הממשלה החליטה אמש, בתום דיון ארוך שנמשך כל הערב, כי מתווה היציאה מהסגר שהכין משרד הבריאות ייושם כלשונו, והלימודים ביום ראשון הקרוב יחודשו רק בכיתות ה'-ו' ו"א-י"ב בערים ירוקות, צהובות וכתומות שבהן יותר מ-70% מחוסנים. תלמידי ז'-י', וכל התלמידים בערים האדומות והכתומות ימשיכו בלמידה מרחוק לפחות עד ה-7 במרץ. ההצעה להרחיב את פתיחת החינוך ולכלול בה גם את כיתות ז'-י נדחתה.

עוד אושר כי המסחר יחודש כולו, והמוזיאונים והספריות ייפתחו, בתנאי התו הסגול ובלא הגבלת כניסה בהתאם תו ירוק, וכי מגבלת ההתקהלות תורחב ל-10 אנשים במקום סגור ו-20 בשטח פתוח.

תיאטראות, מופעי תרבות, ספורט, בתי תפילה שחורגים ממגבלת ההתקהלות, חדרי כושר ובתי מלון ייפתחו בתנאי תו ירוק. בשלב הזה, הוחלט, הכניסה תותר למתחסנים עם תעודת מתחסן (10 ימים אחרי החיסון השני) ולמחלימים מקורונה בלבד, ולא למי שיעבור בדיקה, וכן לא לילדים מתחת לגיל 16 שאינם יכולים להתחסן – פרט לבתי המלון שבהם הילדים כן יוכלו להיכנס אחרי בדיקת קורונה שלילית. מאחר והתו הירוק אמור לחול גם על עובדים, המשמעות היא שמרבית העובדים במקומות העבודה שייפתחו, שהינם צעירים שטרם יכלו להשלים את תהליך החיסון, לא יוכלו להיכנס למקומות העבודה שלהם, והממשלה לא מצאה לכך פתרון.

שר החינוך יואב גלנט הציע בדיון לפתוח את כל מערכת החינוך בערים ירוקות וצהובות כולל כיתות ז'-י', שלא כלולים במתווה היציאה שאושר בקבינט, שמספרם הוא כ-300 אלף בערים הללו. "לא הגיוני שבמקום ללכת לבית הספר, תלמידים חוצים את הכביש לצד השני והולכים לקניון", אמר גלנט בדיון, "זה לא שהם בבית, הם הרי לא בסגר. הכול פתוח חוץ מהכיתות שלהם".

שר הבריאות הודה בדיון כי "הייתה זו טעות להעדיף את הקניונים על פני החינוך. "כאיש חינוך לשעבר, אני מבין את חשיבות החינוך. טעינו שהעדפנו את המסחר ולא את החינוך. מבחינתי היה אפשר לתת את הקדימות לחינוך, אבל אי אפשר גם וגם וגם וגם".

שר הביטחון בני גנץ הציע פשרה: לשקול פתיחה של חצאי כיתות או קפסולות בכיתות הללו. הוא ציין את העלייה במספר הערים הירוקות והצהובות בשל הירידה בתחלואה.

ראש הממשלה ציין כי הוא מבין את המאבק של גלנט ואף מעריך אותו, אולם לא רצה להכריע בנושא ושלח את אנשי משרד הבריאות לקיים עבודה מטה נוספת בעניין. הוא ביקש לבדוק "מדוע בבריטניה הוחלט על סגירת כלל מערכת החינוך עד אפריל".

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתום הדיון כי "לאור הפתיחה הרחבה יחסית של המשק שעלולה להביא לעלייה בתחלואה, ולנוכח החששות באשר להשפעת המוטציה הבריטית והדבקה מוגברת של ילדים ונוער שאינם מחוסנים, הוחלט בשלב הזה לאמץ גישה זהירה ולהיצמד לתוכנית היציאה של משרד הבריאות".

יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנשה לוי, כינה את ההחלטה "פחדנית". לדבריו, "אי-החזרת תלמידי כיתות ז'-י' לבתי הספר מבטאת סדר עדיפויות מעוות. פתיחת קניונים ומסחר לפני מערכת החינוך מסמלת את חשיבות מערכת החינוך ותלמידי ישראל בעיני הדרג הפוליטי. בושה וחרפה. אני מקווה שממשלת ישראל תתעשת, תתכנס ותקבל את ההחלטה הנכונה – להחזיר את תלמידי ז'-י' לאלתר עם מגבלות קורונה של למידה בקפסולות".

סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אודליה שינדרוף, אמרה בתגובה להחלטה: "לא להאמין שביום ראשון רוב המשק בישראל יחזור לנורמליות ולשפיות, ולנו ההורים הייתה ציפייה סבירה שחינוך לפני הכול. הצחקתם אותנו. מדינה נורמלית? קבלת החלטות סבירות? בישראל נכון לפתוח את מרכזי הקניות, להתאמן בחדרי הכושר, לצרוך לתרבות ואפילו ללכת לחוגי הספורט – אך ילדי החטיבות וכיתות י' יישארו בבית, בבדידות".

"ממשלת ישראל פושעת נגד שכבות אלו, היא אטומה לזעקת הילדים, למצוקתם החברתית והרגשית", המשיכה שינדרוף, "מה צריך עוד לקרות כדי שיבינו את גודל הנזק? איזה אסון צריך לקרות כאן? תפנימו – כל יום ללא החלטה הוא נזק מצטבר, הילדים כבר לא איתנו .

"ממשלת ישראל לא פותחת להם שער של תקווה", היא הוסיפה, "חוסר הנכונות להושיט יד ולשלב כוחות עם ארגוני המורים והרשות המקומיות, חוסר היכולת לשחרר את הריכוזיות הוא אסון ופשע נגד הילדים. ההחלטה שלא להחליט היא בריחה מהמציאות שתביא על הילדים רק נזק. אם אתם לא מקשיבים לנו, ההורים, אז תקשיבו לאנשי המקצוע, לראשי הרשויות, לפסיכולוגים – לאלו ששמים את הילד במרכז".