הבוקר (ד') קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דיון מיוחד בסוגיית תנאי העסקתן ושכרן של סייעות בגנים ובצהרונים.

יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן פתחה את הדיון: "מקצוע הסייעות לא קיבל את המגיע לו מבחינת התנאים והכבוד שצריך לספק למקצוע חינוכי לגיל הרך. בדיון נבקש לעמוד מקרוב על תנאי העסקתן של מקצוע שנחשב ורוד עם רוב מוחץ של נשים וזאת כנראה אחת הסיבות שהוא לא מקבל את ההתעניינות והתמיכה הדרושה. נפגשתי עם הרבה סייעות לאחרונה והבנתי מהן שיש מחסור ונטישה בגלל המצב. כולם יודעים כמה חשוב חינוך ילדינו ונכדינו ואני רוצה שמי שיטפל בהם יהיו נשים שבאות לעבודה עם רצון לנתינה אבל כאלו שלא מתוסכלות ועשוקות".

ד"ר יסכה מוניקנדם – גבעון חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקרה דו"ח בדיון אודות מצב הסייעות והעריכה כי ישנן 30 אלף סייעות עם חוסר מוערך של 1000 סייעות. על פי המרכז לשלטון מקומי המחסור בסייעות נובע ממספר סיבות ובהן עומס, שחיקה ומחסור בגננות. על פי נתונים שהציגה החוקרת כמעט ממחיצת העובדות בענף הן עם וותק של פחות מחמש שנים. "תנאי השכר של הסייעות נמוך בכ-40 אחוז מתנאי השכר במשק. זאת עבודה סופר משמעותית לילדים ואחוז גדול מהסייעות מרוויחות שכר מינימום".

במהלך הדיון ח"כ נעמה לזימי התייחסה לפערי שכר בין סייעות: "דור א', ב' חייב לחלוף מהעולם. זאת שחיקת שכר מכוונת. אני שומעת מסייעות שהן לא מוזמנות להרמות כוסית לחג. הן לא רק דור ב' אלא סוג ב'. השלטון המקומי צריך לקחת אחריות ולהעביר את האחריות לרשויות המקומיות בהעסקת שכר כוללת". ח"כ יינון אזולאי: "אנחנו יודעים שרוב הסייעות הן נשים ואלו אותן נשים שמחזיקות לנו את הילדים. כולם זועקים היום בוועדת הכלכלה על יוקר המחייה אבל מה עם זעקת המשכורות שלא עולות. יש פה דור א' ודור ב' עם פערי משכורות. הופכים סייעות לעובדת תחזוקה וניקיון. הן לא צריכות להיות הכל, הן צריכות להיות עם הילדים שלנו".

עידית ליפובצקי נציגת ההסתדרות הלאומית בישראל: "אנחנו מדברים על כמות גדולה של סייעות, להערכתנו 40 אלף. אין לתפקיד הוקרה ושכר ראוי. מעבר לשכר אנחנו מדברים על היחס, על סייעות שלא יכולות לצאת להפסקה. עו"ד גיל בר טל יו"ר הסתדרות המעו"ף: "הסייעות הן לא פקידה. מדובר בעבודה מאוד קשה. נבקש שהתקינה בגן ילדים תהיה 8 ילדים לכל איש צוות. אנחנו מבקשים תוספת של 200 ₪ בגין החלפת גננת לכל יום שהסייעת מחליפה גננת.

עו"ד אירית ורונין הממונה על תנאי שירות במרכז השלטון המקומי: "נושא הסייעות זאת הבטן הרכה של ההסתדרות והשלטון המקומי. אנחנו פועלים יד ביד לקידום נושא הסייעות מול משרדי החינוך והאוצר והקמנו שולחן עגול לקידום הסוגיה". היו"ר: "האם אתם מוציאים את הסיעות בצהרונים בחודשי לחל"ת הקיץ כן או לא? עו"ד ורונין: "אני לא יודעת להגיד על כל הרשויות המקומיות. סייעת שמתחילה בבוקר לא מוצאת לחל"ת. יכול להיות שיש רשויות שמוציאות". ח"כ אזולאי: את מתחמקת מהשאלה. אם אין לך שליטה אז יש לך בעיה מערכתית. את לוקחת את הכן ומורחת אותנו בתשובות. אתם זורקים אותן ללכת לחתום אבטלה… את תקשיבי טוב ותפעילי מצלמה. זה שאת יושבת שם וחושבת שהכסא שלך בטוח ואת יכולה לדבר איך שאת רוצה, את טועה. תהיי דוברת אמת, אתם זורקים אותם לאבטלה".

ח"כ תומא-סלימאן לעו"ד ורנין: "את לא נותנת את התשובות המלאות. כשאת מדגישה שחלק לא מפוטרות אז האחרות בעצם כן מפוטרות". עו"ד ורונין: מי אלה האחרות?". היו"ר: "אני מבינה למה המרכז לשלטון מקומי לא מקים מהומה על העובדות שלו שנקראות הסייעות ולא בא בטענות לממשלה". עו"ד ורונין: אם יש משהו שמדיר שינה מענינו זה הסייעות. הקמנו שולחן עגול". ח"כ תומא סלימאן זעמה: "אני לא מבינה מה זה שולחן עגול, אני מבינה מאביקים שמאימים להשבית עבודה, אני מבינה כשזורקים את המפתחות לאוצר ואומרים לו בוא אתה תנהל את המעונות. זה לא נראה בעיני מאבק אמיתי".

דודי מזרחי מנהל אגף בכיר תקציבים במשרד החינוך: "כל נושא תנאי העסקה, היקף השכר ותנאי עבודת הסיעות משרד החינוך נותן את הדגשים אבל זה נושא שנמצא באחריות של משרד האוצר והשלטון המקומי אל מול הסתדרות המעוף". ח"כ סלימאן: "מה זאת אומרת, אתה לא חלק מהדיונים האלה?". מזרחי: "חד וחלק אנחנו לא חלק מהדיונים האלה. מי שמעסיק את הסייעות הם הרשויות המקומיות והן לא עובדות של משרד החינוך. הן יקרות לנו אבל תנאי העסקתן לא נמצאות בגבולות הגזרה של משרד החינוך".

ח"כ תומא-סלימאן: "אם הן יקרות לכן אתם לא מתערבים?" מזרחי: "אנחנו לא מעסיקים באופן ישיר ולא אחראים על תנאי העסקתן".

היו"ר בזעם: "הייתה החלטה שחגגנו עליה על כך שהמדינה לוקחת אחריות לגיל הרך ואני מגלה יום אחרי יום שזה בלוף אחד גדול. כשלוקחים אחריות זה אומר לשנות את הסטנדרים, להשקיע ולתקצב. אמרת לי שאתה לא אחראי לנושא הזה כמשרד החינוך. אין לך מה לתת לי תשובות ואתה אפילו לא חלק מהמשא ומתן. משרד החינוך ניער את ידיו ואחר כך אומרים לי יש תוכנית להשלים את החסר. תסגרו לו את המיקרופון. אי אפשר להתהדר בזה שקיבלנו החלטה היסטורית ושרים אומרים שזה לא באחריותם. לא יכול להיות שאומרים דברים בסיסמאות ויש תוכן שלא קיים. מה שהביא המעבר של הגיל הרך לחינוך זה ששלושה משרדים יכולים להתנער מאחריות ולזרוק אותה ממשרד אחד לאחר ואני לא אסכים לזה".