ישראל החלה בניסיון לתאם עמדות עם ממשל ביידן בנושא הגרעין האיראני. הממשל החדש דוהר לעבר דיאלוג עם איראן וספק גדול אם הוא יאמץ את עמדות ישראל. היחסים בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ביידן עכורים. לראש הצוות הישראלי לקשר עם המעצמות אין ידע בנושא הגרעין והוא איננו דובר אנגלית. נתניהו קיצץ את כנפיו של ראש המוסד יוסי כהן וישראל בדרך למצוקה אסטרטגית.

השיחה הטלפונית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא ג'ו ביידן הייתה טובה. היא עסקה בשורה של נושאים אזוריים שהחשוב בהם הינו הנושא האיראני. ישראל כבר החלה בהעברת עמדותיה בנושא הסכם הגרעין לממשל החדש. ראש המל"ל מאיר בן שבת שוחח בוידאו קונפרנס על הנושא האיראני עם ג'ק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, ובישראל משלימים את הקמת הצוות המדיני-ביטחוני שאמור לצאת לוושינגטון לשיחות עם הממשל בנושא.

הכל נראה תקין כביכול, אולם אסור לטעות, גורמים אמריקנים אומרים כי הנשיא ביידן איננו יכול לסבול את ראש הממשלה נתניהו ואינו יכול להשתחרר מהמשקעים האישיים שיש לו כלפיו משנים עברו. הוא מכיר אותו היטב ושסבור שהוא שקרן מדופלם שאין להאמין לשום מילה היוצאת מפיו.

גורמים אמריקאים אומרים כי ביידן איננו יכול לסבול את נתניהו ואינו יכול להשתחרר מהמשקעים האישיים כלפיו משנים עברו. הוא מכיר אותו היטב ושסבור שהוא שקרן מדופלם שאין להאמין לשום מילה היוצאת מפיו

ראש הממשלה מינה לתפקיד הפרויקטור לקשר עם המעצמות בנושא הגרעין האיראני את ראש המל"ל מאיר בן שבת, שאין לו שום מושג בנושא הגרעין האיראני ואיננו דובר את השפה האנגלית.

ההתמחות של מאיר בן שבת כראש אגף בשב"כ הייתה תנועת חמאס ברצועת עזה.

נתניהו הרחיק מקרבתו את ראש המוסד יוסי כהן, שהיה מיועד להיות הפרויקטור לנושא. יוסי כהן הוא מומחה גדול בנושא הגרעין האיראני ויש לו קשרים מצויינים בוושינגטון, גם עם ממשל ביידן. מדובר באיש מוכשר מאוד גם מבחינה דיפלומטית שיכול היה להביא תוצאות חשובות עבור ישראל.

גורמים בכירים בליכוד אומרים כי עבר "חתול שחור" בין נתניהו ליוסי כהן. נתניהו חושש שיוסי כהן יצבור עוצמה מדינית וכוח פוליטי ובהמשך הדרך התיאבון הפוליטי שלו יגבר והוא ינסה להאפיל על נתניהו במערכת הפוליטית בנושא האיראני. לדברי הגורמים, נתניהו לא אוהב את הקשר של יוסי כהן עם התקשורת הישראלית והוא נרתע מהפירסומים המתארים את יוסי כהן כ"ג'יימס בונד החדש" הכל יכול.

בליכוד אומרים כי בשבועות האחרונים הריץ ראש המוסד יוסי כהן את עצמו בתקשורת הישראלית, באמצעות כתבי חצר, כמועמד המוביל לתפקיד ה"פרויקטור" לנושא הגרעין, נתניהו התרגז ומינה לתפקיד את ראש המל"ל מאיר בן שבת.

עם הצוות הזה ועם השגריר הכושל בוושינגטון גלעד ארדן, שעובד בחצי משרה, ישראל צריכה לרתום את ממשל ביידן לצידה בנושא סכנת הגרעין האיראני. זו תהיה משימה קשה מאוד, ועדיין לא דיברנו על עמדותיהם של שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי, שסבורים בניגוד לנתניהו שיש להגיע להסכם גרעין משופר עם איראן.

ראש הממשלה מינה לתפקיד הפרויקטור לקשר עם המעצמות בנושא הגרעין האיראני את ראש המל"ל מאיר בן שבת, שאין לו שום מושג בנושא הגרעין האיראני ואיננו דובר את השפה האנגלית

נתניהו מתנגד לכל הסכם, והוא בטוח שבעוד חודש, לאחר הבחירות לכנסת, הוא ייפטר מגנץ ואשכנזי ולא יצטרך להתחשב בעמדותיהם בנושא הגרעין. יש לו את צוות המומחים שלו שעמו הוא מתייעץ ושצורפו אליו באחרונה גם יעקוב עמידרור ויעקוב נגל, שהיו יועצים לביטחון לאומי בלשכת ראש הממשלה.

ממשל ביידן דוהר לעבר דיאלוג עם איראן

גורמים מדיניים בכירים מביעים דאגה מההתפתחויות האחרונות בנושא הגרעין. ארה"ב הודיעה בסוף השבוע שעבר כי תסיר את הסנקציות המוטלות על תנועת דיפלומטים איראניים באו"ם. הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ מגבילות את תנועת הדיפלומטים האיראנים, כולל את זו של שר החוץ האיראני, לכמה רחובות בניו יורק באזור מטה האו"ם, עם ציר מיוחד לשדה התעופה קנדי. הסנקציות יוסרו והמצב יחזור לקדמותו.

כמו כן ארה"ב הודיעה על היענותה לקריאה של האיחוד האירופי להשתתף בשיחות להחייאת הסכם הגרעין עם איראן, שיחות שאיראן תשתתף בהן, שיחות בהשתתפות חברי הקבוצה 5+1 (ארה"ב, גרמניה, סין, צרפת, בריטניה ורוסיה).

גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי "ממשל ביידן דוהר לעבר משא ומתן עם איראן", אשר כבר הביעה בסוף השבוע שעבר אופטימיות כלפי אפשרות הסרת הסנקציות בקרוב וחזרה להסכם הגרעין מ-2015. זאת למרות ההתכתשויות הדיפלומטיות עם ארה"ב. לדבריהם, הנשיא ביידן רוצה להתקדם לדיאלוג עם איראן במהירות האפשרית, ישראל ומדינות המפרץ לא יהיו צד בדיאלוג עם איראן מכיוון שהיא מתנגדת להשתתפות מדינות שאינן שותפות להסכם הגרעין מ-2015.

לדברי גורמים מדיניים בכירים בירושלים, ביידן רוצה להתקדם לדיאלוג עם איראן במהירות האפשרית. ישראל ומדינות המפרץ לא יהיו צד בדיאלוג, בגלל התנגדותה להשתתפות מדינות שאינן שותפות להסכם הגרעין מ-2015

האיראנים הם אלופי המשא ומתן ומשחקים משחק פוקר צמוד לחזה. הם מתנהגים באדישות לצעדי ממשל ביידן, ושר החוץ האיראני ג'וואד זריף קרא להסרה מלאה של כל הסנקציות שהוטלו על ארצו ללא שום הגבלה, כאילו שום דבר לא אירע.

בירושלים חוששים שהחולשה של הממשל החדש והלהיטות שלו לפתוח בדיאלוג עם איראן יהיו בעוכריו. שאיראן תתחיל לסחוט אותו אט אט עד שייענה לתנאיה ויסיר את הסנקציות במלואן ואף יחזור להסכם הגרעין משנת 2015 ללא שום שינוי.

חילופי הממשל בוושינגטון הביאו לאובדן התקווה בישראל כי הסנקציות הכבדות שהטיל הנשיא טראמפ על איראן יביאו בסופו של דבר לקריסת המשטר האיראני. התרחיש כי הסנקציות האלה יביאו לאינתיפדה עממית ברחוב האיראני נגד המשטר התבדו. ההערכה בירושלים היא כי איראן עברה בהצלחה את השלב הקשה ביותר שלה בעימות עם ארה"ב וכי המשטר האיראני שרד את הסנקציות הקשות ועכשיו הוא עומד בפני הסרתן. הכל רק עניין של זמן, והמשטר האיראני אופטימי.

היוצרות התהפכו, החזרה להסכם הגרעין מ-2015 היא מסוכנת לישראל. החשש בישראל הוא שהנשיא ביידן לא יעמוד בלחץ האיראני ויסיר את הסנקציות או את חלקן. איראן תוכל להתאושש כלכלית, למכור נפט ולשוב ולהשתמש במערכת הבנקאות העולמית. היא תתחיל לפרוח מבחינה כלכלית ותמשיך, בעזרת הכסף, לפתח את יכולותיה הטיליות והגרעיניות ולתמוך בשלוחותיה בסוריה, לבנון, עיראק, תימן ורצועת עזה.

האופציה של החזרה להסכם הגרעין היא גרועה לישראל. על פי ההסכם בשנת 2023 איראן תוכל לייבא חלקי חילוף לטילים בליסטיים. ב-2026 היא תוכל לשוב למחקר ופיתוח גרעיני, ובשנת 2030 היא תוכל להעשיר אורניום ככל העולה על רוחה.

אופצית החזרה להסכם הגרעין גרועה לישראל. על פי ההסכם, בשנת 2023 איראן תוכל לייבא חלקי חילוף לטילים בליסטיים. ב-2026 תוכל לשוב למחקר ופיתוח גרעיני, ובשנת 2030 תוכל להעשיר אורניום ככל העולה על רוחה

משמעות הדברים היא כי בסוף ההסכם איראן תוכל לייצר נשק גרעיני.

לקראת מצוקה אסטרטגית

חילופי הממשל בארה"ב יביאו אט אט את ישראל למצוקה אסטרטגית. ממשל ביידן נחוש לבחור בדרך הדיאלוג המדיני ולא בדרך הצבאית בכל הקשור לטיפול בסכנת הגרעין האיראני.

הנשיא ביידן רוצה בהסכם גרעיני חדש ומשופר עם איראן ולא להסתבך במלחמה עם איראן.

אולם האיראנים מסרבים לדון בכל הסכם חדש והם מגלים נחישות רבה בכל הקשור לכך. הסרת  הסנקציות מעל איראן תשלול מממשל ביידן את מנופי הלחץ על איראן שהוריש לו ממשל טראמפ. החשש בדרג המדיני הוא כי הנשיא ביידן יתקפל בסופו של דבר, יסיר את הסנקציות ויחזור להסכם הגרעין משנת 2015 מבלי לשנות בו דבר.

ישראל מכינה את האופציה הצבאית לתקיפת מתקני הגרעין באיראן, אולם האופציה הזו היא מסוכנת מאוד. היא עלולה להביא למלחמה אזורית וממשל ביידן מתנגד לה. אין כל ודאות שהיא יכולה לעצור לגמרי את סכנת הגרעין האיראני. האיראניים עברו להעשרת אורניום באופן מואץ עמוק באדמה במתקני הגרעין בנתנז ופורדו וקשה מאוד לפגוע בצנטרפוגות בהפצצה מהאוויר.

הסכם גרעין משופר עם איראן הוא האופציה הפחות גרועה מבחינתה של ישראל. הוא עשוי לדחות בעשור או שניים את היכולת של איראן לייצר נשק גרעיני. כפי שהדברים נראים כעת, נוכח הההתנגדות האיראנית העזה לכל הסכם גרעין חדש והחולשה של ממשל ביידן, הסיכויים להשגת הסכם כזה הם קלושים.

ישראל חוששת מאיראן גרעינית. ההשלכות על הביטחון הלאומי שלה הן קשות. נשק גרעיני בידי איראן הוא סכנה קיומית עבור ישראל והיא לא תוכל להשלים עמה.

הנשיא ביידן רוצה בהסכם גרעיני משופר עם איראן ולא להסתבך איתה במלחמה. אך האיראנים מסרבים בנחישות לדון בכל הסכם חדש. הסרת  הסנקציות מעל איראן תשלול מממשל ביידן את מנופי הלחץ עליה

ישראל עומדת בפני אופציות קשות. המשימה הראשונה שלה היא לנסות ולשכנע את ממשל ביידן שלא להסיר את הסנקציות ולא להסכים לשוב להסכם הגרעין מ-2015. המטרה היא לשכנעו לחתור להסכם גרעין משופר ועד אז לא להסיר את הסנקציות מעל איראן. מדובר במשימה קשה ביותר, במיוחד נוכח היחסים האישיים הקשים בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ביידן, אך יש כאלה במערכת המדינית-ביטחונית שמביעים בכל זאת אופטימיות ושסבורים שהדבר אפשרי בהתנהלות נכונה וסבלנית מול ממשל ביידן. ימים יגידו.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

סופת החורף הארקטית URI שפגעה בחלקים גדולים במרכז ודרום ארה"ב בשבוע השלישי של פברואר, הביאה לטמפרטורות של הקפאה עמוקה בעיקר בטקסס, לנפילת רשת החשמל למספר ימים במקומות רבים במדינה, פגעה באספקת הגז, באספקת המים, ברשת הסלולרית, ובאינטרנט. הסופה הביאה למותם של מאות בני אדם שקפאו למוות, או שהורעלו מפחמן חד חמצני. הנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר .

סופת החורף הארקטית בטקסס פגעה באספקת החשמל, הגז, המים, ברשת הסלולרית ובאינטרנט וגרמה למאות לקפוא למוות, או הורעלו מפחמן חד חמצני. הנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר

בשיא הסערה, ב-14 עד ה-17 לפברואר, כשהטמפרטורות צנחו הרבה מתחת לאפס, היו כארבעה מיליון טקסנים מנותקים מחשמל. גם זרם המים לבתים שובש בשיא הסופה למספר ימים ומאות אלפים התבקשו להרתיח את המים לפני השימוש בהם מאחר שמתקני ההתפלה והטיהור סובלים ממחסור בחשמל. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז על טקסס כאזור אסון.

טקסס העדיפה את השוק החופשי וקבלה משבר חשמל קטסטרופלי

הגורמים הרשמיים בטקסס ידעו שסופות חורף עלולות להשאיר את רשת החשמל במדינה פגיעה, אך הם השאירו את הבחירה להיערך למזג אוויר קשה בידי חברות החשמל – שרבות מהן בחרו שלא להשקיע בשדרוגים היקרים. זאת, בשוק אנרגיה שעבר דה-רגולציה והמבודד במידה רבה מרשת החשמל בארה"ב, מה שהשאיר את טקסס לבדה במשבר.

מומחי אנרגיה ומדיניות טוענים מזה שנים שהאופן שבו טקסס מנהלת את תשתיות החשמל שלה הוא מתכון בטוח לקריסה מערכתית. הם הטילו את האשמה בכישלון מערכת החשמל בסופה על המחוקקים ועל סוכנויות המדינה שלא שעו לאזהרות ממדעני האקלים לאחר הסופות הקודמות ולא הכינו את מערכת החשמל לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר. לדבריהם החלטתה של טקסס לא לדרוש ולא לחייב שדרוגי ציוד בכדי לעמוד טוב יותר בטמפרטורות החורף הקיצוניות, והבחירה לפעול במערכת חשמל מבודדת מרשתות אחרות במערכת החשמל בארה"ב, השאירה את טקסס לא מוכנה למשבר החורף.

לדברי רוברט מקלו מחברת הייעוץ מקלו ריסרץ":

"זהו חוסר הכנה שיטתי, זה לא במקרה, הם תכננו את התוצאה הזאת".

הגורמים הרשמיים בטקסס ידעו שסופות חורף עלולות להשאיר את רשת החשמל במדינה פגיעה, אך הם השאירו את הבחירה להיערך למזג אוויר קשה בידי חברות החשמל – שרבות מהן בחרו שלא להשקיע בשדרוגים היקרים

מה שגרם למשבר החשמל בטקסס לא הייתה בעיה טכנולוגית. וגם לא טורבינות הרוח הקפואות כפי שטענו רפובליקנים מובילים. תחנות כוח, צינורות גז, ורשתות חשמל פועלות היטב בקנדה, באלסקה, בצפון אירופה, בתנאי מזג אויר קשים מאלו שהיו בטקסס. לפי המבקרים, בשם דה-רגולציה ושווקים חופשיים, טקסס יצרה רשת חשמל ששמה דגש על מחירים זולים על פני שירות אמין.

לפי הוול-סטריט ג'ורנל, בעיית הליבה במשבר החשמל בטקסס נובעת מזה שספקי החשמל יכולים לגרוף רווחים על ידי אספקת חשמל ללקוחותיהם בטקסס, אך הם אינם נדרשים או חייבים לספק את החשמל ואינם עומדים בפני קנסות בגין אי אספקה החשמל בעיקר בשעת חירום ממושכת.

זה הוביל לפיאסקו שהשאיר מיליוני אנשים במדינה השנייה באוכלוסיית ארה"ב ללא חשמל, ללא מים, ללא תקשורת, במשך ימים.

סערה קשה שיתקה כמעט כל מקור אנרגיה, מתחנות כוח פחמיות, גזיות וגרעיניות ועד טורבינות רוח, מכיוון שבעליהן לא ביצעו את ההשקעות הדרושות לייצור חשמל בטמפרטורות נמוכות.

המחירים הגבוהים שמפעילים יכולים לגרוף בתקופות של שיא הביקושים היו אמורים להוות תמריץ מספיק עבורם להשקיע בשמירה על הציוד מפני מזג אוויר קשה, אבל זה לא מה שקרה.

כאמור לעיל, אחת הסיבות העיקריות לקטסטרופה בטקסס היא המבנה פיננסי למערכת החשמל בטקסס, המבוסס על השוק החופשי, שתכנן ויליאם הוגאן, פרופסור למדיניות אנרגיה גלובלית בהרווארד. האסטרטגיה פשוטה, ככל שהביקוש לחשמל עולה, כך גם המחיר עולה.

בתיאוריה, ברגעים של ביקוש גבוה לחשמל, כמו במשבר הקפאון הנוכחי בטקסס (פברואר 2021), עם טמפרטורות מתחת לאפס, המחירים הגבוהים מכריחים את הצרכנים להפחית את צריכת האנרגיה שלהם מכיוון שמחיר החשמל עולה והופך לבלתי משתלם.

ביוסטון, לדוגמה, מחיר החשמל נסק מ-22 דולר לכ-9,000 דולר למגוואט לשעה בשיא המשבר ביום השני ושלישי בתקופת הקפאון. עליה שהייתה אמורה להביא לצריכה מופחתת ולמנוע עומס יתר על תחנות הכוח.

מה שגרם למשבר החשמל בטקסס לא הייתה בעיה טכנולוגית או טורבינות הרוח הקפואות כטענת רפובליקנים מובילים. טקסס יצרה רשת חשמל ששמה דגש על מחירים זולים על פני שירות אמין

מה שלא היה משולב בתכנון ולא בגישה המבוססת על השוק הם התושבים. כיצד מצפים מבני אדם לחיות במזג אוויר ארקטי בטמפרטורות מתחת לאפס ללא חימום. ללא חשמל, וללא מי שתיה?

בעיצומה של הקטסטרופה בטקסס, אמר הוגאן לניו יורק טיימס כי שוק האנרגיה של טקסס תפקד כמתוכנן:

"זה לא נוח, זה לא נחמד, זה הכרחי".

שוק האנרגיה של טקסס אולי תפקד כמתוכנן לפי התפיסה הניאו-ליברלית ובשם דה-רגולציה ושווקים חופשיים, ותוך הקפדה מוחלטת על יישום הכלכלה הניאו-ליברלית, ללא פשרות, ללא גמישות וללא רחמים, אבל בשטח, מערכת החשמל קרסה ולא סיפקה חשמל.

עשרות האנשים מתו מהפסקות החשמל, כ-4 מיליון בתי אב בטקסס נשארו בלי חשמל, בלי חימום ובלי מים. משקי בית אחרים ניתקו עצמם מהחשמל בעקבות עלית מחירים זו, והנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר. עוד תכנון כזה עוד ניצחון כזה לתפיסה הניאו-ליברלית, ואבדנו.

על דברי הוגאן כתב אלי קוק:

"סוף סוף כלכלן שמבין ענין! השוק עובד אבל אנשים גוססים".

המשבר בטקסס מדגים את הבעיות המהותיות הכרוכות בסגידה ובאמונה המוחלטת בשוק החופשי. אנשים מתו בטקסס מכיוון שבמקום הסדרים כלכליים המשרתים את בני האדם, בני האדם נדרשו לשרת הסדרים כלכליים.

מה שלא היה משולב בתכנון ולא בגישה המבוססת על השוק הם התושבים. כיצד מצפים מבני אדם לחיות במזג אוויר ארקטי בטמפרטורות מתחת לאפס ללא חימום. ללא חשמל, וללא מי שתיה?

הנשיא לינקולן דיבר לפני כ-150 שנה על ממשלה שהיא של העם, על ידי העם, ועבור העם. אבל החל משנות ה–60 של המאה שעברה, מיעוט קטן של מיליארדרים הוציאו מיליוני דולרים להפצת הרעיון הליברטריאני, לפיו הממשלה היא הבעיה, והביא רבים מדי מהאזרחים להאמין שהשוק החופשי הניאו-ליברלי הוא סוג של ציווי מוסרי.

המשבר בטקסס צריך להראות לנו שלעולם אסור לתת לאליטות שהאינטרסים שלנו אינם בלבם, לשכנע אותנו שממשלה של העם, על ידי העם ובשביל העם – היא הבעיה, וכי השוק החופשי – הנשלט על ידי "חתולים שמנים", שאינם נותנים דין וחשבון לאזרחים רגילים, הוא התשובה. התשובה היא ממשלה טובה, ולא בלי ממשלה.

כאשר הפונדמנטליסטים של השוק החופשי חושבים שדה-רגולציה מרפאת את כל התחלואים, הם מתעלמים מבעיות שדורשות פתרונות שלעולם לא יהיו רווחיים (במיוחד לטווח הקצר) אלא רק משתלמים לטווח הארוך או משתלמים בדרכים אחרות.

חינוך, טיפול רפואי אוניברסלי והשקעה בשינויי אקלים לא ישלמו על עצמם באופן ישיר יותר ממה שהצבא, המשטרה, מחקרים בסיסיים הממומנים ע"י הממשלה וחקר החלל עושים.

במונחי השקעה, מדובר בהשקעות חכמות עם עלויות גדולות וחסרונות קטנים, כמו שההשקעה בגיבוי של רשת החשמל בטקסס היתה צריכה להיות. אולי האסון בטקסס יבהיר זאת לכולם.

את הדוגמה הטובה לקרדו, להצהרת-האמונה הניאו-ליברלית, נתן טים בויד, ראש עיריית קולורדו סיטי בטקסס, לשעבר, בציוץ מה-16 לנובמבר:

"אף אחד לא חייב לך [או] למשפחתך דבר; וזה גם לא באחריות השלטון המקומי לתמוך בך בתקופות קשות כאלה. לשקוע או לשחות זה הבחירה שלך; העיר והמחוז, יחד עם ספקי חשמל או ספקי כל שירות אחר, אינם חייבים לך דבר. […] רק החזקים ישרדו והחלשים יאבדו".

בעקבות דברים אלו בויד נאלץ להתפטר.

המשבר בטקסס צריך להראות לנו שאסור לתת לאליטות שהאינטרסים שלנו אינם בלבם, לשכנע אותנו שממשלה של העם, ע"י העם ובשביל העם – היא הבעיה, וכי השוק החופשי הנשלט על ידי "חתולים שמנים" הוא התשובה

הלקח לישראל ברור. הישמרו מפונדמנטליסטים של השוק החופשי מהתערבות ממשלתית, כמו פורום קהלת, המפרסמים מאמרים, תוכניות פעולה, והצעות חוק ברוח דברי טים בויד.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.