ישראל הגיעה לציון 60 מתוך 100 ("מספיק") במדד השחיתות העולמי המתתפרסם הבוקר, והגיעה למקום 35 מבין 180 המדינות המדורגות בו. מדובר בציון ובדירוג זהה לאלה שקיבלה ב-2019, אחרי שלוש שנים רצופות של הידרדרות ושנים ארוכות של מגמת הידרדרות ספירלית. ציון 50 נחשב ל"קו האדום" שמתחתיו מדינה נחשבת ל"מושחתת".

מדינות שאינן נחשבות למדינות מתוקנות, בכללן איחוד האמירויות שהגיעה לציון 71 ולמקום 21, קטאר שהגיעה לציון 63 ולמקום 30, צ'ילה שהגיעה לציון 67 ולמקום 25 ואסטוניה בציון 75 ובמקום 17, נמצאות מעל ישראל במדד.

במדד לשנת 2016 ישראל קיבלה את הציון 64 ודורגה במקום ה-28, ומאז ירדה ב-4 נקודות ובשבעה מקומות במדד. במדד ל-2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32 .כ-2018 הציון הגיע ל-61 והדירוג ירד ל-34, וב-2019 הציון הידרדר ל-60 והדירוג ל-35, כמו במדד שנת 2020 .

ביחס למדינות OECD  מצבה של ישראל גרוע עוד יותר: ישראל נמצאת במקום ה-25 מ-37 המדינות החברות בארגון, מעל סלובניה, פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה, אבל מתחת לרוב מדינות הארגון. שתי המדינות הכי פחות מושחתות ב-OECD ובעולם, לפי המדד, הן ניו זילנד ודנמרק.

את מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2020 (CPI – Corruption Perceptions Index) מדרג ומפרסם מאז 1995 ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International – TI. בישראל מתפרסם המדד על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל" המהווה את הסניף הישראלי של TI.

יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל השופטת (בדימוס) נילי ארד אומרת: "מקומה הנמוך של ישראל במדד השחיתות חמור במיוחד בשנת 2020 שבה הקורונה משתוללת בקרבנו. היעדר שקיפות בפעילות הממשלה ושלוחיה הוא המפגע הראשוני הגורר בעקבותיו חוסר אמון והיעדר שיתוף פעולה הנדרש מהציבור בהתמודדות עם המשבר הבריאותי והכלכלי החמור בתולדות המדינה. כל זאת תוך שאנו עדים לפגיעה ביסודות הדמוקרטיה, בנסיבות שבהן מנהיגים נחשדים בפלילים, באווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת, הנאלצים לעשות עבודתם נאמנה באווירה רעה של הקצנה ופלגנות".

עו"ד תומר נאור, היועץ המשפטי לתנועה לאיכות השלטון, הצהיר בתגובה על הפרסום: "מדינה דמוקרטית חפצת חיים איננה נבחנת בהאם יש או אין בה שחיתות שלטונית, אלא במידת הנכונות שלה להילחם באותה שחיתות במלוא העז. לצערנו, לאחר שנים של התקדמות, מדינת ישראל היקרה לנו מכל הולכת אחורה בשנים האחרונות. שחיתות שלטונית אף פעם לא נעצרת למעלה. נורמות שלטוניות פסולות מחלחלות למטה במהירות עצומה, ואם לא נעצור אותן מוקדם, נמצא אותן בשלטון המקומי, ברגולטורים השונים, בכל אלו שמנהלים את חיי היום-יום שלנו. עלינו להילחם בשחיתות, ולהיאבק במושחתים. אין לנו ברירה אחרת".