מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51).
מוצע לתקן את ההסדר הנוגע לחקיקת התקציב בנסיבות המיוחדות כשהיו בחירות לכנסת, התפזרות הכנסת או הבעת אמון בממשלה חדשה, לפני שאושר תקציב מדינה.

מוצע כי במצבים אלה תוארך התקופה לאישור חוק התקציב לשלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או עד תום 135 ימים ממועד כינון הממשלה, לפי המאוחר. במידה והניחה הממשלה את חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-85 מיום כינונה, תהיה התקופה לאישור חוק התקציב 50 ימים ממועד ההנחה. במניין תקופות אלו לא יימנו מועדי ישראל וערביהם.

עוד מוצע להגדיל את מכסות הרשאים להפסיק חברותם בכנסת לפי "החוק הנורווגי" כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת, בסיעה שבה ישנם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם ארבעה חברי כנסת, ובסיעה שבה עשרה חברי כנסת ומעלה יוכלו להפסיק חברותם חמישה חברי כנסת.

בנוסף, מוצע לתקן את חוק-יסוד: משק המדינה כך שהיום הקובע להנחת חוק התקציב לאחר כינון ממשלה חדשה יהיה 50 ימים לאחר המועד שקבעה ועדת הכספים ללא מועדי ישראל וערביהם.

בדברי ההסבר נכתב:

המועד הנדחה נקבע בשים לב, מצד אחד, לפרקי הזמן הנדרשים למעשה לממשלה חדשה או לכנסת חדשה לצורך גיבוש הצעת התקציב ולצורך ליבון מעמיק ואישור חוק התקציב, ומצד שני, לצורך באישור חוק תקציב שנתי בהקדם האפשרי כדי לצמצם את התקופה שבה הממשלה מתנהלת שלא על בסיס תקציב מאושר ומעודכן".

לאורך דיון ממושך במליאה טענו חברי אופוזיציה שמדובר בחוק בזבזני ואף ציטטו את חברי הקואליציה הנוכחית עוד כשאלה היו חברי אופוזיציה בכנסת הקודמת שמחו לדבריהם על אותו החוק.

שר המשפטים ח"כ גדעון סער: "לחוק נורבגי יש יתרונות בעבודת החקיקה. ראשי ממשלה תומכים בשנים האחרונות בחוק הנורבגי משום שהוא מרחיב את עבודת החקיקה של האופוזיציה". השר סער התייחס לטענות שעלו לאורך הדיון הלילי ואמר כי השר המקשר בין הכנסת לממשלה היה מוזמן בשנים האחרונות לישיבות נשיאות הכנסת. "זה לא דבר חדש והוא סביר והגיוני. אינני זוכר אופוזיציה שלא התלוננה על 'דורסנות הקואליציה' אבל אני חייב לומר שאין פה דורסנות. יש פה דיון ארוך וממצה והזכויות נשמרות ולכן אין צורך להפריז ולהגזים ואני קורא למליאה לאשר את החוק ולהעבירו לוועדת החוקה, חוק ומשפט".

בתום הצבעה שמית עבר החוק בקריאה ראשונה ברוב של 61 ונגד 53.