ראש הממשלה נפתלי בנט בישיבת מליאת הכנסת לזכרו של רחבעם זאבי: "גנדי הקדיש את חייו להידוק הזיקה שבין עם ישראל לארץ ישראל. הוא לא חשש להיאבק על תפיסותיו גם אם הוציאו אותו מלב הקונצנזוס".

https://twitter.com/KnessetT/status/1445747844468510732

נאום ראש הממשלה המלא:

 לפני 50 שנה בדיוק פנה האלוף רחבעם זאבי למשורר חיים חפר בבקשה: "כתוב שיר אשר יטיב לשקף את סיפורה של ארץ המרדפים". ארץ המרדפים, כידוע, היה הכינוי שליווה באותן שנים את בקעת הירדן, בעת שמחבלים חדרו מירדן אל תוך ישראל בניסיון לפגוע באזרחי ישראל.

אז חיים חפר כתב את השיר: "האיש מן הבקעה", ובעבור רבים – האיש הזה היה גנדי. האיש מן הבקעה, אלוף פיקוד המרכז הבלתי נשכח, מי שהוביל את המרדפים אחרי חוליות המחבלים לפני יובל שנים. כך שמר על ביטחון וחיי אזרחי מדינת ישראל.

"האגדות יפות הן'", כתב חיים חפר, "עד שפתאום עפות הן רק אלוהים ידע לאן". ואמנם, גם גנדי היה, במידה רבה, אגדה. אגדה בחייו ואגדה במותו. לא אגדה נוטפת דבש, גם לא אגדה שמחפשת להיות בלב הקונצנזוס החם והנעים. ובכל זאת, אגדת גנדי ליוותה את המעשה הביטחוני וההתיישבותי בארץ ישראל משך עשרות שנים.

מיום שעמד על דעתו, ועוד כנער צעיר, בחר להתגייס לשורות הפלמ"ח, ועד שנפל בידי מחבלים בני עוולה, כשר בממשלת ישראל. גנדי לא רק חי על משמרתו, הוא גם מת על משמרתו. האיש אשר מרבית חייו הבוגרים הוקדשו לביטחונה של ישראל ולתקומתה, נפל בבירתה ירושלים.

"גנדי לא היה משלים עם ממשלה שהעומד בראשה בקושי עובר את אחוז החסימה והיא מתקיימת רק בזכות קולות התנועה האיסלמית". ראש האופוזיציה @netanyahu תקף את הממשלה כשדיבר בישיבה לזכרו של השר לשעבר רחבעם זאבי ז"ל: "זעקתו מושמעת על ידי המוני אזרחי ישראל, צאו לרחובות, תשמעו אותם" pic.twitter.com/BHDzrwYJcy

— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) October 6, 2021

רבותיי, "מולדת", אמר פעם גנדי, "היא אותו נוף, אותו תא שטח, שאני ועמי גדלנו בו וקיימנו חיים חומריים, ממלכתיים ורוחניים. וכשאני אומר 'עמי'", המשיך גנדי, "אני מתכוון לאבותינו ואבות אבותינו, כפי שממחישים ספרי התנ"ך והתפילה".

ואומנם, את חייו הוא הקדיש כדי לצקת תוכן ממשי למילים אלו, להידוק הזיקה שבין עם ישראל לארץ ישראל. הוא ידע היטב שמה שמחבר בין עם ישראל לארץ ישראל הוא לא רק הצורך הפיזי, הפרקטי, במדינת מקלט, אלא שורשים של העם שלנו שנטועים כאן כמעט 4,000 שנה, מאז ציווה אברהם אבינו לקום ולהתהלך בארץ, לאורכה ולרוחבה.

הוא ידע שכל צעד שאנחנו דורכים בארץ קושר אותנו לארץ, הוא ידע שכל פסוק שאנחנו קוראים מהתנ"ך מעמיק את אותו הקשר. הוא גם ידע היטב לשזור את גבורתם של השופט גדעון ולוחמיו עם גבורת לוחמי הפלמ"ח, שעמם הוא נמנה.

יש היום משקפיים שבאמצעותם אפשר להסתכל במציאות רבודה. גנדי כאילו הסתובב עם משקפיים כאלה ברחבי הארץ, הוא ראה את ההיסטוריה שלנו שכבות-שכבות על מציאות חיינו בהווה. הוא היה יריב אחד אל מול החולקים על דעתו, בר פלוגתא משובח ועתיר ידע.

"נזכור את רחבעם זאבי כאוהד מושבע של ארץ ישראל, נזכור אותו כיהודי שגאה במורשת שלנו, נזכור אותו כלוחם מושבע על תקומתה והבטחת עתידה של מדינת ישראל" – כך סיים @naftalibennett את נאומו בישיבה לזכרו של השר לשעבר רחבם זאבי ז"ל pic.twitter.com/ijNtfPhUPa

— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) October 6, 2021

לשונו הייתה חדה, שנונה ומושחזת, מיטיבה לשקף את תפיסת עולמו. בעולם של מעט שחור, מעט לבן והרבה מאוד אפור – גנדי היה איש של שחור לבן. הוא לא חשש להילחם על תפיסותיו גם אם הן הוציאו אותו מלב הקונצנזוס.

בצמתים בהם רבים ניצבו וחיפשו כיוון, לגנדי לא היה ספק לאן הדרך צריכה להוביל. הדסקית שלא משה מצווארו, זאת אשר סימלה את דאגתו לשבויי צה"ל ולנעדריו, המחישה גם דבר נוסף: גנדי היה חייל של ארץ ישראל עד יומו האחרון. חייל עיקש, אדוק ולא מתפשר. וגם כאשר פשט את מדיו, שירותו כחייל לא באמת הסתיים.

שליחותו של גנדי כאן, בין כותליה של כנסת ישראל, ארכה כ־13 שנים. גם מעל הדוכן הזה ממש, המשיך גנדי להילחם על דעותיו, על אמונותיו, על דאגתו לארץ ישראל ועל עתידה.

משפחת זאבי היקרה, 20 השנים שחלפו בלי אבא, בלי סבא, שהכרתם ואהבתם הן בוודאי רצופות בגעגוע ובכמיהה למי שהוא היה עבורכם. אומרים שאדם חי כל עוד הוא קיים בזיכרון של אחרים, ולכן אני בטוח שכפי שהוא חי ונוכח בחייכם – כך הוא נצור גם בליבכם ובליבם של רבים בעם הזה.

נזכור את רחבעם זאבי כאוהב מושבע של ארץ ישראל, נזכור אותו כיהודי שגאה במורשת שלנו, נזכור אותו כלוחם מושבע על תקומתה ועל הבטחת עתידה של מדינת ישראל. יהי זכרו של רחבעם זאבי ברוך".