ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בפתח ישיבת הממשלה השבועית כי יוקצו 10 מיליארד שקלים לגלי קורונה עתידיים: "יוצרים רשת ביטחון כלכלית ורפואית של 10 מיליארד שקלים לגלי קורונה עתידיים. סיכמתי עם שר האוצר ליברמן על המתווה, להרחבה חד פעמית של המסגרת התקציבית ב־2022, כחלק מהפקת הלקחים בניהול הגלים הקודמים.

"אנחנו נהיה ערוכים להמשיך לשמור על האזרחים. התקציב הנוסף יאפשר את המשך הפעילות המהירה גם בשגרה וגם בתגבור המערכים בגלים עתידיים". על הפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר: "הנשיא פוטין ואני שוחחנו על המצב בסוריה, חשוב שננהל את המצב העדין והמורכב שם בלי תקלות.

"הגענו לסיכומים טובים ויציבים – מצאתי אצל הנשיא פוטין אוזן קשבת לצרכי הביטחון של ישראל. שוחחנו גם על הגרעין האיראני שמצבה מעורר דאגה אצל כולם".

ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסוצ'י, רוסיה, 22.10.2021 (צילום: קובי גדעון /לע"מ)

דברי ראש הממשלה המלאים:

נחתנו לפני כמה שעות מסוצ'י שברוסיה ישר לשבוע מלא בהחלטות משמעותיות, משנות מציאות. הפגישה עם הנשיא פוטין הייתה טובה מאוד ומעמיקה מאוד. אני רוצה להודות מכאן לשר אלקין, האיש והשקית, על עבודה יוצאת דופן, גם בהכנה לפגישה וגם במהלכה.

הנשיא פוטין ואני שוחחנו על המצב בסוריה כמובן, הרי במובן מסוים הרוסים הם שכנים שלנו מצפון, וחשוב שננהל את המצב העדין והמורכב שם באופן חלק, בלי תקלות. הגענו לסיכומים טובים ויציבים, ומצאתי אצל הנשיא פוטין אוזן קשבת לצרכי הביטחון של ישראל. שוחחנו גם על תוכנית הגרעין האיראנית, שמצבה המתקדם מעורר דאגה אצל כולם.

היחסים בין שתי המדינות טובים מאוד, אבל תמיד אפשר יותר. במקרה הזה הפוטנציאל של שיתוף הפעולה הכלכלי, המדעי, התרבותי והטכנולוגי הוא אינסופי, בהתחשב בעובדה שיש בישראל כמיליון דוברי רוסית. בשבוע הבא נצא לגלאזגו, לוועידת האקלים, גם שם צפויות פגישות עם שורה של מנהיגים.

יחסי החוץ של מדינת ישראל בתנופה. הממשלה הזאת פותחת למדינת ישראל הרבה דלתות חדשות בעולם ואנחנו כמובן מחזקים את היחסים הקיימים והטובים עם רבות מהמדינות. זה תמיד משמח לראות כמה מוערכת המדינה שלנו וכמה יש לנו לתרום לעולם.

ראש הממשלה בנט והשר אלקין עם נשיא רוסיה פוטין בסיום פגישתם בסוצ'י, רוסיה (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

דוגמא טובה לכך היא בנושא הקורונה. אנחנו יוצאים בימים אלה מגל הדלתא. ירדנו מרף ה־300 חולים קשים הבוקר. לעומת זאת, באירופה וברבות ממדינות העולם Winter is coming והמספרים מזנקים גם בתחלואה, ולצערי גם בתמותה. יש לנו ידע שיכול להיות קריטי עבור מדינות רבות – הלא הרגע עברנו את זה – ואנחנו משתפים את מדינות העולם בידע הזה באופן רציף, באופן פתוח. זה לא ידע ביטחוני, זה ידע שנועד להצלת חיי אדם.

ניהול מגפה זה אירוע עם אינספור משתנים והחלטות, אבל לדעתי פיתחנו כאן בישראל מודל שבהחלט מעורר עניין בחו"ל. המודל הישראלי הוא של מדינה פתוחה, המון פעולות קטנות וחדשניות, גם של ניסוי וטעייה, חיסונים ואמצעי זהירות, וניהול מיקרו של המצב באופן יומיומי, תוך לקיחת כל השיקולים בחשבון, לא רק האפידמיולוגיים. במבחן התוצאה – זה עובד. אזרחי ישראל בטוחים, אזרחי ישראל חיים את החיים בצורה רגילה, וזה מצוין.

יחד עם זאת, לצד ההצלחה בשלב הזה בהתמודדות עם הקורונה, אנחנו תמיד נערכים במבט צופה פני עתיד ומכינים את התשתית לאפשרות של גלי תחלואה עתידיים.

לכן, אני מודיע כאן, שאנחנו יוצרים רשת ביטחון כלכלית ורפואית של 10 מיליארד שקלים לקראת גלי קורונה עתידיים שיכולים לקרות עוד חודש, עוד חצי שנה או בכלל לא. סיכמתי עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, על מתווה בהיקף של 10 מיליארד שקלים להרחבה חד פעמית של המסגרת התקציבית בשנת 2022, מה שנקרא "קופסא", כחלק מהפקת הלקחים מניהול הגלים הקודמים.

ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוצה יאיר לפיד, שר האוצר אביגדור ליברמן, בפתח ישיבת הממשלה, 24 באוקטובר 2021 (צילום: חיים צח / לע"מ)

אנחנו נהיה ערוכים להמשיך לשמור על אזרחי ישראל. התקציב הנוסף יאפשר את המשך הפעילות בצורה מאוד מהירה, גם בשגרה של תחלואה נמוכה, וכמובן בתגבור המערכים במצב של גלים נוספים.

כפי שאמרתי, בשבוע הבא נצא לוועידת האו"ם לענייני אקלים שתתקיים בגלאזגו שבסקוטלנד, ביחד עם שרת האנרגיה, קארין אלהרר, ועם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. בהקשר הזה, אנחנו מביאים היום, כאן לשולחן הממשלה, מספר החלטות חשובות בנושא האקלים והמשבר הסביבתי והגלובלי.

משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי, ובצדק. הוא נוגע לחיים של כולנו, וגם לחיים של הילדים והנכדים שלנו. זה בנפשנו. אנחנו נדרשים לזה גם כאן בישראל, בכל הדרגים ובכל המשרדים. הממשלה תאשר היום מספר החלטות, בהן קידום תחבורה נקייה ודלת פחמן, התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות, עידוד חדשנות טכנולוגית והאצת תשתיות. יש עוד שורה של פעולות שאנחנו בוחנים ונודיע עליהן בהמשך לכשיבשילו.

מהלך נוסף ומשמעותי מאוד שאנחנו מוציאים היום אל הפועל הוא תוכנית רחבת היקף לקידום המגזר הערבי, שממשיכה תוכנית חומש של הממשלה הקודמת. יש דברים טובים שנעשו וצריך להמשיך אותם. המטרה שלנו היא לצמצם את הפערים בחינוך, ברווחה, בתעסוקת נשים ובתחום הכלכלי־מוניציפאלי במיוחד.

הפגנה נגד האלימות בחברה הערבית, אוקטובר 2019 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

לכן, אנחנו מביאים היום לשולחן הממשלה תוכנית בהיקף רחב של כ-6 מיליארד שקלים בממוצע בשנה, למשך 5 שנים. תוכנית שתעסוק בפיתוח תעסוקה, בחיזוק מוניציפאלי, בשיפור שירותי הבריאות, בעידוד ההשתלבות בהיי-טק ובמקצועות טכנולוגיה ובעוד הרבה דברים.

בנפרד, אנחנו מאשרים את התוכנית הלאומית למאבק בפשיעה מהמגזר הערבי, שכמו שראינו בסוף השבוע, זולגת לכל המדינה. התוכנית בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים נוספים. אני מאחל הצלחה לשר ביטחון הפנים ולשר המשפטים שמאוד דוחף בעניין, ולכל משרדי הממשלה.

חברים, זו לא משימה במעמד צד אחד, זו לא משימה רק של הממשלה, זה יעד משותף של ממשלת ישראל עם הציבור הערבי. המדינה תעשה את שלה, אבל הרחוב הערבי חייב להירתם גם הוא. זה לא יהיה קל, אבל אנחנו חייבים להצליח.

בשבוע שעבר בחרה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, בראשות ידידי שר התרבות והספורט חילי טרופר, את הנושא המרכזי ליום העצמאות ה-74 למדינת ישראל. הנושא הוא "יד פוגשת יד אחות", והמסר העולה ממנו הוא מסר של אחדות, של פיוס ושל וקירוב לבבות.

המסר הזה נחוץ ונכון לחברה הישראלית כולה, וזה נכון גם בינינו, בתוכנו נבחרי הציבור, בין האופוזיציה לקואליציה, וגם בקואליציה לתוך עצמה. אני שוב קורא לכולנו לגלות מתינות ורצון טוב כדי שנוכל להמשיך להצליח למען אזרחי ישראל".