על חשבון האינטרסים של ישראל והעם היהודי" ● בליכוד ובימינה מעדיפים לשתוק ● והיחיד שמסכים עם טראמפ הוא ברוך מרזל

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה הוא ראש המפלגה הראשון בפוליטיקה הישראלית שמגיב להתבטאותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפיה "היהודים שמצביעים למפלגה הדמוקרטית הם או בורים או לא נאמנים".

עודה מסר לזמן ישראל: "בסוף כל משפט איסלמופובי שמישהו אומר מסתתרת אמירה אנטישמית. אני לא יודע מה יותר דוחה, האמירה האנטישמית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, או השתיקה הצבועה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו".

לעומת הביקורת החריפה שעוררו דבריו של טראמפ בקרב יהודי ארצות הברית, בהנהגה הישראלית שותקים.

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)

"נתניהו הפך את עצמו לשותף נלהב של האנטישמים"

עד כה, הגיבו לדבריו של טראמפ רק קומץ פוליטיקאים ישראלים. נתניהו ויו"ר ימינה איילת שקד, סירבו להתייחס לדבריו של טראמפ, וכך גם שאר הבכירים במפלגות המרכזיות, כולל הליכוד, כחול-לבן, ישראל ביתנו, והעבודה-גשר.

היחיד מהליכוד שהגיב, בזהירות רבה, היה ח"כ גדעון סער, שאמר בראיון לגלי צה"ל: "צריך להיות זהירים כדי לשמור על התמיכה בישראל גם במערכת הפוליטית וגם בציבור האמריקאי".

״בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים"

יו"ר המחנה הדמוקרטי, ניצן הורוביץ, טרם הגיב, ועד כה היחידה ממפלגתו שהגיבה הייתה ח"כ תמר זנדברג שאמרה: "הטלת ספק ב'נאמנות' מיעוטים מהדהדת מאנטישמיות, שהופנתה נגד העם היהודי במשך דורות. במקום שראש ממשלת ישראל יהיה הראשון לדרוש התנצלות, נתניהו ממשיך להעדיף את הברית עם טראמפ".

ואילו ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת אמר: "טראמפ אמר שרוב יהודי ארה"ב אינם נאמנים. בעולם נורמלי, נשיא שהיה מדבר ככה על יהודי ארצו היה זוכה לגינוי החריף ביותר מראש ממשלת ישראל. אבל לא במקרה של נתניהו.

"בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים".

מרזל: "טראמפ צודק"

היחיד שגיבה פומבית את דברי טראמפ הוא ברוך מרזל ממפלגת הימין הקיצוני "עוצמה יהודית". מרזל אמר לזמן ישראל: "הדבר האחרון שאפשר להאשים את טראמפ ואת האמירה הזאת היא שזאת אמירה אנטישמית. הרי אכפת לו מארץ ישראל ומעם ישראל יותר מלכל נשיא אחר. זה לא אומר שאמירתו נכונה".

ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

לדברי מרזל: "לא צריך לעשות הכללות, יש הרבה חברים ומצביעים במפלגה הדמוקרטית וחלקם אנשים טובים, אפילו חברים שלי. ועם זאת, טראמפ צודק בכך שיש ביהדות ארצות הברית גורמים, כמו הרפורמים למשל, שארץ ישראל ועם ישראל הם לא הדבר הכי חשוב בשבילם, הם קודם כל אמריקאים ואפשר להגיד שהם לא נאמנים לעם שלהם, אולי אף בוגדים בעמם אם הם בכלל נשארו יהודים".

הרב קריב: "נתניהו היה צריך להגיב"

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל וחבר ברשימת המחנה הדמוקרטי, אמר לזמן ישראל: "התבטאות הנשיא טראמפ ספוגה בניחוח אנטישמי ויש בה התרסה חמורה נגד מליוני יהודים אמריקאים שמסורים למדינתם, ליהדותם ולמדינת ישראל גם יחד".

גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

קריב לא חסך ביקורת גם מנתניהו, מקורבו של טראמפ, שבינתיים מסרב להגיב להתבטאותו. "במציאות תקינה, ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב על הדברים ולדחות אותם" אמר קריב, "אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת וראש הממשלה, כפי שהוכח בפרשת חברות הקונגרס, הפך עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי המכוער".

"במציאות תקינה ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב לדברים ולדחות אותם, אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת״

"זו היא רק דוגמה נוספת לאופן שבו נפגעים האינטרסים ארוכי הטווח של מדינת ישראל והעם היהודי על מזבח הפוליטיקה והחשבונות האישיים", סיכם קריב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 523 מילים

הסערה בכוס המים בפעם הבאה זה עלול להיות הרבה יותר מסוכן

איש לא נפגע בפרשת המים המותפלים שמדדיהם זויפו, אבל הקלות שבה ניתן לשחק עם המים בברזים צריכה להדאיג את כולנו ● שוב התברר שהמדינה נרדמה בשמירה על האינטרס הציבורי

עוד 615 מילים
יהודי ארה"ב נגד טראמפ

"אנטישמי או לא אנטישמי - הנשיא עשה טעות"

הצהרתו של דונלד טראמפ אתמול, כי יהודי ארה"ב המצביעים למפלגה הדמוקרטית "אינם נאמנים", מסעירה את הארגונים היהודים בארה"ב ובישראל ● לצד חשש עמוק מעלייה בגילויי האנטישמיות באמריקה הצפונית, אומר דוד לונדון, מנכ"ל התאחדות עולי אמריקה: "יהודי ארה"ב הם האזרחים האמריקאים הנאמנים ביותר"

עוד 303 מילים
הפנסיונרים הישראליים עניים בהשוואה למדינות המפותחות

יוצאים לפנסיה ומאבדים שליש מההכנסות

מחקר בדק את נתוני ההכנסה של הישראלים מכל המקורות - עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי - והשווה אותן להכנסות עם היציאה לפנסיה ● המסקנה: בתוך שנתיים בין גיל 65 ל-67 ההכנסה נחתכת בשליש ● פרופ' אביה ספיבק: "מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי"

משפחה ישראלית מפסידה בממוצע כשליש מההכנסה הכוללת שלה עם הפרישה לפנסיה, והפנסיות של הישראלים נמוכות משמעותית בהשוואה לעמיתיהם הפנסיונרים בארצות מפותחות באירופה. נתונים אלה עולים ממחקר שנערך במרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון, על ידי ד"ר אביעד טור-סיני ופרופ' אביה ספיבק.

המחקר בדק את נתוני ההכנסה של הפנסיונרים הישראלים מכל המקורות – עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי – והשווה אותם הן להכנסה עד גיל 65 (כולל), והן להכנסה של פנסיונרים במדינות אחרות בעולם.

אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

ממצאי המחקר מצביעים על כך שגובה ההכנסה של ישראלים אחרי גיל הפרישה מהווה 65.9% בלבד מההכנסה שהיתה להם לפני הפרישה. מדובר בירידה דרמטית, שכן היא מתייחסת לשינוי שחל בתוך שנתיים בלבד, בין גיל 65 לבין גיל 67, שהוא גיל הפרישה עבור גברים בישראל.

בגרמניה יחס התחלופה, כלומר ההכנסה בגיל הפנסיה לעומת ההכנסה משכר לפני הפרישה הוא 76.8%, בצרפת 83.1% ובאוסטריה 91.2%. מכל ארצות ההשוואה, רק בספרד היחס נמוך יותר מישראל והוא עומד על 63.3%.

זהו המחקר הראשון בישראל שעוקב אחר כל ההכנסות של אותה משפחה לפני גיל הפרישה ולאחריו, והוא מבוסס על נתוני הסקר הבינלאומי SHARE שמאפשר להשוות את הממצאים בישראל לאלה של ארצות אירופה, שעורכות סקרים מקבילים.

"מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי", מסביר פרופ' אביה ספיבק, מנהל המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון.

לדבריו, המערכת פנסיונית של חיסכון אישי לגיל הפרישה לא טובה בישראל. ״אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מודעות נמוכה מדי של העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״, אומר ספיבק.

״רפורמת הלאמת קרנות הפנסיה שנערכה בשנת 2003 שהחלה גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות החוסכים", אומר ספיבק. כמו כן הוא מציין כי רק ב-2008 נכנס לתוקפו ״חוק פנסיה חובה, שמחייב את המעסיקים ואת העובדים להפריש ביטוח פנסיוני״.

״העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״

פרופ' ספיבק מדגיש כי המצב היחסי של מדינת ישראל עלול להיות גרוע יותר בשנים הבאות, בגלל רפורמות צפויות, כגון העלאת גיל הפרישה. "יש צורך דחוף במדיניות כלכלית חדשה, שתשפר את מצב הפנסיונרים במדינת ישראל בעתיד. הענף כיום לא מקצועי מספיק, וחייבים להכשיר מומחים בתחום כדי לשפר את כל המערכת".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 348 מילים

בית הקלפים של חיים כץ

טיוטת כתב האישום נגד ח"כ חיים כץ מספרת סיפור מדהים על מערכת היחסים ההדוקה ויחסי הגומלין בין ההון לשלטון בישראל ● למרות ההאשמות החמורות, כץ - שנאלץ להתפטר מתפקידו בממשלה - טוען כי לא היה כלום ולא יהיה כלום ● הצעת קריאה מודרכת במסמך שחמק מתחת לרדאר התקשורתי

עוד 1,454 מילים
סגירה