ההספד המלא של הנשיא יצחק הרצוג לאמו, אורה הרצוג, אלמנת הנשיא המנוח חיים הרצוג –

בפתח דבריי אבקש להודות לכל מי שהגיע, לכל מי ששלח תנחומים ולכל אלו המלווים אותנו מרחוק ומקרוב.

אני מודה לכם, שגרירים נכבדים ונכבדי חוץ, על דברי הנחמה שלכם ועל ידידותכם בתקופה זו של אובדן גדול.

מכובדיי וחבריי, אני ניצב פה קודם כל כבן המתאבל על מותה של אמו. הסיטואציה הזו, בה הכאב הפרטי מתערבב בהיבט הציבורי, אינה פשוטה, אף שהיא חלקנו מזה כמה דורות. אני בטוח שאני מייצג פה את אחיי ואחותי – יואל, מיכאל ורונית, ובני המשפחה כולם, כשאני שאמא אומר לנו, אורה, ידעה וניהלה במורכבות הזו כל החיים ולהתמודד איתה בשום שכל- וממנה אנו שואבים את הכוח והמקור השראתנו.

הנשיא יצחק הרצוג סופד לאמו, אורה הרצוג, בהלווייתה שבחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים, 12 בינואר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

אמא אהובה ויקרה, עכשיו אנו מלווים אותך למנוחת עולמים, כאן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים, צמודה לאהוב חייך, אבינו, חיים הרצוג זכרו לברכה – ויוויאן שלך. ולא משנה באיזה גיל נפרדים, תמיד זה קשה וכואב.

אמא, היו לך שלוש אהבות עצומות בחייך: קודם כל – אהבה לאבא ולמשפחה. אתה היית מקור הכוח והשותפה שלו. כמה דקות לאחר שנכנסנו לבית הנשיא עם תחילת כהונתי כנשיא המדינה, פנתה אליי מיכל ואמרה לי: "תמיד הערצתי את אמא שלך, עכשיו אני מעריצה אפילו יותר". את ואבא התחלתם באהבה ממבט ראשון, בבית הורייך בקהיר, כאשר אבא שב מקרבות מלחמת העולם השנייה, בדרכו לבית הוריו בירושלים, וחיפש בית כשר לאכול בו.

השותפות ארוכת השנים ביניכם היה סוד ההצלחה של שליחותו של אבא והפכו לשליחות משותפת של שניכם. את המודל הזה שאבת מסבתא שרה זצ"ל, אשת הרב. תמיד תיארת את השותפות ביניכם כמו זוג חותרים בסירה, החותרים בצוותא-חדא, עם משוט גדול ומשוט קטן. מה תיארת את עצמך דווקא כזו אוחזת בשוט הקטן. אך מי שהכיר אותך. באמת, ידע שלא אחת, את זו שאחזת בשוט הגדול.

את היית לכולנו אמא אוהבת מאד, מקור כוח ועוצמת מקור, מנוע עם אנרגיות אדירות – לא תמיד פשוטות וקלות, אך תמיד מלאות אהבה, עוצמה, השראה וקרונות. לי הענקת את הכינוי בוז'י, כביטוי של אהבת אם אמיתית. ובשנים מאוחרות יותר, רווית נחת מנכדייך והענקת גם להם אהבת סבתא שאינה תלויה בדבר.

אהבתך השנייה הייתה נתונה למדינת ישראל – זו שלמען תקומתה עלית ממצרים – שם נולדת, למענה נפצעת קשה בתש"ח, ולמען הצלחתה ושגשוגה פעלת כל חייך בתחומים רבים ומגוונים. תמיד ביקשת שיזכרו אותך כהוגת חידון התנ"ך במסגרת חגיגות העשור למדינה שאותן ריכזת-חידון. אנחנו כל כך ננים מדי שנה. אבל נדמה לי שה, בעידן משבר האקלים העולמי, ראוי לציין במיוחד את היותך מחלוצות המאבק הירוק.

מפעלך בהמשך 40 שנות התנדבות היה המועצה לישראל יפה חיי והמרכז החינוכי בפארק הירקון. לא אשכח איך היית יוצר ברמזור לצד רכב שהשליך פסולת לרחוב- ומכירה לו, ומחזירה לו את מה שהשליך לרחוב. אהֲבְתְ ליָפּוֹת את הארץ שלנו וליצור בה פינות חמד, כפי שהשארת גם בבית הנשיא- ואפילו בחלקה זו. נאבקת בסביבה והסביבה כשרבים חשבו שאת נודניקית… הגית רעיונות חדשניים שהפכו למוסכמה, כמו האדניות הפורחות במרפסות הבתים, הורדת האנטנות מהגגות, מאבק אזרחים על תכנון אורבני נכון – לא ומה.

היית, בדרכך, חלוצה, כפי שהיה הורייך והורי הורייך הגיעו ארצה בעליה השניה, יבשו ביצות והקימו את מוצא הארץ והעמידו מיהם בנווה צדק- עד שגורשו מצריימה במצוות העות'מניים במלחמת העולם הראשונה, שם התחלתם מחדש יעקב כמו אבינו. המדינה הייתה עבורך מעל הכל, ומכאן ההתאמה המופלאה שלך ושל אבא בכל תפקידיכם- כי השליחות שלכם, המשותפת, למען העם והמדינה, הייתה מעל הכל.

אהבתך השלישית הייתה לטעם הטוב, לאסתטיקה, לאירוח חם ואיכותי, לקבלת הפנים הלבבית, להבנת העולם הגדול. כל אלה עיבדת לספר רב שלימד דורות של ישראלים איך מתנהל בעולם, מורכבים של תרבות עשירה של אירוח, לבוש, נימוסים והליכות, כמה שנים לפני תכניות ריאליטי ולייף סטייל של היום. נולדת על גדות תעלת סואץ, לאמך לאה ולא ביך שמחה, אחות קטנה לאח ושתות אחיות. סוזי, אחותך הגדולה, רעייתו של דודנו אבא אבן, הייתה עבורך דמות קרובה ומשפיעה במיוחד. גדלתן בקהיר, במציאות קוסמופוליטית חוצת עולמות ועתים, בין מלחמות עולם ותמורות חברתיות וגאופוליטיות עצומות. באת מבית חילוני היית כל חייך אשת מסורת, מאמינה גדולה, ולא רק שם משפחתך אמב"ש, מורכבות מראשי התיבות "אני מאמין באמונה שלמה".

אמא יקרה, השנים האחרונות היו לא פשוטות. אנחנו, צאצאייך ובני משפחתך, מודים מעומק הלב לכל מי שטיפל ועזרו לנו לשרת עלייך: ה, לשירלי, לחיה, ליקי, למען ולצוות רפואי. בשם כל משפחתנו לדורותיה – יואל, מיכאל, רונית ואנוכי, ילדינו ובני ובנות, אנו מודים לך, אמא, על כל מה שהענקת לאבא- ולנו.

היום, כחצי יובל, את מתאחדת עם אבא, אביר חייך. אני מקווה ומאמין שיחדיו, אתם שם למעלה רווים נחת מה שאנחנו ממשיכים את השלחות הגדולות שלכם, למען עם ישראל ומדינת ישראל. תהא נשמתך הגדולה והברוכה צרורה בצרור החיים. אמן.