שרת החינוך ח"כ יפעת שאשא ביטון בוועדת החינוך: אנחנו יוצאים לדרך של שינוי במקצועות המח"ר –מורשת, חברה ורוח. התוכנית שעדיין לא מהודקת, תחל בשנה הבאה בכיתות י' כשהעבודה החיצונית תתקיים רק בעוד שלוש שנים וחצי. בארבע השנים הקרובות כל מערכת החינוך תעסוק רק במקצועות המח"ר.

שרת החינוך, ח"כ יפעת שאשא ביטון, הפתיעה היום את חברי הכנסת והגיעה לוועדת החינוך לדווח על הרפורמה המתגבשת במשרד החינוך בלימודי הרוח במערכת החינוך. השרה השיבה לחברי הכנסת עמיחי שיקלי, אורית סטרוק, יריב לוין ויצחק פינדרוס וליושבי ראש מקצועות המח"ר פרופ' גולדין וד"ר עדה גבל, שטענו כי הרפורמה שהציעה השרה מבטלת למעשה את לימודי הליבה בתחום הזהות היהודית, ופוגעת בתחומים בהם בא לידי ביטוי החינוך לגיבוש עמדות, ידע וכישורים המטפחים את זהות התלמידים כאזרחים.

שאשא ביטון בוועדת החינוך של הכנסת, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

לטענתם, הרפורמה עלולה להיות הרת אסון משום שבבתי הספר יצומצמו עד מאוד מקצועות התנ"ך וההיסטוריה היהודית. "צמיחת דור כזה נעדר זהות וזיקה מלכדת, יביא להחלשת החוסן החברתי ויהווה סכנה למפעל הציוני המושתת כולו על ערכים אלה, אמרה ח"כ אורית סטרוק.

שאשא ביטון השיבה לטענות ואמרה כי התוכנית בתהליך של הידוק ועדיין לא הוצגה, אך שהתקבלו כבר החלטות שעיקריהן הוא העצמת מקצועות הרוח – מקצועות המח"ר (מורשת, חברה ורוח) והפיכת הלימודים לחווייתיים יותר "שנצרבים בתודעה הרבה שנים אחרי שהתלמידים יוצאים מכותלי בית הספר", כלשון שרת החינוך.

לדבריה, חלק מהמבחנים יהיו פנימיים עם תיקוף חיצוני ותהיה עבודה חיצונית שתבחן ותיבדק על ידי גורמים חיצוניים ותתייחס לא רק לתוכן אלא גם למיומנויות של איסוף מידע, שאילת שאלות, ארגון המידע בכתב ובע"פ באמצעות פרזנטציות ועוד מיומנויות שהיום בכלל לא נבדקות. "באופן כללי יהיו ארבעה אירועי הבחנות פנימיים אבל מתוקפים חיצונית, ויהיה אירוע אחד חיצוני והוא העבודה שאנחנו מדברים עליה שהיא הסיפור הגדול מבחינתי", הסבירה השרה.

היא הודיעה שתוך פחות מחודש התוכנית תוצג במלואה. השרה שאשא ביטון הדגישה כי התוכנית תחל בכיתות י' בשנת הלימודים הבאה כאשר הגשת העבודה החיצונית תעשה רק בעוד שלוש שנים וחצי לאחר שהתלמידים ירכשו מיומנויות. היא הודיעה שלא תהיה אוטונומיה למנהלים לגבי מספר השעות שניתן ללמד, אלא שהשעות יהיו "ברזל במערכת", כלשונה.

ועדת החינוך של הכנסת, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

"אנחנו מדברים על מקצועות שנמצאים היום בשפל שלהם. איפה יש לילדים במה להביע את עצמם בעל פה? על איזו הבעה בכתב אנחנו מדברים היום כשהם צריכים ללמוד חומר בע"פ? אנחנו בחרנו את מקצועות התנ"ך, האזרחות, ההיסטוריה והספרות ואותם לחזק. בארבע השנים הקרובות כל מערכת החינוך וכולם יעסקו רק במקצועות המח"ר. אני רוצה שהתלמידים יזכרו את החוויה ואת ההקשרים, שיעמיקו ושישקיעו מעבר לשעתיים של כתיבה של בגרות. מדובר בתהליך של התפתחות – בשנה הבאה נתחיל מסע בכיתות י' שיימשך שלוש שנים וחצי ושיסתיים בעבודה משמעותית. נעשה את מה שנדרש מבחינה פדגוגית – ליווי המורים, הכשרות והדרכות. אנחנו בונים את התוכנית לבנה אחר לבנה", אמרה.

היא הדגישה שהמורים ושעות המקצוע לא ייפגעו: "בתחום הזה לא תהיה גמישות. השעות שנלמדות היום אלה השעות שילמדו בעתיד, ואי אפשר יהיה לגעת בהן. אני מכינה את הילדים לאקדמיה ומשם לעולם התעסוקה, ולכן צריכה להפוך את הלימודים לרלוונטיים".

ח"כ משה טור פז, מ"מ יו"ר הוועדה, הזמין את השרה להציג בוועדת החינוך את התוכנית לכשתושלם. טור פז: "ברור לכולנו שההיבחנות היא לא חזות הכל וברור לנו שהרפורמה תצליח אם המורים ידעו להפעיל אותה. הוצג פה חוסר שביעות רצון מהמצב הקיים. אל תראי ואל תחתי מהרעש מסביב, אנחנו רוצים שינוי".