שר הביטחון, בני גנץ, בטקס האשכבה של יורם טהרלב ז"ל:

"לפני חצי שנה הגעתי להופעה של יורם טהרלב זיכרו לברכה.
כרגיל, התמוגגתי מכל רגע, כחובב ידוע של שירה בציבור, יצאתי קצת צרוד, ובעיקר שמח ומרוצה.
לא דבר שאפשר להגיד שהוא סטנדרטי לסדר יומו של פוליטיקאי בישראל. אך בהחלט מה שגרם יורם לרבבות ישראלים לחוש יום-יום כשהאזינו לכתביו וליצירותיו.
אחרי ההופעה, בפנקס המשימות הקטן בפלאפון שלי, הכנסתי שורה קצרה ופסקנית – "פרס ישראל – ליורם טהרלב".
חילי, שר התרבות שמכבד אותנו בנוכחותו ואני שוחחנו על כך רבות, אך לצערי לא הספקנו להשלים את המשימה. נתנחם כולנו היום בפרסים הרבים, שהותיר לנו יורם.
בשירים, בסיפורים ובטקסטים, שעיצבו את מדינת ישראל וההיסטוריה שלה, על כל רבדיה.

יורם, אם אפשר לפנות אליך כך בגוף ראשון – בשילוב בלתי נתפס של הומור ורצינות, עיצבת את פס הקול הביטחוני, שליווה אותנו הלוחמים במשך עשרות בשנים ועודנו מלווה אותנו וימשיך לעשות כן גם בעתיד.
"מול בונקרים מבוצרים, ומרגמות מאה ועשרים, מאה וכמה בחורים על גבעת התחמושת", כתבת והפכת את הקרב ממלחמת ששת הימים, לכזה שאיש לא ישכח.
"הלכנו לצבא, גדולים ונבוכים, מתוך המלחמות חזרנו כאחים", כתבת, תיארת וביטאת את ערך הרעות הישראלי.
לצד השירים המעצבים את הדרך, לא שכחת את הדרך עצמה, ותיארת רגעים קטנים של הווי, בשירי הלהקות הצבאיות, כמו "חסקה", "היה לי חבר היה לי אח" ורבים נוספים.
ספריך ופזמוניך, שאותם כתבת וערכת בצניעות במשרד הביטחון במשך עשרות שנים, הותירו חותם, והעשירו את כולנו, אנשי הצבא, ורבים נוספים בחוכמה ובידע.
מילותיך פרצו את הדרך לאוהבי ארץ ישראל היפה, על נופיה הגיאוגרפים והאנושיים.
"אל הדרך הקסומה של ילדותי, אני שבה בחסות הערפל, ונוגעת בכולם, בפניהם ובקולם, כמו נוגעת בארץ ישראל", כתבת על הכפר פקיעין, והשבת ארצה את רבקה זוהר.
"בדרך העולה לירושלים כל אחד מוצא את הנתיב שלו, לכל אחד ישנה פיסת ירושלים – אותה ישא בכל מסע, עמוק בתרמילו", כך הגדרת במדויק את העיר שחוברה לה יחדיו.
אינספור נקודות ואירועים, חקוקים בכתיבתך ובלחניך.
מכובדיי, משפחת טהרלב היקרה.
לפני מלחמת יום הכיפורים כתב יורם – "במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפניי, השאירו שביל, השאירו עץ, השאירו אבן לרגלי", והוסיף שאלה: "ומה אני אשאיר אחרי? האם אשאיר איזה דבר?"
ואני עונה היום – יורם, לצד משפחה יפה ואוהבת, השארת לנו, הישראלים מכל השבטים, פרסים רבים, אוסף של יצירות, מורשת שתמשיך לפעם בליבנו ובלבה של המדינה עוד שנים ארוכות ורבות.
תודה לך בשמי, בשם מערכת הביטחון ובשם כל אזרחי ישראל.
נוח על משכבך בשלום – אנחנו, נמשיך להקשיב לך."