ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, דנה היום בקביעת הממשלה, שלפיה, חלק מנושאי ועדת החקירה לבחינת תהליכי רכש כלי השיט מחייבים סודיות. בסיומו של הדיון החליט יו"ר הוועדה לא להעלות את הנושא להצבעה ולהמשיך לדון בו בשבוע הבא.

ב-23 בינואר 2022 החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה שתבחן את תהליכי רכש כלי השיט שהתקיימו בשנים 2009-2016. בסעיף ב.6 להחלטתה קבעה הממשלה כי לנוכח הרגישויות הביטחוניות הנוגעות לתהליכי רכש כלי השיט, חלק מהנושאים שבהם תעסוק הוועדה מחייבים סודיות. משמעות הדבר היא כי על הדיונים בנושאים אלו יחולו חלק מההוראות המפורטות בסעיף 23 לחוק ועדות חקירה (רשימת ההוראות אותן מבקשת הממשלה להחיל מתוך סעיף 23, מפורטת בסעיף ב.6 להחלטה). בהתאם לסעיף 23 לחוק, קביעת הממשלה כאמור, מחייבת קבלת אישורה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, הציג את החלטת הממשלה ואמר: המידע הוא לא של מערכת הביטחון אלא שלא הציבור, ועם זאת נצטרך להתמודד עם האתגר שחלק ניכר מהחומרים שיובאו בפני הוועדה מסווגים. יש כוונה לאפשר שכמה שיותר דיונים יהיו פומביים, ויהיו גורמי מקצוע שיעברו על הפרוטוקולים במהירות כדי לאפשר שחרור של חלקים כמה שיותר נרחבים מהם בכמה שפחות זמן. אותו הדבר גם לגבי הדוח המסכם של הוועדה. זו האחריות שלנו, אך יש לנו גם אחריות לכך שלא ניתן לפרסם חלק מהנושאים.

דיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 15 בפברואר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון בוועדת חוץ וביטחון: זו ועדה שהוקמה בזכות הציבור ולמען הציבור – ולכן האירוע הזה חייב להיות חשוף בפני הציבור. הוראת החוק, בסעיף 18, קובעת כי 'ועדת החקירה תידון בפומבי' – זו ברירת המחדל. פומביות הדיון היא חלק מתקינות ההליך, וסעיף 18 גם מקנה לוועדה, שבראשה שופט בית המשפט העליון, שיקול הדעת לסגור את הדיונים באופן ספציפי וכך צריך להיות. יש פה באמת אירועים ספציפיים נקודתיים – מעריך כ-5-10 אחוז מהדיונים – שאכן צריכים להיות חסויים. בקשתנו היא שהוועדה לא תקבל את בקשת הממשלה לסגור את כל הדיונים באופן גורף, לפי סעיף 23 לחוק, שהוא המקרה החריג.

עו"ד אופיר: אכן סעיף 18 הוא הכלל, אבל המחוקק נתן את סעיף 23, שכותרתו 'נושא המחייב סודיות' ככלי אפשרי בחוק. אנו מבקשים לעשות בו שימוש בפעם השנייה בתולדות המדינה, כי אם לא עכשיו אימתי? כמו כן, הממשלה לא אימצה את סעיף 23 במלואו, אלא בסייגים ובריכוך, כך למשל, בחוק הקביעה היא סגירה מוחלטת של דלתיים ואי פרסום פרוטוקולים או דוח הסיכום, ואנו כן רוצים לאפשר את הפרסום, בסייגים.

עו"ד ענת אסיף, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: גיבוש הצעת המחליטים, לרבות השימוש בסעיף 23, נעשה בשיח משותף בין המשרדים. סעיף 23 הוא אכן החריג בחוק, אבל הוא קיים, והוצגו לנו שיקולים מקצועיים כבדי משקל, שאפשרו שימוש חריג זה. הדברים נשקלו בכובד ראש.

יושב ראש התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, בדיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 15 בפברואר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

עמי אילון, ראש השב"כ לשעבר: ברירת המחדל חייבת להיות שהכל גלוי וחשוף, פרט לאותם דברים שמסכנים את ביטחון המדינה ולא כפי שמשתמע מהחלטת הממשלה. זה נכון במיוחד בגלל הפגיעה החמורה באמון הציבור שיצר האירוע הזה, והכנסת כנציגי הציבור צריכה לבקר את הממשלה ולהגיד להם שהם חרגו מסמכותם כאן.

בנוסף, החלטת הממשלה מעניקה את קביעת הסודיות ליחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), אך הם לא הגוף האמון על שמירת הסודיות, זה שירות ביטחון כללי, והמלמ"ב אף מצוי בניגוד עניינים כי אנשים ממנו, בעבר ובהווה, יידרשו להעיד בפני הוועדה.

חברי הכנסת מיכל רוזין, גבי לסקי ומשה טור פז אמרו כולם כי הם סוברים שעיקרון אמון הציבור חייב להכריע במקרה זה, לטובת שימוש בסעיפים 18 ו-20 לחוק ועדות חקירה, על פני החלטת הממשלה להשתמש בסעיף 23, ולכן יש לדחות את בקשת הממשלה ולהחזיר את הנושא לדיון בה.

יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רם בן ברק, בדיון של הוועדה, 15 בפברואר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה שאל את ד"ר שרגא אם הוא לא חושש מאפשרות שאי אישור בקשת הממשלה, במקום להתניע את ועדת החקירה, יביא למצב שההחלטה שוב תתעכב בממשלה, וד"ר שרגא השיב: אנחנו בכל מקרה לא ניתן לדיונים להיות חסויים, ואם ההחלטה תאושר, נעתור לבג"ץ. לעמדתי, אם תאמרו אמירה ערכית ותתקנו את ההחלטה, הממשלה תוכל לחיות עם זה. את המחסום הפסיכולוגי של הקמת הוועדה הממשלה כבר חצתה, וכשהיא עובדה קיימת הדברים יראו אחרת.

עו"ד מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית לוועדה: הוועדה מתבקשת לאשר את סעיף ב.6 בהחלטת הממשלה, את הרישא ואת הפסקאות. הוועדה אינה מתבקשת לאשר את סעיף 7, אך אין ספק שהדבר משליך. הוועדה יכולה לאשר את החלטת המשלה, לא לאשר, או לא להעלות את הנושא להצבעה, ולבחון כיצד מתקדמים מכאן. בניגוד לדעתו של ד"ר שרגא, עמדתי היא שאם הוועדה ללא תאשר את החלטת הממשלה, ועדת החקירה לא יצאה כבר לדרך והממשלה תידרש לבחון את צעדיה.

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, החליט כי הוועדה לא תצביע היום, וסיכם: נאמרו בדיון דברים חשובים מאוד והוא לא הסתיים. הצורך בפומביות הדיונים הוא רב והוועדה אכן קמה לא מעט בזכות לחץ ציבורי, ומצד שני, כמי שמכיר את הדברים קצת יותר לעומק, יש גם דברים בגו בבקשת הסודיות. צריך לקבל החלטה מאוזנת, ואני כרגע נוטה לומר שבנושא זה נכון יהיה לפעול לפי סעיף 18 לחוק, ולאפשר לוועדה ולעומד בראשה להחליט מה חסוי ומה לא, תוך הסתייעות בצוות מקצועי בו יהיו חברים גם אנשי מלמ"ב וגם אזרחים. נתכנס בשבוע הבא ונקבל החלטה.