בדיון על הערכות הרשויות לקראת החורף התברר: מרכז חיזוי השיטפונות חוזה רק שיטפונות בשטחים פתוחים ואינו חוזה שיטפונות במרחב העירוני. מה שמעכב זאת הוא תקציב של 2 מיליון ₪ ושלושה תקנים

יו"ר הוועדה לביטחון פנים מירב בן ארי : הוועדה קוראת לראש הממשלה להיכנס לעובי הקורה ולמנות גוף שירכז את עבודת משרדי הממשלה

יו"ר ועדת הפנים ווליד טאהא:
יש רשויות מקומיות שאין להן כסף לגזום עצים ולנקות תעלות ניקוז. מרכז חיזוי השיטפונות של השירות ההידרולוגי חוזה רק שיטפונות בשטחים פתוחים, ואינו מספק תחזית באשר לשיטפונות שעלולים להתרחש במרחב העירוני, כך התברר בדיון משותף לוועדת הפנים בראשות ח"כ ווליד טאהא , ולוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ מירב בן ארי , על היערכות הרשויות המקומיות וגופי החירום לחורף הקרוב.
גיא רשף, סמנכ"ל השירות ההידרולוגי: ,מרכז החיזוי הוא זמני. כל השירותים יכולים להיפסק מחר בבוקר. נושא החיזוי במרחב העירוני תקוע על 3 תקנים. האוצר מכיר את זה. בחורף הבא גם מרכז החיזוי הנוכחי לא יפעל.

טפסר רוני קדם, ראש אג"מ בכבאות והצלה: "מבחינת הערכות בזמן אמת, המידע של מרכז החיזוי חיוני ביותר. הוא מקצר את זמן התגובה. אני רוצה להגיע לפני שיש גופות לפנות". יו"ר ועדת הפנים, ח"כ ווליד טאהא: "מי החליט שחשוב יותר לחזות שיטפונות בשטחים פתוחים?" ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי: "המתודולוגיה לחזות שיטפון של נחל קיימת. על מנת שנחזה גם שיטפונות במרחב העירוני צריך לפתח מתודולוגיה אחרת. צריך לזה אנשים נוספים".

יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי: "משבר האקלים מבטיח לנו שנלך מקיץ קיצוני לחורף קיצוני. מאז חורף 2013 ברור שהעדר גורם מתכלל עם סמכויות הוא מה שחסר. הוועדה קוראת לראש הממשלה להיכנס לעובי הקורה ולמנות גוף שירכז את עבודת משרדי הממשלה. אין שיח משותף. אנו ניכנס גם לעניין מרכז חיזוי השטפונות ונבדוק למה אי אפשר להרים את זה. הרי עיקר הנזק לבני אדם נגרם משטפונות במרחב העירוני, שם לאנשים אין פשוט לאן לחזור".

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ ווליד טאהא: "אנשים שילמו בחייהם. הדיון הזה חשוב לשלטון המקומי, והיו צריכים להיות כאן בכירים ממנו, כדי להבהיר מי אחראי על מי ומי מממן מה. יש רשויות מקומיות שאין להן כסף לגזום עצים ולנקות תעלות ניקוז, קבלנים לא מסכימים לבצע את העבודות כי לא משלמים להם". ח"כ אוסמה סעדי: "הייתי מצפה שראשי הרשויות האלה יבואו לכאן ויזעקו שאין להם תקציב לעשות דברים מינימליים. זה חיי אדם. צריך גם הסברה. כל חורף אנו מאבדים ילדים בגלל חוסר מודעות".

יו"ר הוועדה לביטחון פנים: "אני רוצה לציין לטובה את מועצת גוש עציון שערכה מבצע איסוף תנורי ספירלה מסוכנים מאזרחים ותיקים, ובמקומם חילקה להם רדיאטורים. גם לראשי רשויות יש אחריות".

רב טפסר דדי שמחי, נציב כבאות והצלה: "התקנה שקידמנו, שמחייבת התקנת גלאי עשן בכל חדר בבניה חדשה, אושרה".

חובב צברי, מרכז השלטון המקומי: "אנו מתארגנים למשבר האקלים. ב1.11 התקיים מיפגש עם ראשי רשויות וקב"טים ברשויות מקומיות. בכל רשות נערכים לניקוזים. לא הכל תלוי ברשות המקומית. נהריה, גם אם תעשה הכל, המים שמגיעים מגב ההר משפיעים, לכן חייבים שמשרדי הממשלה יעשו את חלקם. משרד הפנים מוציא הנחיות. יש גם הנחיות של פיקוד העורף למצבי קיצון".

נציב כבאות והצלה, רב טפסר דדי שמחי: "מיפינו את אזורי הסיכון להצפות. אנו משקיעים 2.4 מיליון ₪ בהסברה ומעודדים התקנת גלאי עשן בבתים. רוב אירועי החורף אליהם אנו נקראים הם שריפות בבתים, רובן בשל שימוש לא זהיר באמצעי חימום מסוכנים. הפסקות החשמל גורמות לכך שאנו נקראים גם למקרים רבים של חילוץ ממעליות.

זאב צוק רם, ראש אגף חירום במשרד האנרגיה: "התהליך סדור כל שנה עם הכנות מדוקדקות שיבטיחו אספקת חשמל לכלל אזרחי המדינה. הפקנו לקחים מחורף 2013, אז בשל השלג נחסמו הדרכים לירושלים. משרד הבט"פ מוביל את התהליך. השירות המטאורולוגי נותן התרעות, המשטרה, הכבאות ומד"א יודעים את העבודה. מה שחסר – להכין מקומות לפינוי אוכלוסיה ולהכין מזון ל-3-4 ימים. ב-2013 כשבאנו לרשויות מקומיות זה לא עניין אף אחד".

יו"ר הוועדה לביטחון פנים, מירב בן ארי: "מי אחראי על רשת הניקוש?" יו"ר ועדת הנים ח"כ ווליד טאהא: "אין לנו גוף שמתכלל. מי צריך להיכנס מתי".

ד"ר יובל ארבל, צלול: "ההערכות היא בעיקר מה עושים כשכבר קורה אסון. ניקוי תעלות ניקוז זה חשוב אבל לא מספיק. טמפרטורת הים השנה שתי מעלות מעל הממוצע. זה אומר שירד הרבה יותר גשם. אירועי גשם יותר קיצוניים. צריך לחשוב איך בונים ערים. איך בונים חניות עם שטחים מחלחלים. ליד ביתי בחיפה מחליפים עכשיו אבנים משתלבות באספלט. בדיוק ההיפך ממה שצריך. בבנימינה בונים כביש על שולי נחל תנינים, על פשט ההצפה של הנחל. זה אזור שבו בוודאות המים יציפו. בהרצליה מתכנים שכונות חדשות כש20% מהחיבורים הם חיבורי כלאיים בין הניקוז לביוב – מרזבים שהולכים ישורות לביוב, כי רצו לחסוך. אפשר לומר בוודאות שמערכת הביוב שם תגאה, וכל זה יגיע לים. יש מסמך של רשות המים, שהיה צריך להפוך להנחיות מחייבות".