ועדת ביטחון הפנים בראשות חברת הכנסת מירב בן ארי התכנסה היום לישיבתה הראשונה. בישיבה נשאו דברים השר לביטחון הפנים עמר בר-לב, נציב כבאות והצלה דדי שמחי ונציבת בתי הסוהר קטי פרי.

בראשית דבריו אמר בר-לב –

אין ספק שכתוצאה ממכלול של אירועים שקרו במדינה ובעולם בחודשים האחרונים המשרד לביטחון פנים מקבל אחריות נוספת. מדינת ישראל בעיצומה של התמודדות עם מגפת הקורונה, ואחרי הווריאנט הזה יבואו וריאנטים אחרים, חלק גדול מעיקר האכיפה במדינת ישראל על קיום ההוראות והכללים הועברה ממשרד הבריאות למשרד הבט"פ. בשנתיים האחרונות היינו בארבע מערכות בחירות, לא היה תקציב למדינת ישראל והמצב מבחינת הרשות המבצעת היה מאוד מאוד קשה לתפקד. המדינה במקרה הטוב, היתה במין 'הולד'. על רקע זה אירעו סדרה של אירועים שמציבים את מדינת ישראל ומשרד הבט"פ בחזית נוספת, חדשה. הנושא הראשון הוא אירועי מבצע 'שומר החומות' שהתבררו לנו דברים שחלקם היו מובנים וידועים גם קודם, אבל היו מתחת לפני השטח וכאן קפצו מעל לפני השטח: כאשר מדובר באירועי פשיעה ואלימות בעיקר ברחוב הערבי, זה לא מתחיל ומסתיים באירועי פשיעה, אלא נוצרת חפיפה לאירועים לאומניים שייעודם לפגוע בממלכתיות של מדינת ישראל ובעצם קיומה של המדינה. זאת הייתה הפתעה אסטרטגית למשטרת ישראל, לשב"כ, לממשלת ישראל ולכל אזרחי ישראל.

השר נתן כדוגמה לפשיעה ברחוב הערבי של משפחות פשע, את הירי על ביתו של ניצב ג'מאל חכרוש, ואמר: "אין ספק שיש כאן קריאת תגר פומבית על רשויות החוק של מדינת ישראל ועל המשילות של מדינת ישראל. על זה מוסיפים את מה שקורה עם הבדואים בדרום, ברור לנו שקיים היום איום אמיתי על ביטחון הפנים של מדינת ישראל".

בר-לב התייחס לשירותי הכבאות וההצלה וציין כי "שינויי האקלים טופחים לנו על הפנים. השריפות וגם השיטפונות בחורפים, הולכים ומתגברים, וגם גורמים לשריפות ברחבי הארץ שהולכות ומתגברות,. מדינת ישראל צריכה להתכונן לאירועים קשים שבהחלט צפויים להתרחש. כשאני מחבר את כל הדברים האלה, המשרד לביטחון פנים מוצא את עצמו במצב שונה וחשוב יותר מאשר היה בעבר". ח"כ אורית סטרוק שאלה את השר בר-לב אם אמר ברצינות שמזג האוויר גורם לשריפות, והוא השיב שדיבר ברצינות.

דדי שמחי, נציב הרשות הארצית לכבאות והצלה, הציג בוועדה את פעילות הרשות שהוא עומד בראשה.

שמחי הסביר כי לרשות מחסור של 1200 לוחמי אש. "היום אנחנו מונים כמעט 2100 לוחמי אש והמשמעות היא שבכל נקודת זמן יש 600 לוחמים במשמרת. צריך לגייס עוד 1200 לוחמי אש. לצערי אין מחזורי גיוס קבועים ובכל פעם כשאני צריך לגייס לוחמים אני צריך לכתת רגליי ולקבל אישורים". עוד אמר כי כבאות והצלה לישראל לא מוגדרת כגוף בטחוני. "בכבאות והצלה יש ועד עובדים, יש שביתות, היו גם הפגנות, ואין אישור על פי חוק לגייס חיילים בסדיר. אני צריך גיוס קבוע על פי מחזורים כדי להגיע ל-3300 לוחמי אש. זה קריטי". שמחי הוסיף כי צריך להגדיר את הכבאות כגוף בטחוני ולאסור שביתה בכבאות. "פעם היה אסור לומר את זה כי היו מפגינים לי מול הבית, אבל היום אני אומר את זה קבל עם ועדה – אסור לשבות בכבאות".

שמחי הציג את היקף הנזק בעקבות השריפות: "נזקים כמו בשריפות לא גרם שום חיל אויר ערבי. באסון הכרמל נספו 44 לוחמים מתקלה אחת קטנה, ב-2016 נשרפו 600 בתים כליל באזור הצפון ונפגעו עוד 1000, ב-2019 ב-20 דקות נשרף ישוב מבוא מודיעים באופן מלא. הכל תוצאה של סופות אש. בשריפה באזור ירושלים הצלחנו למנוע אסון גדול. בסופות האחרונות בעולם ראינו מה קרה ואנחנו צריכים להיערך כדי שלא יהיו פה אסונות טבע".

חברי הכנסת החמיאו לשמחי על העבודה הקשה בזמן השריפות ועל מניעת אסון גדול בעקבות פינוי הבניין בחולון מדייריו על ידי צוותי לוחמי אש בפיקודו של רשף יוני בוצ'קובסקי .

רב ניצב יעקב שבתאי מפכ"ל המשטרה, אמר בוועדה: "משטרת ישראל נתפסה בתחילת האירוע של שומר החומות כשהיא לא מספיק חזקה. הופתענו מהאירוע. חלק מהפקת הלקחים היא שלא נופתע בעתיד. מהרגע שהבנו את עוצמת האירועים ניתן מענה בכל הארץ ותוך ארבעה ימים חוסלה האינתיפאדה עם אפס הרוגים ומינימום אמצעים". בתגובה צעק ח"כ אחמד טיבי: "תחזור בך מהאמירה אפס הרוגים – מוסא חסונה נהרג".

ח"כ איתמר בן גביר יצא גם הוא נגד האמירה של המפכ"ל: "איך אפשר להגיד שלא היו הרוגים? היו הרוגים יהודים".

המפכ"ל שבתאי השיב להם: "מדובר בהתקוממות עם אפס הרוגים מצד כוחות הביטחון. זה שתטיחו בי האשמות לא יפתור לי את הבעיות".

מוקדם לכן בוועדה אמר המפכ"ל כי הפרות הסדר אירעו בעקבות אי השוויון והשסעים שיש בחברה "הפרות הסדר הן כשכל אחד טוען לאי שוויון מצדו". חבר הכנסת בן גביר תהה למה הכוונה באי שוויון, וח"כ אחמד טיבי ענה "יש אי שוויון במדינה". ח"כ אורית סטרוק שאלה האם כל הפרות הסדר קשורות לאי שוויון? והמפכ"ל השיב שהפרות הסדר קשורות לשסעים בחברה הישראלית: "יש טענות לכאן ולכאן של אי שוויון מכל הקבוצות ומכל הפלגים".

נציבת שב"ס, רב גונדר קטי פרי התייחסה לבריחת האסירים: "איום הבריחה נמצא על סדר יומו של כל מפקד. בעשור האחרון סוכלו 300 ניסיונות בריחה. ברחו 6 ביטחוניים, חלקם עם דם על הידיים, והאחרים גם הם מסוכנים. הקמתי צוותים יחד עם יחידת יהל"ם הצה"לית. הם עובדים מיום פרוץ האירוע. עוברים תא תא, אגף אגף, בבתי הכלא האדומים, לבדוק את המבנה ההנדסי ומה יש תחת הקרקע. האגף ממנו ברחו פוזר. האגף הנושק לו נוייד לבית סוהר אחר.כוחות השב"ס תוגברו לעצימות מלאה מיום פרוץ האירוע. יש החלטה של השר למנות ועדה, וכל עוד הדברים בחקירה שעדיין מתנהלת, לא אמסר חצאי מידע, כשאוכל אתן את כל התשובות. מבטיחה להגיע לכאן לדבר בפתיחות ובכנות כשאפשר יהיה.

עוד אמרה הנציבה: "זה שישה חודשים אני עובדת על רפורמה. ישבו על זה 5 צוותים. אחזקת הכלואים במשמורת צריכה להיות בטוחה ונאותה. אי אפשר לכלוא ולא לספק מרכיבי חינוך, טיפול ושיקום. בעשור האחרון יש מגמת התגברות חלופות המאסר. יש לנו 14,000 כלואים ב-30 מתקנים. 9200 אנשי סגל ו05000 בחלופות כליאה. 60% מהאסירים הבטחוניים מוחזקים במחוז דרום. יש איסוף מידע מודיעיני. יש שריפות, תקיפות סגל, ירי לעבר מתקנים, אנשי סגל מאוימים. ועדת דורנר וגם הבג"ץ מכוון אותנו לכך שכל מי שלא צריך להיות בתוך סורגים, ירצה את עונשו בחלופת מאסר.

חברי הכנסת הפנו שאלות אל השר לביטחון פנים עמר בר לב. ח"כ עמיחי שיקלי: "האם מתקיים תחקיר אירוע למה שקרה ב'שומרי החומות'? האם הסיקו מסקנות לגבי מה שאירע בגוש שגב, בעכו ובלוד? יש עכשיו טרנד חדש בטיטוק – רובי סער ומטווחים. מה עושים? לאחר שריפות הענק בהרי ירושלים, מה עושים אחרת? מה הלקח. בעניין שב"ס – האם יושמו מסקנות? האם עשו מיקס בין האסירים? מה קורה בשטח? מדוע לא נחנכה תחנת שיטור בעכו בעית העתיקה?".

ח"כ אורית סטרוק: "אתמול מינו ליו"ר ועדת הפנים ח"כ שהיו לו התבטאויות תמיכה בטרור. הוא היה צריך להימחק מרשימת המועמדים. ראש המשלה דרש מבג"ץ לפסול את מועמדותו. עכשיו הוא קיבל יכולת לנטרל את הקואליציה. אתמול העבירו לידיו 10 חוקים מחוק התקציב. אתם תלויים בהם ולא מסוגלים. הם יושבים לכם על הכתף". יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "אף אחד לא יושב לי על הכתפיים".

ח"כ אמיר אוחנה, לשעבר השר לביטחון פנים: "בנושא סחיטת דמי חסות, התחלנו בתקופת כהונתי להכין סעיף ענישה מחמירה, אבל היום אין נתונים על היקף התופעה. יש עליה בכתבי אישום. ביקשתי פירוט, ואין. חשוב לדחוף ולקדם את הנושא. בעניין הרחבת מעגל מחזיקי הנשק החוקי – הם מכפיל כוח. גם בעולם של משטרה מושלמת שמגיעה לכל אירוע תוך 2 דקות, 2 הדקות הללו הן ההבדל בין חיים ומוות ואזרחים ללא עבר פלילי יכולים לסכל איום".

ח"כ אוסמה סעדי: "בנושא האלימות בחברה הערבית התוצאות בינתיים עגומות ביותר. אנו כבר סופרים 83 הרוגים מתחילת השנה, מתוכם 12 נשים. יורים לביתו של האחראי, ניצב חכרוש. אם אין פענוח אין הרתעה. הפשיעה המאורגנת לא נרתעת. רצחו יועץ שרה. עשרות ראשי רשויות מאוימים. מאות אלפי כלי נשק מסתובבים, ולממשלה ולמשטרה כל הזמן יש עוד תוכנית ועוד תוכנית".

לאחר סקירתו של נציב הכבאות דדי שמחי העירו הח"כים. ח"כ איתמר בן גביר: ,הייתי בנווה אילן וראיתי את לוחמי האש מקריבים את עצמם 24/7. התפעלתי. מרגש. אני רוצה להעיר על פיזור תחנות מכבי האש והכבאיות – בקריית ארבע ודרום הר חברון יש מעט מאד כבאיות, ויש מחבלים שמציתים את ארצנו הקדושה. שמעתי שגם בנגב יש שטח גדול ופחות מדי כבאיות. צריך להפנות יותר כוח לפריפריה וליו"ש.

לאחר סקירת המפכ"ל, ודבריו בעניין אי השוויון, החברה שאני בא ממנה אכן סובלת מאי שוויון, וכך גם החברה הערבית, אבל אי השוויון אינו מתרחב, הוא משתפר.בעקבות ממשלת נמהעירו הח"כים: ח"כ יצחק פינדרוס: "החברה שאני בא ממנה אכן סובלת מאי שוויון, וכך גם החברה הערבית. אבל אי השוויון אינו מתרחב, הוא משתפר. בעקבות ממשלת נתניהו זה השתנה לטובה.לפני "שומרי החומות" אני אמרתי: "אתה מזמין אינתיפאדה כשאתה מכיל אירוע קטן אפילו יריקה. זה נכון גם כלפי החברה החרדית – כשאתה לא נכנס למאה שערים, אתה מזמין בעיות. הניידת הזמינה את השריפה".

ח"כ אחמד טיבי: "עד היום נרצחו יותר מ-80 ערבים. זה הנושא המקומם ביותר בחברה הערבית. כל אחד מהם עולם ומלואו. צעירים, מבוגרים, נשים, יועץ שר. ירו על ניצב בכפר כנא. ארגוני הפשיעה לא סופרים אתכם. הם מכתיבים והדם שותת ברחובות".