סגן ראש הממשלה ושר הביטחון בני גנץ בישיבת הסיעה של כחול לבן בכנסת –

בעודנו מדברים, חיילי צה"ל ממשיכים לפעול מול הטרור ושומרים על הביטחון בכל הגזרות – להתאמן ולבנות את הכוח מול אתגרים במעגל הרחוק, ולשמור על הביטחון, החוק והסדר ביהודה ושומרון.

לאחרונה הנחיתי את צה"ל להגביר את הפעילות היזומה מול פיגועי ירי.

הדריכות של הכוחות ופריסתם הרחבה בצירים, מונעת פיגועים, ואנחנו ניזום, נסכל ונשים את ידינו על מי שמנסים לפגוע בחיי אדם.

לצד המאמץ המבצעי הזה, הגברנו את המאמץ המשולב – צה"ל, שב"כ ומשטרה, מול פשיעה לאומנית, שהגיעה לכדי פעולות טרור של ממש: הקמנו צוותים מיוחדים, חידדנו את הנהלים לחיילים לחתור למגע בכל אירוע, אנחנו עובדים מול הפרקליטות על "הרגל המסיימת" במערכת המשפט, האחדנו את מסדי הנתונים והגברנו את מאמצי המודיעין והסיכול.

כולם עובדים ביחד, משתפים פעולה ומסייעים אחד לשני – למען המטרה המשותפת: שמירה על ביטחוננו ועל ערכינו. לצערי, בעוד שצה"ל, בהובלת הרמטכ"ל לוקח אחריות, ומגביר את הפעילות, בחר השר לביטחון הפנים לחפש אשמים במקום להירתם ולסייע למצוא פתרונות ופעולות.

מבלי להתייחס לדיונים מסווגים, שטוב שתוכנם לא היה מופץ במכתבים חלולים וירידה לפרוצודרות, אומר רק כי צה"ל הוא הריבון המממש את אחריותו, אך לשוטרים יש סמכות מרחיבה יותר מחיילים ויכולת טובה יותר לאסוף ראיות, לחקור ולטפל באזרחים ישראלים.

העובדה הזו, וחלוקת העבודה כפי שנקבעה בהוראות היועמ"ש והחלטות הממשלה לא מחליפה את האחריות של כל חייל בשטח למנוע כל ניסיון לפגע, לעצור, לעכב ולהפעיל את כל סמכויותיו. אלו ההנחיות ואנחנו נותנים לחיילים את הגיבוי המלא לבצע אותן. צה"ל לא צריך מכתבים, צה"ל צריך שותפים כמו שהוא מוצא בשטח בשב"כ ובמשטרה. בתירוצים, לא מנצחים מלחמות.

לכולנו – דרג מדיני, ורק אז דרג מבצעי, אחריות משותפת להיאבק בפשיעה הלאומנית. אני מבקש לגבות את הרמטכ"ל ומפקד פיקוד המרכז, שפועלים לפי רוח המפקד. לא נאפשר להוציא את רוח המפקד מהמפרשים.

גנץ נושא דברים בישיבת הסיעה של כחול לבן בכנסת, היום (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

אמירתו של גנץ, "צה"ל לא צריך מכתבים", מכוונת – ככל הנראה – למכתב ששלח השר לביטחון הפנים עמר בר-לב בעניין האופן שבו על החיילים לפעול בשטחים כלפי אזרחי ישראל.