היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באירוע לכבודו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט –

בפתח הדברים, אייחד מספר מילים לזכרו של פרקליט המדינה בדימוס ושופט בית המשפט העליון לשעבר גבריאל (גבי) בך, אשר הלך לעולמו בסוף השבוע האחרון. בך, ז"ל היה מעמודי התווך של מערכת המשפט של מדינת ישראל. שילב בין ידענות ומקצועיות לבין נועם הליכות. תחנות חייו של בך מאז נמלט עם משפחתו מגרמניה הנאצית והגיע לישראל נמזגו בתחנות חייה של המדינה שקמה, בעשייתו המשפטית ובפעילותו הציבורית. יהי זכרו ברוך.

יש להודות ללשכת עורכי הדין, שיזמה והוציאה לאור את האירוע החשוב לכבוד סיום כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה. אירוע זה מסמל את הקשר המסורתי האמיץ שבין מערכת המשפט הציבורית לבין לשכת עורכי הדין, אשר מתחזק בהובלתו של ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי . קשר זה הוא בעל חשיבות אסטרטגית עבור שלטון החוק במדינת ישראל. הוא מאפשר לקיים שיח פורה, לעיתים ביקורתי, אך לעולם מכבד, בין כל חלקיה של קהילת עורכי הדין – הן החברים מן המגזר הפרטי והן עובדי השירות המשפטי הציבורי.

https://twitter.com/avribloch/status/1495824431062687746

לפי פסיקת בית המשפט העליון, "פיקדון" הוא נכס שנמסר לשם הגשמתה של מטרה מסוימת. הנכס שהופקד למשמורת בידי ד"ר מנדלבליט ביום 1.2.2016 ,איננו פיקדון רגיל . עניין לנו בנכס ציבורי, שקשה להפריז בערכו ובחשיבותו הרבה למרקם החיים של החברה הישראלית – מוסד היועץ המשפטי לממשלה. המחזיק בפיקדון עשוי להיתקל בדילמות שונות. בייחוד בנוגע לשאלה כיצד ראוי שינהג כדי להגשים באופן הטוב ביותר את המטרה שלשמה הפיקדון הופקד בידו. משעה שאנו עוסקים במוסד היועץ המשפטי לממשלה, שהוא יועצה המשפטי של ממשלת ישראל, ולמעשה שלוחו של הציבור כולו, דילמות אלה מורכבות במיוחד .

על כך אני יכולה להעיד ממקור ראשון; פחות משעה לאחר ישיבת הממשלה שבה ממשלת ישראל החליטה למנות אותי לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, הגיעו אל שולחני שורה של נושאים בוערים, שכל אחד מהם דורש איזון עדין בין שיקולים מורכבים, מתנגשים לעיתים, לשם הגשמת אינטרס הציבור באופן מיטבי.

הייעוץ המשפטי לממשלה, כידוע – ואפשט את הדברים נוכח קוצר הזמן – מסייע לנבחרי הציבור להגשים את מדיניותם בגבולות הדין. יש המבקשים ליצור חיץ בין שני נדבכים אלה בעשיית הייעוץ המשפטי לממשלה.

היינו, להדגיש היבטים של מתח וניגודיות בין הצורך בהגשמת מדיניות נבחרי הציבור לבין הקפדה על שלטון החוק, לטובת הציבור. לעיתים הטיעון שנשמע הוא, כי ייעוץ משפטי העומד על גבולות הדין הוא אקטיביסטי, או כזה שמבקש לקדם את ערכיו על פני אלה של קובעי המדיניות. אולם, הלכה למעשה, אינטרס הציבור מוגשם במלואו עת קובעי המדיניות ויועציהם המשפטיים פועלים בשיתוף פעולה, תוך ששני הנדבכים שעליהם עמדתי – הגשמת מדיניות הדרג הנבחר מזה והקפדה על שלטון החוק מזה – מעצימים זה את זה, ומתמזגים לכדי מקשה אחת. אם תרצו, זהו האידיאל .

בחלוף שש השנים בהן החזיק ד"ר מנדלבליט בפיקדון יקר הערך של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, יש לומר – ונדמה כי הערב במיוחד יש על כך קונצנזוס – מדינת ישראל חבה לו חוב גדול על כך שנהג בנכס שהופקד בידו בחרדת קודש, באחריות, ברגישות, בצניעות ובאומץ רב. זאת, בתקופה שבה האתגרים שניצבו לפתחו של הייעוץ המשפטי לממשלה היו משמעותיים ביותר, חלקם ייחודיים.

די אם נזכיר את ההתמודדות עם מגיפה עולמית, שלוש מערכות בחירות רצופות ובמהלכן ממשלת מעבר, ממשלה פריטטית ראשונה מסוגה, ראש ממשלה המכהן תחת כתב אישום, מבצעים ברצועת עזה, יוזמות נגד ישראל בזירה הבינלאומית, וזו רק התמצית שבתמצית. אל מול אתגרים אלו, כשלצדו מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, ד"ר מנדלבליט לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאשר ידע שגורמים בעלי אינטרס כזה או אחר יבקרו אותו בחריפות. הוא אף לא נסוג מעמדותיו המקצועיות- משפטיות נוכח מתקפות קשות ובלתי מוצדקות שחווה המוסד שבראשו הוא עמד ושחוו הוא ומשפחתו באופן אישי.

מנדלבליט בתל אביב ביוני האחרון (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

ד"ר מנדלבליט, לאורך ולרוחב עשייתו המשפטית, העמיק את התפיסה לפיה הייעוץ המשפטי לממשלה רואה בעצמו כמי שחובתו לסייע לנבחרי הציבור להגשים את מדיניותם. אך זאת, בלא לוותר, ולו במעט, על כך שהממשלה תפעל אך ורק בתוך הגבולות שהדין קבע. בתפיסות שהנחיל, בעמידה הבלתי מתפשרת על עקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק, בשיטות העבודה שביסס ובחינוך המשפטי שהעניק, תרם תרומה עמוקה ורחבת היקף לחיזוק הקשר בין הממשלה לבין מערך הייעוץ המשפטי ולביצור שלטון החוק.

מנדלבליט מצטרף אפוא לשורת יועצים משפטיים לממשלה, אנשי משפט ומעשה, אשר תרומתם לעיצוב שיטתנו המשפטית לא תסולא בפז. בכל הנוגע לחשיבות שבכיבוד שלטון החוק אוסיף ואזכיר את המובן מאליו; הסמכות לאכיפת החוק גוזרת גם על מערכת אכיפת החוק הקפדה מירבית על קיומו הראוי. מלאכת אכיפת החוק, מעצם טיבה, כרוכה בהפעלת אמצעים שונים, לרבות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, שהם בבחינת הכרח לא יגונה. ברי, כי על מערכת אכיפת החוק להתאים עצמה להתפתחויות הטכנולוגיות שאותן מאמצים גם מחוללי הפשיעה. עלינו מוטלת האחריות להבטיח כי האמצעים שבהם עושה מערכת אכיפת החוק שימוש יופעלו אך ורק בהתאם לסמכויות שהמחוקק קבע. עלינו לעמוד על המשמר ולוודא כי במסגרת המאבק בפשיעה לא תישכחנה אותן הגבלות המתחייבות מערכיה הדמוקרטיים של המדינה. בדברים הללו לא יהיו קיצורי דרך. עלינו לדעת לבדוק את עצמנו ללא פשרות. כך עשינו.

היום פורסמו ממצאי הביניים של הצוות בראשותה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי) אשר הסתייע במומחים מגופי הביטחון וביצע בדיקה טכנולוגית שלא העלתה אינדיקציות להדבקת מכשירים ללא צו של אנשים ששמותיהם התפרסמו בתקשורת. כאמור הממצאים פורסמו לפני זמן קצר, והדברים מדברים בעד עצמם. מכל מקום, עבודת הצוות תימשך.

מורי, פרופסור מאוטנר, אשר בוודאי יישא דברים מרתקים בהמשך הערב, עמד בספרו "משפט ותרבות" , על כך שפעולה בתחום המשפט פירושה התערבות של ממש בחייהם של בני אדם אחרים. לשיטתו של מאוטנר, פעמים רבות הכינוי הנכון למשפטן המעשי הוא אינו "עורך דין" אלא 'יועץ משפטי" .פרופ' מאוטנר הוסיף, ואני אצטט: "מכיוון שמשפטנים הם בני אדם המתערבים בחייהם של בני אדם אחרים, נתבעת מהם אותה מידה חמקמקה שניתן לכנותה רגישות אנושית' :רגישות לקורה בחייהם של בני אדם אחרים; היכולת להזדהות עם מה שקורה בחייהם, ברע ובטוב; סקרנות ועניין במסתורין ובמורכבות שבתופעת האדם; הבנת המורכבות והגיוון של המצבים האישיים והחברתיים שבני אדם נתונים בהם…" ועוד .

דומני כי ד"ר מנדלבליט בורך במידה של רגישות אנושית שעליה מאוטנר עמד, כלפי הזולת וכלפי החברה הישראלית כולה, על כל רבדיה.

אבי היקר, אני מאחלת לך, בשמי, ובשם משפחת פרקליטות המדינה ומערך הייעוץ המשפטי שאתה כה אוהב – הצלחה רבה, נחת, שתמצא את הפנאי לבלות עם בני משפחתך היקרים שנמצאים אתנו כאן היום, ובמיוחד עם רעייתך רונית שנשאה בנטל לאורך כל השנים הללו.

שיתקיימו בך דברי נעים זמירות ישראל: וְהָיָה כְעֵץ שָתוּל עַל פַלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִרְיוֹ יִתֵן בְעִתוֹ וְעָלֵהוּ לאֹ יִבוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׁה יַצְלִיח.