סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, גדעון סער, באירוע הפרידה מהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט –

לא אוכל לפתוח את דברי בלי להתייחס בקצרה לשופטים שבחרנו היום לבית המשפט העליון: הצלחנו לבחור שופטים מעולים שבמעולים. גביש של איכות שיחזק את מערכת השיפוט הבכירה שלנו, והם נבחרו לפי שלוש אמות המידה: מצוינות, איזון וגיוון.

אני נושא באחריות למערכת החשובה הזאת ואמשיך להביא לבחירת הטובים ביותר לתפקידי שיפוט ולתפקידי מפתח במערכת הזאת, תוך ניסיון לבחור על פי כישורים מתוך מגוון הפסיפס הישראלי שלנו.

רוב הציבור מבין שמערכת המשפט צריכה תיקון אבל לא הרס, ומעריך את המחויבות לשמירה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בדיבור אחד.

אני רוצה להודות לנשיאה חיות ואני רוצה להודות ליו"ר לשכת עורכי הדין, על שיתוף הפעולה, בכלל וגם בבחירה שהתבצעה היום. תודה רבה לכם.

https://twitter.com/avribloch/status/1495820753840881674?cxt=HHwWlIC-hZ3DnMIpAAAA

אביחי היקר,
אני כמו שאתה יודע, לא זכיתי להשתתף בבחירה בך כיועמ"ש לממשלה (בחירה מצוינת בהחלטת ממשלה מצוינת), אבל זכיתי לעבוד איתך בתחילה כשכיהנת כמזכיר הממשלה ואני כשר הפנים ובאחרונה כשר משפטים מול היועץ המשפטי לממשלה.

נהניתי מאוד מהעבודה המשותפת, התקופה האחרונה הייתה קצרה, שבעה וחצי חודשים בלבד, גם משיתוף הפעולה, מהמקצועיות, מהממלכתיות, מהיכולת לראות תמונה רחבה, פנורמית, החיונית כל כך מצד מי שמכהן בתפקיד החשוב של היועמ"ש לממשלה.

ואני אנסה בקצירת האומר, אנסה לעמוד על המאפיינים הייחודיים שראיתי אצלך במילוי התפקיד שהם חשובים בעיני:
1.תפיסת הייעוץ – הבנת היטב את צרכי הדרג המדיני הנבחר הנושא באחריות בפני הציבור וסייעת לקידום מדיניותו בגדרי החוק.

לא היית "חיצוני" לממשלה אלא נטלת חלק במאמצים לקיים ולקדם את מדינותיה בתחומים השונים. לכן, כאשר הרמת דגל בעניין כזה או אחר – ידעתי שיש בעיה וחשוב לעצור ולהקשיב. כי זה באמת היה יוצא דופן.

נגע בזה ראש הממשלה ואני לא ארחיב, המומחיות בכל נושאי הדין הבינלאומי הייתה נכס יוצא דופן של המדינה

2.תפיסתך כתובע- כידוע, היועץ המשפטי לממשלה עומד גם בראש התביעה הכללית. לזכותך אני אומר – קווי האופי שלך, האנושיות, הספקנות, לימוד הזכות על הזולת כל אלה השפיעו על תפיסה מתונה ואחראית של התפקיד התביעתי. ואני בכל תובע הייתי רוצה שיהיה גם סנגור, שמלמד זכויות שמטיל ספק.

כשאתה עומד בראש מערכת אתה נושא באחריות גם לכל מיני דברים. ולמי שנמצא בראש אין את הפריבילגיה להתלונן. צריך להפיק לקחים. (לפעמים הטעות היא בהתחלה, ביציאה לדרך. ולא בסיומה).

3.הפטריוטיות – כל חייך היית בשירות הציבורי, בתחילה בפרקליטות הצבאית, כמזכיר הממשלה וכיועמ"ש לממשלה. התגייסת בצעירותך ורק לא מזמן השתחררת הגעת לפסגות המקצועיות הרמות ביותר.

אהבתי כשאמרת כשבאת לעבודה בבוקר ראית את הדגל ואת הסמל וידעת את מה אתה משרת. לשרת כעובד ציבור (או כנבחר ציבור) את מדינתו של העם היהודי זה הדבר הנעלה ביותר שאדם יכול לעשות בימי חייו.

אני יודע מאיפה באת ועל מה גדלת, על אהבת עם ישראל וארץ ישראל. ואני מצטט פה נוספת לטובת מי שלא מכיר, יכול להיות שעדיין יש פה כאלה, את הפרק הרלוונטי מ-"נדר הביתר"י כתב ז'בוטינסקי: "גיוס ביום שירות אני כמוט נחושת כגוש ברזל בידי נפח ושמו ציון: חרשני כרצונך- מגל, גלגל חרושת או חרב ופדיון".

מנדלבליט מגיע אל האירוע שנערך לכבודו בבית ציוני אמריקה בתל אביב, הערב (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

4.עמידה על משמר הדמוקרטיה – אני חייב לומר בכנות: בנעוריי הצטרפתי לחיים פוליטיים מה שהניע אותי היה הדאגה לעתיד המדינה, לביטחונה, הבטחת קיומה. זאת הסיבה שבגללה הצטרפתי לחיים הפוליטיים, התמודדתי לכנסת ואפילו הספקתי לבקש את אמונו של אביך, ברוך מנדלבליט, שכולנו קראנו לו מיקי בבחירות הראשונות שהתמודדתי, לפני 20 שנה. מעולם לא חשבתי לא האמנתי ולא הרגשתי שהמשטר הדמוקרטי בישראל יכול להיות בסכנה.

בכלל הדמוקרטיה הישראלית היא סוג של פלא
-רוב העולים הגיעו ממדינות לא דמוקרטיות, מדינות שונות ממקומות שונים
-הטרור והמלחמה הרצופה – לקיים דמוקרטיה בתנאים הייחודים האלה של מדינת ישראל
-אין חוקה – כתוצאה מכך שלתנועת החירות לא היו מספיק מנדטים בתקופה הרלוונטית

בתנאים האלה הצלחת ישראל לשמר משטר דמוקרטי היא סוג של פלא והיא מאוד מרשימה.
לצערי, בשנים האחרונות חשתי שהדברים שהיו בעבר מובנים מאליהם, לא שנויים במחלוקת פוליטית אינם עוד כאלה.

בין הדברים שצריך לשמור עליהם: עצמאות השפיטה ועצמאות התביעה. יש הרבה מה לתקן, יש הרבה דברים שצריך לעשות אבל חלילה לא להרוס.

ואתה, אביחי, אתה עמדת בפרץ לא יום ולא יומיים תחת אש תופת, תחת מתקפה של הכפשות, של שקרים ופייק ניוז בשל החלטה שקיבלת במסגרת תפקידך, במסגרת סמכותך. ואם לא היית עומד בפרץ… אינני רוצה להשלים את המשפט.

הבנת למה זה חשוב. הבנת מה מוטל על הכף. הבנת על מה אתה שומר. ואני מודה לך על כך שעמדת.

אמרתי ואני חוזר פעם נוספת, הסכנה לא חלפה, התרחקנו קצת מהתהום אבל היא עדיין לא חלפה.

עכשיו אחרי עשרות שנות שירות- השתחררת. מאחל לך ולרונית שתהנו מהחירות, ומהמשפחה.

אני רוצה לאחל לכם, ימים טובים יותר ורוגעים יותר, עד הפעם הבאה שאתם נקראים לשרת.