חילוקי דעות בין ועדת הפנים לשרת הפנים על נוסח חוק החשמל, שיאפשר לחבר בתים לחשמל, גם בטרם תופקד התוכנית ולפני שהתקבל היתר בנייה. יו"ר הוועדה ומציע החוק, ווליד טאהא: "אין מחלוקת. רק לא יודעים להסביר. אנו מבטיחים את זכותו של אדם שכבר הוגשו עבורו מזמן תוכניות לקבל זכות יסוד בסיסית – להתחבר לחשמל".

ועדת הפנים והגנת הסביבה המשיכה היום להכין את הצעת חוק החשמל לקריאה ראשונה. תומר רוזנר , יועמ"ש הוועדה: "במהלך הכנת הצעת החוק עלה מספר רב של הערות. התבקשנו לארגן את העקרונות שנבעו במתווה המוסכם בתוך הוראות החוק. ח"כ יואב קיש: "המתווה המוסכם על ידי מי?" רוזנר: "על ידי הממשלה ומציעי החוק. הוצגו הסכמות לגבי שינויים והתבקשנו לעגן את הדברים בהצעת החוק". ח"כ יואב קיש : "יש פה נציג שרת הפנים שיגיד לך שאין הסכמות. תדייק. השינויים הם על דעת יו"ר הוועדה בלבד. שרת הפנים כותבת בטוויטר שהיא לא מסכימה. אין פה הסכמת ממשלה".

רוזנר: "אני מסביר את השינויים בנוסח הצעת החוק: "החוק עוסק רק במבני מגורים שנבנו עד שנת 2018, דבר שלא היה בהצעת החוק המקורית. ב. הובהר לבקשת הוועדה, שמי שיכול להגיש את התוכנית הוא רשות מקומית, ועדה מקומית, או מי שיש לו עניין בקרקע. זה לא הופיע בנוסח, אבל זו הייתה כוונת מנסחי החוק".

בני ארביב, יועמ"ש מינהל התכנון הציג את התנגדויות שרת הפנים לנוסח הוועדה, ובין השאר אמר: "צריך שהתוכנית שהוגשה היא כזו שניתן היה להוציא היתר בניה מתוכה". על כך השיב תומר רוזנר, יועמ"ש הוועדה: "לעיתים קרובות עושים תכנון בלי להתייחס לסוגיית הקניין, ללא איחוד וחלוקה, ואז גם אם יש תוכנית מפורטת, אי אפשר להוציא היתר בניה. במתווה שר הפנים הקיים הכוונה ב'תוכנית מפורטת' זה גם אם עדיין נדרשת תוכנית איחוד וחלוקה, שטרם נעשתה. אם משרד שרת הפנים רוצה להגביל, רק תוכנית כזו שמתוכה אפשר להוציא היתר בניה, אז זוהי נסיגה מהמתווה הקיים, כי תידרש תוכנית נוספת, של איחוד וחלוקה, שהכנתה תארך שנים, לפעמים שנים רבות, אפילו עשרות. במתווה הקיים רואים כ'תוכנית' שאפשר להוציא צו ולחבר לחשמל. זהו הנוסח המקובל בחוק תכנון ובניה. משרד הפנים מבקשים עכשיו לחכות לאיחוד וחלוקה".

יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא שואל את בני ארביב, ממנהל התכנון, שייצג את עמדת שרת הפנים: "למה הנסיגה?".

ח"כ בצלאל סמוטריץ: "אתם עושים מו"מ ביניכם בקואליציה, ואנו פיקטיביים". יו"ר הוועדה ווליד טאהא: "יש לך עמדה עקרונית ואתה בא להקשות. לגיטימי". בני ארביב: "למה נסוגים? זה נושא חדש הבקשה שלכם. גם בנוסח המקורי כתוב תוכנית מפורטת. בנוסח הקיים אין מילה תוכנית מפורטת. לכן זו תוספת".

ח"כ אורית סטרוק: "מאיפה לקחת את הרעיון הזה שכל אזרח היה חולם עליו, שמגיש בקשה צריך לקבל תשובה תוך 45 יום, ואם לא, אז יראו את הבקשה כמאושרת?".

נציג שרת הפנים, בני ארביב ביקש להבהיר עוד נקודה לבקשת השרה: "זהות מי שמבקש חיבור לחשמל – בעל זכויות במקרקעין, כלומר מי שרשום, או רשאי להירשם כבעל זכות במקרקעין". עמית שטאובר, משרד האוצר: "אנו רוצים להקטין את החשש שיהיה חיבור חשמל לבתים שנבנו על קרקע המדינה. לכן הבקשה לחיבור תוגש על ידי בעל זכות במקרקעין ושקיבל את הסכמת הבעלים, על מנת לוודא שלא בבניה על שטחי ציבור".

יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "אתה הולך לחפש בעלים בקבר? מגיש הבקשה הוא מי שיש לו זכות לבנות. אתה לא בא למצוא פיתרון לחברה הערבית. אם אתה לא מבין את הבעיות שלי, לא תדע לתת פתרונות. עם כל הבלגן של בעלות על קרקע ביישובים ערביים, ברור שזה יתקע את כל העניין".

שטאובר: "בסוף יש מציאות. אתה הבהרת שאין כוונה לחבר מבנה של מי שמחזיק בו שלא כדין. המתווה כולל צורך בחתימת בעלים. הוא דורש הסכמת בעלים. אין כוונה לחבר לחשמל בתים שנבנו על קרקע של רשות מקרקעי ישראל".

יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא הודיע כי תבוא הודעה על ישיבה נוספת, להצבעות בלבד, לאחר שהנוסח כבר הוקרא היום, והוכנסו שינויים על פי ההערות.