אבי ניסנקורן, שפרש השבוע מכחול לבן, הצטרף למפלגתו של רון חולדאי, הישראלים, וסיים היום את כהונתו כשר המשפטים, משתף את הציבור במה שעבר עליו –

חברים וחברות, בסופו של שבוע סוער, חשוב לי לשתף אתכם במה שעבר עליי בשבועיים האחרונים.

אני מוקיר את הדרך המשותפת בה צעדתי עם בני גנץ ויש לי הערכה כלפיו כאדם. השבוע, אחרי שבתקופה האחרונה הלכו והתעצמו חילוקי הדעות בינינו, נפרדו דרכנו. אל תחפשו רכילות. אין פה תככים ובוודאי שלא מאבק אישי. הסיבה לפרידה פשוטה: המצפן הערכי שלי לא אפשר לי להישאר בכחול לבן.

כשר המשפטים הנהגתי מדיניות של מאבק נחוש למען זכויות הפרט ולחיזוק יסודות הדמוקרטיה. הגנתי על זכות ההפגנה ועל תפקוד הכנסת, שמרתי על פעילות בתי המשפט בסגרים ועל עצמאותם של שומרי הסף.

הדרך שלי הייתה מאוד ברורה ועניינית, אבל לראש הממשלה היה אינטרס אחר. כתבי האישום החמורים המרחפים מעל ראשו גרמו לו לאבד כל רסן. הוא שם לו למטרה לרסק את מנגנוני שלטון החוק, ולהשתמש בכוחו השלטוני כדי לפגוע במערכת לצרכיו המשפטיים האישיים.

נתניהו ציפה שכחול לבן תתיישר ותתן לו את מבוקשו. זה לא קרה. הוא נאלץ להפנים את העובדה הפשוטה, ששר המשפטים החדש עובד אצל הציבור, לא אצלו. אלא שנתניהו לא השלים עם התעקשותי שלא לאפשר לנאשם בפלילים לבחור את פרקליט המדינה, את היועץ המשפטי לממשלה וגם לא את השופטים.

בעת האחרונה, בשיחות שקיימתי עם בני, הלכו והתחדדו לצערי המחלוקות בינינו.
השיא הגיע לפני שבועיים, כאשר התברר לי שמאחורי גבי התנהל משא ומתן בין גנץ לנתניהו לריקון סמכויות שר המשפטים ולפגיעה קשה בשלטון החוק.

ההסכמות בין הצדדים היו לא פחות ממטורפות: פוליטיזציה של הליכי בחירת פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, זכות וטו לשלוחיו של נתניהו בבחירת שופטי בית המשפט העליון, מעקף שהיה מייתר את סמכויות שר המשפטים כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה ועוד.

עצם קיומו של משא ומתן על ראשם של שומרי הסף חותר תחת עקרונות דמוקרטיים יסודיים ותחת הערכים בשמם נבחרנו לשרת את אזרחי ישראל.

התנגדתי למהלך ויחד עם מספר חברים נוספים בסיעה מנענו את העסקה האיומה. אני לא מתכוון להתנצל על כך, להיפך. מי שרקם את העסקה הוא שצריך לספק הסברים לציבור.

בשבוע שחלף קיימתי עם גנץ מספר שיחות, במהלכן שיתפתי אותו בצורה ברורה וכנה במשבר שאני חווה מולו ואת תחושתי כי כחול לבן הולכת ומתרחקת מתפיסת עולמי.
ביום שני בבוקר נפגשנו וקיימנו שיחה פתוחה. במהלך הפגישה בני סיפר כי הוא אינו שולל ריצה משותפת בבחירות עם ימינה. אני מצדי, הבהרתי לבני את כוונותיי.

למרות הלחצים בימיה האחרונים של הכנסת, מתוך כבוד לגנץ, סירבתי להוביל לפיצול סיעת כחול לבן (דבר שהיה מפחית נתח גדול מתקציב הבחירות של כחול לבן). זו לא דרכי.

עזבתי את כחול לבן כי נשארתי נאמן לדרך בשמה שלחתם אותי ואת שאר חברי כחול לבן לכנסת. זו גם בדיוק הסיבה שבחרתי להצטרף לרון חולדאי ולהקים יחד מסגרת פוליטית חדשה. מפלגה שתתבסס על דרך אידיאולוגית ברורה, שלא תנסה להסתיר עמדות ולא להתחפש. מפלגה שמה שמוביל אותה זה ערכים.

מי שמכיר אותי יודע שזו דרכי. אני מביט בראי ולא בורח מהמציאות, גם כשצריך לקבל החלטות קשות. מוטב שגם אחרים יעשו כך. במקום לירות לכל הכיוונים, ראוי יותר שייקחו אחריות על טעויות קשות ויתמודדו עם ההשלכות שלהן.

לבקשת גנץ, אני מסיים היום את כהונתי כשר המשפטים, אבל אני אמשיך להיאבק על אותם ערכים ועל אותן מטרות גם בתפקידיי הבאים. כי כשזה נוגע לשלטון החוק וליסודות הדמוקרטיה הישראלית, חייבים לנצח.