בקצרה:

• לייצוג שוויוני בכנסת יש תמיכה ציבורית רחבה: 65% מהציבור רואים בייצוג שוויוני של נשים שיקול בבחירת מפלגה, כולל 58% ממצביעי הליכוד.
• תחושת חוסר ייצוג בקרב נשים: לפי סקר שדולת הנשים (5.7.2026), 59% מהנשים חשות שאף ראש מפלגה אינו מייצג את האינטרסים שלהן.
• נשים מיוצגות פחות: נשים מהוות רק כ-26% מחברי הכנסת ה-25; לפי הרכב הרשימות לכנסת הבאה, במפלגות הקואליציה עדיין יהיה רוב גברי מובהק.

ייצוג שוויוני של נשים הוא שיקול מוצהר של רוב הציבור. לפי סקר מייצג של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בתחילת 2025, 65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים מהווה מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת, לעומת 29% שמבחינתם זה אינו שיקול בגיבוש ההעדפה המפלגתית.

ארז זאבי, מהנדס תוכנה, לשעבר סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברות תוכנה בישראל ובעולם, וגם מלחין ומוזיקאי.

הטענה ל"רוב יהודי אמוני" של כ-70%, שאמור להבטיח למחנה הימין-דתי רוב פוליטי קבוע, אינה עומדת במבחן המנדטים. אילו 70% מהיהודים היו גוש הצבעה אחד, היה מדובר בכ-76 מנדטים מתוך המושבים "היהודיים" בכנסת. בפועל, המפלגות הדתיות והחרדיות קיבלו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות בין 22 ל-32 מנדטים בלבד. הפער הזה הוא כל הסיפור.

עיקרי הממצאים

• בתרגום למנדטים, אמונה כללית באלוהים של 70% מהיהודים שווה כ-76 מנדטים היפותטיים. לעומת זאת, ודאות מלאה בקיום אלוהים, הקיימת אצל 50% מהיהודים, שווה כ-54 מנדטים. המפלגות הדתיות והחרדיות עצמן קיבלו 22 עד 32 מנדטים בפועל.
• לפי סקר Pew על מחויבות דתית בישראל, רק 50% מהיהודים בטוחים בקיום האל בוודאות מוחלטת, לעומת אמונה כללית של 70% עד 80% בסקרים אחרים.
• בשלוש מערכות הבחירות האחרונות (2020, 2021, 2022) הגוש הדתי-חרדי נע בין 22 ל-32 מנדטים.
• הליבה החרדית יציבה (16 עד 18 מנדטים), בעוד הרכיב הדתי-לאומי תנודתי במיוחד, כולל התפרקות מפלגת ימינה וחברותה בממשלת השינוי.
• לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, המסורתיים מפוצלים בהצבעתם: 48% למחנה נתניהו מול 37% ליריביו בבחירות 2021.

כמה מנדטים שווה "רוב אמוני של 70%"?

הטענה מתרגמת אמונה פרטית לכוח פוליטי, ובנקודה הזו היא נשברת. בסיס החישוב מניח כ-10 עד 15 מנדטים למפלגות הערביות, וכ-105 עד 110 מנדטים לשאר.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

לקראת הבחירות הקרובות נחלקת המפה הפוליטית לשני גושים עיקריים, המתאפיינים בעיקר ביחסם לעקרונות הדמוקרטיה ולראש הממשלה בנימין נתניהו.

גוש אחד מאגד את מפלגות הקואליציה הנוכחית, המזוהות עם תמיכה בנתניהו ובהפיכה המשטרית. הגוש השני מתנגד לנתניהו ומעוניין לשמור על ישראל יהודית-דמוקרטית-ליברלית; הוא כולל את ישר! בראשות איזנקוט, ביחד בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

קול שניתן למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה אינו עובר לגוש שלה ואינו מחולק בין המפלגות הקרובות אליה. הוא נעלם מהחישוב כאילו לא הוצבע כלל.

בבחירות האחרונות בנובמבר 2022 אבדו כך 417,400 קולות, 8.76% מכלל הקולות הכשרים – השיא בתולדות המדינה. אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25%, כ-150 אלף קולות.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.