זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה מפרסמת הבוקר את דוח "שוק העבודה בישראל 2020: תעסוקה בימי קורונה", המציג את תמונת המצב העגומה בשוק העבודה הישראלי בשנה האחרונה.

לפי הדו"ח, לפני פרוץ מגפת הקורונה והסגר הראשון נמצא שוק העבודה בתעסוקה כמעט מלאה, עם שיעור אבטלה שעמד על 3.8% בלבד. עם סגירת המשק במרץ 2020, קפץ שיעור האבטלה (כולל אנשים בחל"ת) ועמד בחודשים מרץ־דצמבר 2020 על 16% בממוצע. שיעור האבטלה בין הסגרים (יולי־אוגוסט 2020) עמד על כ־10%. לאחר מכן, בתקופת הסגר השני והשלישי והמגבלות החמורות שביניהם, חזר שיעור האבטלה לפי הדו"ח לכ-16% בממוצע.

יצויין כי מדובר בנתונים מקלים, כיוון שלפי דו"חות של גופים כמו שירות התעסוקה האבטלה הגיעה בתקופת הסגרים ליותר מ-20% – וגם אלה אינם כוללים מאות אלפי עצמאים שאיבדו את מקור פרנסתם ומתקיימים במקרה הטוב מפיצויים.

לפי הדוח "המשבר גרם לנסיגה באחת המשימות החברתיות החשובות של המשק הישראלי – שילוב גברים חרדים בתעסוקה. שיעור האבטלה עלה מאוד בכל חלקי האוכלוסייה, אך היה הגבוה ביותר בקרב גברים חרדים במהלך רוב חודשי המשבר. למשל, בתקופת הסגר השני עמד שיעור האבטלה בקרב גברים חרדים על 20%, לעומת 14% בקרב יהודים לא חרדים".

עוד מציין הדו"ח כי "המשבר הכלכלי בעקבות המגיפה העמיק את הפערים הקיימים בלאו הכי בשוק התעסוקה בין המגדרים ובין בעלי השכלה גבוהה או מקצועית לבין האחרים".

לפי הדו"ח, נשים נפגעו בצורה חזקה יותר בזמן הסגרים. הפער המגדרי בשיעור האבטלה הגיע בשיאו ל־11% בסגר הראשון ו־7% בסגר השני. שיעור האבטלה הנמוך ביותר היה בקרב יוצאי אקדמיה (10% בסגר השני) ויוצאי מוסדות להנדסאים וטכנאים (14% בסגר השני), והיה גבוה בקרב מי שמוסד הלימודים האחרון שלו היה ישיבה או תיכון (19% בסגר השני).

עוד מצויין כי המקצועות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מאז חודש מרץ הם בתחומי המסעדנות, התיירות, האומנות והתרבות. במשלחי יד אלה שיעור האבטלה נע בין 21% ל־69% גם בחודשים יולי־אוגוסט, הזמנים שבהם המשק היה עם מעט הגבלות יחסית לשאר השנה. בין המקצועות שנפגעו בצורה קלה יחסית, ישנם מפתחי תוכנה ועובדים של מערכות חיוניות, כגון מורים ורופאים. שיעור האבטלה של העובדים אלה היה נמוך מ־5%.

47% מהעובדים בישראל מועסקים במשלח יד המאפשר עבודה מהבית – ושיעורם גבוה בהשוואה לכל מדינות ה־OECD פרט ללוקסמבורג, וגבוה משמעותית מהממוצע במדינות אלו (38%).

סקר שיזמה זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה בנושא נורמות העבודה, מציין כי כרבע מהמשיבים העידו כי הם עובדים לעתים קרובות יותר מהמותר בחוק. 38% העידו כי הם זקוקים לגמישות רבה יותר בשעות העבודה.

מרדכי אלישע, הממונה על זרוע העבודה, אמר בתגובה לנתונים: "שיעור האבטלה שעלה בשנה האחרונה, ובפרט בקרב עובדים עם מיומנויות נמוכות, מחייב השקעה מקיפה בהון האנושי הישראלי, תוך דגש על חיזוק מערך ההכשרה המקצועית וההשכלה הטכנולוגית וקידום תוכניות תעסוקה ממוקדות באוכלוסיות הנמצאות מחוץ לשוק העבודה".רוני שניצר, מנהלת אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות של זרוע העבודה, מוסיפה: "אם לא נשכיל לדאוג לצמצום פערי המיומנויות בין קבוצות האוכלוסייה השונות ולנגישות של קבוצות שונות להכשרה רלוונטית לשוק העבודה, רבים ימצאו עצמם מאחור – ויחד איתם גם יושפע כלל המשק".