30 ימים לבחירות – תמונת מצב.

בכל הסקרים הליכוד היא – ללא עוררין – הרשימה שזוכה במספר המנדטים הרב ביותר. המפלגה צפויה להוסיף ולהדגיש את הישגיו של מבצע החיסונים, שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתקווה שלא תחול שוב עלייה בתחלואה, בליכוד ידגישו את האופן שבו המשק נפתח מחדש והחיים אט-אט שבים למסלולם.

נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין במכון כושר בפתח תקווה, אתמול (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

בכל הסקרים האחרונים תופסת יש עתיד את המקום השני – אך בפער ניכר מהליכוד. יושב ראש המפלגה, יאיר לפיד, הוביל עד כה קמפיין שקט יחסית, ואפשר שלאור הישגיו יתמיד באסטרטגיה זו.

אחרי השיא, שאליו הגיעה עם הקמתה – כשהסקרים חזו לה למעלה מ-20 מנדטים – תקווה חדשה דעכה, והיא מתקשה להתרומם. לאחרונה הודיעו במפלגה על הפסקת אש המאבק מול ימינה.

רשימתו של נפתלי בנט נמצאת בין מחנה תומכיו של נתניהו למחנה מתנגדיו – שהודיעו שיסרבו לשבת בכל ממשלה שבראשה יעמוד. בנט אמנם אמר שהוא מעוניין בהחלפת נתניהו, אך לא שלל ישיבה בממשלה בראשותו.

איימן עודה נושא דברים בכנס בחירות של הרשימה המשותפת בנוף הגליל, אתמול (צילום: רוני עופר, פלאש 90)

בבחירות האחרונות, שנערכו במרץ 2020, זכתה הרשימה המשותפת ב-15 מנדטים, והייתה לסיעה השלישית בגודלה בכנסת. אולם במערכת הבחירות הנוכחית חל שינוי בהרכבה, כשרע"ם – אחת מארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת, לצד חד"ש, תע"ל ובל"ד – פרשה והחליטה להתמודד בבחירות באופן עצמאי. רע"ם, בראשות מנסור עבאס, נאבקת באחוז החסימה. לרשימה המשותפת חוזים כעת הסקרים כעשרה מנדטים.

בחודשים האחרונים, על רקע משבר הקורונה, ישנו סנטימנט שלילי כלפי הציבור החרדי – כך מלמדים סקרי דעת קהל. למרות זאת, ישראל ביתנו, שמובילה את הקמפיין נגד המפלגות החרדיות, לא מצליחה לתרגם זאת לעלייה במנדטים, והסקרים חוזים לה כשבעה מנדטים. ש"ס ויהדות התורה – שתי הרשימות החרדיות – שומרות על כוחן, וזוכות, בהתאמה, בשמונה ובשבעה מנדטים, לפי הסקרים האחרונים.

מאז נבחרה מרב מיכאלי לראשות מפלגת העבודה זוכה המפלגה לעדנה, וכיום מנבאים לה הסקרים שישה מנדטים. המפלגה האחות, מרצ, נמצאת באזור המסוכן – סביב ארבעת המנדטים.

יושב ראש מרצ ניצן הורוביץ בהפגנה של מפלגתו מול משרד החינוך בתל אביב בשל ההחלטה להותיר את בתי הספר סגורים, החודש (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מי שעוד קרובים לאחוז החסימה הם הציונות הדתית וכחול לבן, שעלולים, ביום רע, למצוא עצמם מחוץ לכנסת. בבחירות האחרונות זכתה כחול לבן ב-33 מנדטים, אולם אז היא הורכבה משלוש מפלגות: חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם. השם נותר זהה, אך מאז הפר בני גנץ את הבטחתו העיקרית לבוחריו וחבר לממשלה יחד עם נתניהו. ההערכה היא שהלחץ על כחול לבן לפרוש מהתמודדות צפוי לגבור.

גם הציונות הדתית לא התמודדה במערכת הבחירות האחרונה במתכונת הנוכחית. בבחירות הקודמות האיחוד הלאומי בראשות בצלאל סמוטריץ' הייתה חלק מימינה – וכעת היא מתמודדת ברשימה אחת יחד עם המפלגות עוצמה יהודית ונעם.

לצד 13 רשימות אלה ישנן 26 רשימות נוספות. אחת הבולטות שבהן היא הכלכלית החדשה בראשות פרופסור ירון זליכה. רובם המכריע של הסקרים מנבאים שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה. גם על זליכה צפויים להיות מופעלים לחצים כדי שיפרוש ולא יסכן את מפלגות השמאל והמרכז.

מפלגה בולטת נוספת היא מען (יחד) לעידן חדש. הרשימה מבקשת לשבור את ההגמוניה של המפלגות שמייצגות בשנים האחרונות את הציבור הערבי ולתת קול לאוכלוסייה שמבקשת להשתלב בחברה הישראלית מתוך הכרה באופיה היהודי של המדינה.

• כל הרשימות המתמודדות בבחירות – באתר ועדת הבחירות המרכזית.