הנשיא ראובן ריבלין נשא את הנאום הפותח בטקס הזכרון בכותל המערבי ופנה ל"משפחת השכול":
"שנה אחר שנה אנו מבקשים לפגוש אתכם, להצטרף עליכם ליום אחד במלאכת האבל והזכרון. אתם אינכם צריכים את הימים הללו, יום יום הוא והיא על לבבכם, בשכבכם ובקומכם בשבתכם ובקומכם ובלכתכם בדרך אתם נושאים על כתפיכם השחוחות את הר הזכרון והפצע שאין לו מזור, שאי אפשר לחלוק את משאו עם איש.
"שני מועדים משמשים כימים נוראים: אלה של תשרי ואלה של שלהי ניסן תחילת אייר, לצד עמוד הענן ענני הכבוד וההוד של תשרי עומד נישא אל על עמוד האש, אש קרבות ומערכה, בין יום השואה ליום הזכרון והעצמאות …
"צועדים בין אש לענן, בוכים ולחולמים, בשנה שעברה בצל המגפה לא יכולנו לעמוד אתכם, מראה ההר השומם והקברים המיותמים היה קורע לב … עמדנו חרדים מלגשת להר כבולים באימת הנוף מביטים למקום מרחוק".
"עבורי, עבור בני גילי, מדינת ישראל איננה מובנת מאליה. גדלתי כילד בימים בהם לא הייתה לנו מדינה … צבא ההגנה לישראל ומדינת ישראל, אנחנו צריכים אתכם צעירים, איתנים, מאוחדים, נחושים להושיט כתף, נחושים להמשיך ולנצח ונכונים אם צריך – לשלם מחיר.
"כדי לחזק את הביטחון – עלינו להיות נכונים להילחם עליו. כדי לבנות חברה חדשה ומשגשגת במדינת ישראל חובה עלינו לקיים כוננות וערנות במשך שנים רבות, להילחם על חירותנו בכל פעם שהדבר נכפה עלינו, להילחם ולנצח".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו