ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, המשיכה היום את דיוניה להכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021, כאשר עיקר הדיון התמקד בסעיף של אפשרות השירות הלאומי-אזרחי.
צוות הייעוץ המשפטי לוועדה כותבים בסקירתם על הנושא: "מתן האפשרות למלש"בים חרדים לשרת שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי, במטרה לעודד אותם להשתלב בהמשך בשוק התעסוקה, עולה בקנה אחד עם תכלית "קידום השתלבותם של בני הציבור החרדי בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק ולמדינה". לעומת זאת, כאשר בוחנים את שילוב בני הציבור החרדי ב"שירות-לאומי אזרחי על רקע התכלית של צמצום אי השוויון בגיוס לשירות הסדיר" עולות שתי שאלות: האם ניתן לראות בחלופת השירות הלאומי-אזרחי כתחליף ראוי לשירות הסדיר?… האם בשילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי יש כדי לצמצם את אי השוויון בגיוס לשירות הסדיר והאם עדיין נשמרת הבכורה של שירות הצבאי?…לעמדתנו, המסלול המהווה חלופה למסלול של השירות הסדיר יכול להתקיים על ידי חיזוק השירות הלאומי-ביטחוני. זאת, משום שמתווה זה מצמצם, ולו במעט, את הפגיעה בשוויון בכך שהפניה לשירות לאומי תיעשה במסלול הדומה יותר בטיבו למסלולים שמהותם ביטחונית ואשר דומים כיום למסלולי השירות".
הצוות התייחס גם להורדת גיל הכניסה לשירות הלאומי-אזרחי: "בפרק ג'1 שבוטל, האפשרות להשתלב באחד ממסלולי השירות הלאומי-אזרחי ניתנה למי שמלאו לו 21 שנים. הצעת חוק המונחת על שולחן הוועדה מבקשת לערוך שינוי בגיל הכניסה לשירות הלאומי-אזרחי כך שתלמיד ישיבה שמלאו לו 20 שנים ולמי שנשוי – 19 שנים, יוכל להשתלב בשירות אזרחי לאומי. בצד זאת, מוצע לקבוע כי בשלוש השנים הראשונות מכניסת החוק לתוקפו – יעמוד גיל הכניסה לשירות הלאומי-אזרחי על 19. …על הוועדה ליתן את הדעת להורדת גיל ההפניה לשירות הלאומי-אזרחי…ולעמוד על האיזון שבין התכליות – מן העבר האחד, הורדת הגיל מסייעת לחיזוק התכלית התעסוקתית ומנגד, הורדת הגיל גם מצמצמת את האפשרות להשתלב בשירות סדיר בגילאים אלה ועלולה להקשות על עמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר".
עוד התייחסו הצוות בסקירתם לעמידה ביעדי הגיוס וכתבו: "על הוועדה ליתן דעתה לכך שספירת היעדים כוללת את המתגייסים לשירות הלאומי-אזרחי ואת המתגייסים לשירות הצבאי ביחד. אשר על כן, ייתכן מצב בו עמידה ביעד השירות הלאומי אזרחי באופן מלא ולעומתה עמידה ביעד השירות הצבאי באופן חלקי או מועט יוכרו כ-"עמידה ביעדים" כלשונו של הסעיף המוצע בהצעת החוק. נציין כי עצם קביעת היעדים בחוק מסייעת לקידום התכלית צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות הסדיר אך אופן חישוב העמידה ביעדים – התייחסות ליעד הכולל – אמנם עולה בקנה אחד עם התכלית התעסוקתית אך גורעת מבכורתו של השירות הצבאי".
ח"כ מאיר פרוש: החרדים לא ביקשו את זה, ובית המשפט ממילא לא יקבל את זה. בשביל מה מבקשים דבר כזה, שאחר יאשימו אותנו שזה פריבילגיה, שאנחנו כלל לא ביקשנו?! מה שאנחנו מבקשים ומה שלא נוכל להסכים לו בהצעת החוק, זה שאי עמידה ביעדי הגיוס תביא לסנקציות שיבטלו את כל הדיחוי. חייבת להישמר לשר הביטחון הסמכות לתת דיחוי ולאפשר לימוד תורה.
ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי: ככל שיורד גיל הפטור, חייב לרדת גיל ההפניה לשירות הלאומי אחרת אין הגיון. השירות הלאומי-אזרחי, מאז הקמתו, הוא חליפי אבל שני, וגם בחוק הזה בנינו מנגנון יחד עם צה"ל, שאנו מבקשים את האישור לגבי כל צעיר. אם צה"ל אומר שהוא רוצה לגייס אותו, הוא לא רשאי לבוא אלינו. עם זאת, לפי מחקרו של נרי הורוביץ, 90% מהחרדים שהגיעו אלינו, כלל לא שקלו לבצע שירות צבאי, אז שירות לאומי-אזרחי ודאי עדיף על אי שירות מבחינת המדינה.
ראובן גל, הטכניון: ביטול חוק טל הוא בכייה לדורות, כי בחמש השנים שבהן באמת פעל התגייסו למעלה מ-10 אלפים חרדים – 5500 לצבא ו-4500 לשירות לאומי אזרחי. בית המשפט חייב ללכת לפי הצדק ולפי ערך השוויון, אבל אתם כחברי כנסת יכולים לבחור גם להיות חכמים ולא רק צודקים. לא תצליחו אף פעם לכפות על החרדים שירות, הקורונה הוכיחה לנו איזו סיכונים הם מוכנים לקחת כדי ללמוד תורה, והדרך הנכונה היא בהידברות. החוכמה צריכה לגבור על ערך השוויון, ויש כאן אופציה של שירות הוא תרומה אמיתית למדינה.
עו"ד ערן יוסף, משנה ליועמ"ש משרד הביטחון: אין ספק שהשירות האזרחי מקדם גם את התכלית הכלכלית והתעסוקתית אבל זה לא הרציונל. מבחינתנו, השירות האזרחי מקדם את השוויון. אמנם לא שוויון מלא כי אינו זהה לשירות הצבאי ולכן גם הכח לבחור נשאר אצל צה"ל. עדיף מסלול מקוצר או שירות אזרחי על פני אי השירות.
יו"ר הוועדה: אי אפשר גם להוריד את גיל הפטור וגם שזה ייספר במכסות הנמוכות המוצעות בחוק, זה להחזיק את המקל בשני קצוותיו. חרדי בן 28 או 30 שהחליט שהוא רוצה לעשות שירות לאומי זה מבורך, ואנחנו נעודד ונסייע בתקציבים לדבר הזה, אבל זה לא צריך להיות חלק מהמכסות, הקטנות כבר כך, שעוסקות בשירות הצבאי.
פינסקי: חרדי לא מחליט על חייו בגיל הגיוס, הוא קודם כל מתחתן ואז מחליט מה לעשות. יותר מ-50% מהמשרתים אצלנו היום הם מעל גיל 24, ורבים מהם תורמים לגופי ביטחון כמו משטרה או כבאות והצלה.
ח"כ נירה שפק: אני מאוד מוטרדת מזה, כי עד שזה לא יהיה פתוח לכולם כאפשרות בחירה, זה מעמיק את אי השוויון ולא מצמצם אותו.
עו"ד דרור גרנית, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: יש פה מהלך שמחפש מגוון רחב יותר של אפיקי תרומה לציבוריות הישראלית. אפיקי תרומה הבית הזה כבר אישר בחוק. אנחנו כן היינו רוצים לאפשר לאדם חרדי, גם לאחר גיל הפטור, שהחליט שהוא רוצה לשנות מסלול בחייו ולהיכנס לעולם התעסוקה, להצטרף לשירות הלאומי אזרחי כמקפצה לשוק זה.
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: נתכנס לדיון נוסף בימם הקרובים, ואני מבקש ממשרדי הממשלה לחשוב טוב על טיעוניהם אם הם רוצים לכלול אנשים מעל גיל 26 בתוך המכסות. בדיון הבא גם נדון במסלולים של שלושה חודשים ואף שלושה שבועות שאתם מציעים שייחשבו כשירות, ואני מציע לשקול זאת היטב לפני שאתם מעלים את זה בפני הוועדה. זה פה צבר של דברים שמגיעים לכדי בעיה אמיתית כשהם רוצים להיספר כשירות צבאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו