הטור השבועי בפייסבוק של אלי אבידר: נתניהו באיבוד עשתונות, צאו להצביע – אפשר להגיע ל-68 מנדטים.

תביטו בהתנהלות נתניהו ושרי הליכוד ותבינו שהם באיבוד עשתונות. לתפיסתם, מבצע החיסונים היה אמור להקפיץ את הליכוד ל-40 מנדטים ולא פחות. הרי מכל העולם באים ללמוד מאתנו…

זה לא קורה. הוא מחפש נושאים חדשים: משבר עצום עם החקירה של בית המשפט הבינלאומי בהאג והאיראנים תוקפים אותנו עם זפת. ערוצי התקשורת דיווחו כמו חיילים צייתנים, אבל הציבור לא התרגש.

רק אדם אטום וחסר כל אינטליגנציה רגשית יכול לחשוב שהציבור יסלח לו על התנהלות ביזיונית מתחילת משבר הקורונה. הכעס עליו בקרב מצביעי הליכוד עצום. הם צועקים לנו "רק ביבי" בצמתים אבל זו קריאה של "אני קיים" ולא יותר.

בואו ואפתח לכם צוהר. תומכי נתניהו כועסים. הם פוטרו. גם ההורים וגם הילדים. בשיחות משפחתיות יש בעיקר שקט וזכרונות. "הכל כלול" באנטליה, החלפת ניידים, רכישות ב"עלי אקספרס", כל אלה הפכו לזיכרון רחוק. משפחות שלמות נדחסו לדירות שיכון בפריפריה ונלחמים להשיג עבודה בשכר מינימום.

כל הציבור נפגע כלכלית. הציבור של הליכוד נפגע יותר. אם יש משהו שצריך להטריד את מנוחתו של נתניהו אלה הן הסבתות, שפעם ברכו אותו והיום מקללות אותו ומאחלות לו "איחולים בשפת המקור".

נותרו שלושה שבועות. חייבים להגביר פעילות להגדלת אחוז ההצבעה החילוני, הליברלי והמתון במדינת ישראל. יש מספר לא קטן של יוזמות עידוד הצבעה, אך לא שמעתי על מבול מתנדבים. אסור לדחות לימים האחרונים. זה יהיה מאוחר.
בשבועות האחרונים מתקיימת שיחה אחת מרכזית בציבור הישראלי: "התחסנת? גם אני, חברים שלי, מה… זה הקמפיין של נתניהו. הוא רוצה שנדבר רק על זה.

תתחילו ליזום שיחה חדשה: את הולכת להצביע? אתה הולך להצביע? המשפחה שלכם מצביעה? תניעו שיח בנושא ההצבעה. תבינו מי לא מתכוון ולמה ושכנעו אותו. נעלה את אחוז ההצבעה שלנו ב-5% וגוש ההגיון והאור יעמוד על 68 מנדטים ומעלה. יש לנו שלושה שבועות רבותיי. סומך עליכם.