ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, החלה היום להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (מ-1509) שיזמה הממשלה, וכן להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (פ/1994/24) שיזם ח"כ צבי האוזר, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (פ/2276/24) שיזמו ח"כ שמחה רוטמן ו-27 חברי כנסת והצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (פ/2997/24) שיזם ח"כ אבי דיכטר.

ח"כ דיכטר: "היה נכון לקבוע חוק הגירה ולמסמר אותו בצורה רצינית, אבל זה לא מתאפשר בכנסת הנוכחית, אז הלכנו למהלך של הוראת שעה נוספת. בהצעת החוק שלי, הוספתי שלושה רכיבים להצעת החוק הממשלתית. הראשון הוא סעיף המכסות, ולפיו שר הפנים יכול לקבוע בצו, באישור הממשלה ובאישור ועדת החוץ והביטחון, מכסה שנתית מרבית של רישיונות או היתרים. בהיעדר קביעה שכזו, מספר האישורים שיינתנו או שיאושרו לא יעלה על המספר שניתן או אושר בשנה שקדמה לה. הסעיף השני קובע כי שר הפנים יפעיל סמכותו, למתן היתרים חריגים, בהתאם לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובפרט עקרונות היסוד המעוגנים בחוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, ובחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. הנושא השלישי שהוספתי הוא נושא השקיפות ולפיו תחול חובת דיווח לוועדת חוץ וביטחון בתחילת כל חודש על מספר הבקשות.

דיכטר בדיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

בהמשך ביקש ח"כ דיכטר כי ייקבע שאדם ששוהה בישראל שלא כדין, בקשתו לא תטופל, והוא יגורש מהשטח. ח"כ מיכל רוזין אמרה כי היא מוכנה להתניה זאת, ובלבד שאדם ששוהה בישראל בהיתר, בקשתו כן תטופל. עוד הוסיפה ח"כ רוזין: שם החוק מטעה כי אף אחד לא יקבל פה אזרחות. מה שאני מבקשת זה מה שבג"ץ מבקש כל השנים, ולכן גם הצענו את זה בקריאה ראשונה, כי רה"מ ושרת הפנים התחייבו לנו על הקמת ועדה שתעשה בדיקות פרטניות ותייצר את האיזון בבין השמירה על הביטחון לבין השמירה על הדמוקרטיה.

ח"כ רוטמן: חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), הוא מלכתחילה סוג של פלסטר, ששמנו על חומת הכניסה לישראל, בין היתר, בגלל פסיקת בג"ץ. דרך המלך לתקן זאת היא הצבת העקרונות הללו בחוק יסוד ההגירה, כך שמדינת ישראל תהיה מדינה ריבונית שקובעת לעצמה מי יכול לבוא בשעריה. דרשנו מכסה, שתהיה מבוססת על הסטטוס קוו. כל זמן שהקואליציה הזו קיימת, שלא יהיה מצב ששערי הכניסה לישראל יהיו נתונים לסחיטה והסיטואציה הפוליטית תהפוך משפך לזכות השיבה.

ח"כ האוזר: מאז 1993 ועד 2003, השתקעו בישראל 140 אלף פלסטינים. מאז פרצה האינתיפאדה השנייה ונרצחו למעלה מאלף אזרחים. כאשר בוחנים את המעורבות של אזרחים ישראלים באותם מהומות, רואים היקף מדאיג וחסר פרופורציות של מעורבות בטרור מבין אלו שהיגרו בעשור שלפני כן. לכן מדינת ישראל החליטה על הסדר ביטחוני, אף שהוא מעלה קושי רב לעקרונות חוקתיים של מדינת ישראל. מדינת ישראל עשתה צעד משמעותי בהשלמת החוקה הישראלית, כשב-2018 הצמידה גם את חוק יסוד ישראל: מדינת הלאום של העם היהודי. בג"ץ קבע ברוב של 10 שופטים מול אחד, שאבני היסוד החוקתיות של ישראל, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק היסוד ישראל מדינת הלאום, הן אבני הראשה. השר חייב לשקול את ההסדר החוקתי החדש שנוצר, שחוקי היסוד כבוד האדם והלאום הם בצוותא חדא. הוראת השעה המוצעת היא מורכבת, אך קריטית לעם שהוא חפץ חיים.

צבי האוזר בישיבה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 27 בפברואר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ אוסמה סעדי: החוק הזה הוא חוק גזעני שמונע מפלסטינים משני עברי הגבול להתאחד ולהקים משפחה. אני מציע שתבדקו כל אחד שיגיש בקשה לאזרחות, ותחליטו לפי המקרה, למה לחסום מראש?

ח"כ מוסי רז: אנחנו דנים בהצעת חוק שהיא הוראת שעה מזה 19 שנה ולא פעם כמעט ונפסלה ע"י ביהמ"ש העליון. אם לא נבלום אותה, אז לפחות נשפר אותה. לפני שדנים באפשרות המעמד שניתן לתושבים, צריך עוד קודם כל לקבוע את המעמד של האנשים שכבר פה. בינתיים אנחנו משאירים אותם בחוסר מעמד.

ח"כ אבתיסאם מראענה: חוק האזרחות מראה לנו את המחיר הכבד של חוק הלאום, שהוא אות קין לחברה כולה. כל חוק פה בא להגיד לדור החדש שגדל בחברה הערבית 'לכו מכאן אתם פשוט לא שווים'. אם הבת שלי תתאהב במישהו מג'נין, כמו שאני התאהבתי בבועז, בחור יהודי, איזו אפשרות יש לה?! כמה אפשר להתחתן עם הבן דוד? היכולת של החברה הערבית להתחתן הולכת ומצטמצמת, ואז מגלגלים עוד מחלות גנטיות בגלל נישואי הקרבה. ב-2003 אני הייתי מאורסת לבחור בג'נין. שברתם את הלב שלי ושלו. בסוף התחתנתי עם הבן שלכם, בועז מנוחין. זה האיום הדמוגרפי והביטחוני?! זה מה שאתם רוצים? אנשים הגיעו מהשטחים, לא בגלל קוטג' ברהט או בחיפה, אלא כי התאהבו. אישה שמתאהבת ותלויה בגבר מצבה חמור, וכל חייה לא יהיה לה בחירה ואנו נותנים לזה יד.

ישיבה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 27 בפברואר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ אורית סטרוק: לא רק שהחוק הזה הוא נחוץ, אלא שהוא לא מספק ומחורר ככברה, גם בגלגוליו הקודמים, לפני שהוא נפל. הממשלה תלויה במפלגות שלא מכירות בציונות, או שמחקו את הציונות מהמצע שלהן. הממשלה ושרת הפנים עשו טעות כשהבטיחו למפלגות האלה והפכו את החוק לחסר ערך לחלוטין. חובה עלינו, בבואנו לחוקק אותו מחדש, להוסיף את שני החסמים הבאים: מכסות ושקיפות.

חגית צור, מנהלת לשכת מחוז ירושלים ברשות האוכלוסין וההגירה התבקשה להציג נתונים בפני הוועדה ואמרה: מ-2017 ועד פקיעת החוק ביולי 2021, הוגשו כ-1100 בקשות במוצע לשנה, ובסך הכל 5561. 70% מתוך בקשות אלו אושרו והמבקשים קיבלו היתרי מת"ק, שזהו השלב הראשון בתהליך המדורג. מאז פקיעת החוק, הוגשו 2700-2800 בקשות, מתוכן אושרו כ-70 בקשות, והשאר בתהליכי בדיקה.

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: אנו נדרש בדיון שלנו להפריד בין בקשות שהוגשו כשאר החוק היה בתוקף לבקשות שהוגשו לאחר פקיעת החוק, וכן בין אלו שטרם קיבלו להיתרים לבין יותר מעשרת אלפים איש שכבר שנים פה בהיתרים זמניים. הוועדה תמשיך לדון בהצעות החוק השבוע, והדיון יתחיל עם נתונים נוספים ממשרד הפנים ולאחר מכן נתוני משרד ראש הממשלה.