ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, המשיכה היום להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (מ-1509) שיזמה הממשלה, וכן להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (פ/1994/24) שיזם ח"כ צבי האוזר, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (פ/2276/24) שיזמו ח"כ שמחה רוטמן ו-27 חברי כנסת והצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (פ/2997/24) שיזם ח"כ אבי דיכטר.

הדיון היום התחדש היכן שנפסק הדיון שלשום, עם הצגת נתונים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. הצגת הנתונים הייתה מפורטת יותר מזו שניתנה ביום ראשון, אך חברי הכנסת ביקשו לברר יותר לעומק את הנתונים.

ח"כ אוסמה סעדי: מתוך אותם 9200 איש המחזיקים בהיתרי מת"ק ואותם 300 המחזיקים ברישיון ישיבה ארעי מסוג א/5, יש כאלה אשר למעלה מ-20 שנים בסטטוס הזה ואני רוצה לקבל פילוח של משכי השנים לגבי קבוצה זו.

יו"ר הוועדה: אנו מתבקשים לחוקק מחדש חוק, כהוראת שעה, עד שיחוקק חוק הגירה. יש על החוק חילוקי דעות לגיטימיים וצודקים. כוונתי לעשות את מירב המאמצים, כפועל יוצא מאישור החוק, להסדיר את מעמדו של מי שנמצא פה בהיתר מכח ההוראה הישנה, ואין לגביו מניעה ביטחונית, בכדי שיוכל לקבל שירותים ממדינת ישראל.

רם בן ברק (משמאל) ומיכל רוזין בדיון של ועדת החוץ והביטחון, היום (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

חגית צור, מנהלת לשכת מחוז ירושלים ברשות האוכלוסין וההגירה: ב-1.2.22 פורסם נוהל זמני לטיפול במתן מעמד. הנוהל קבע סדרי עדיפויות לטיפול בבקשות שהוגשו לשדרוג מעמד לאחר פקיעת החוק, והוחלט כי הקבוצה הראשונה שתטופל היא בני 50 ומעלה, אשר יש להם היתר מת"ק למעלה מ-5 שנים. אנחנו איתרנו 1457 מקרים רלוונטיים לתנאים אלה, וזימנו אותם להגיע להליך בדיקה. מאז פרסום הנוהל כבר שודרג מעמדם של 130 איש.

ח"כ מיכל רוזין ביקשה פילוח של עילות הסירובים, כמה בשל מגבלות גיל, כמה בשל אי הוכחת מרכז חיים בישראל. ח"כ מוסי רז אמר כי ראשית יש להבין כמה סירובים היו בשל סיבות ביטחוניות, שהרי זו ליבת הטיעון של החוק לכאורה, וח"כ גבי לסקי ביקשה גם לדעת מהן העילות לסירוב משטרתי ופילוח של בגין איזו עבירה או מצב משטרתי ניתן סירוב שכזה. צור הבטיחה לחברי הכנסת כי תשלח לוועדה את הנתונים אשר אינם עימה.

תייסיר חטיב, תושב עכו, ביקש רשות מהוועדה לספר את סיפורו: אני נשוי ללאנה, אישה מג'נין, ויש לנו 3 ילדים. הדבר היחיד שמפריע לחיינו הוא החרב שחברי הכנסת שמו על הצוואר שלנו ושל אלפי אנשים ומשפחות. כבר 16 שנים, בכל שנה, אנחנו נדרשים להגיש מסמכים, וכל שנה אני והילדים בפחד מחדש שמא היא לא תקבל אישור. אני רק מבקש לחיות את חיי בכבוד. אשתי בבית כלא כי לא מאפשרים לה לעבוד, ורק אחרי 15 שנה אישור לה לקבל רישון נהיגה. אימהות בסטטוס כזה אפילו לא יכולות להירשם כאפוטרופסיות על הילדים שלהן אם הם מתאשפזים בבית חולים. פגיעה בחיי משפחה לא תוביל לחיים יותר טובים ליהודים. אנחנו לא רוצים אזרחות, רק חיים בכבוד – לנהוג, לעבוד, לקבל זכויות.

ח"כ עאידה תומא סלימאן: אני מנסה להשיג היתר לילד, שהאם שלו התפצלה מהאבא שלו, האזרח, שהיה אלים בצורה בלתי רגילה. לא רוצים לתת לילד היתר, כי דורשים שמרכז החיים שלו יהיה דווקא עם האזרח, שהוא אב אלים. אתם רוצים שיישאר עם האבא האלים כדי שיקבל את הזכות להיות במדינה. אח"כ אל תבואו ותתגאו בוועדות הומניטריות – המלצות הוועדה לא משנות לשרה והן שוכבות אצלה במגירה. יו"ר הוועדה פנה לנציגות רשות האוכלוסין וביקש לבדוק פרטנית את המקרה, שכן אינו מוכן לאפשר שילד ישהה עם אב אלים.

ח"כ רוטמן: הסוגיה שעל הפרק בדיון כאן היא בליבת קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לא שאלות פרטניות של בחירת מקום המגורים של פלוני או אלמוני. בהחלט יש מקרים קשים, ואת חלקם אפשר לפתור, אבל חשוב לשמור על התמונה הכוללת, שאי העברת החוק תיצור משפך של איחודי משפחות, שישנה את המאזן הדמוגרפי בגליל, בנגב ובערים המעורבות, וזו סכנה.

אורית סטרוק (מימין) ועאידה תומא סלימאן בישיבה של ועדת החוץ והביטחון, היום (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ח"כ האוזר: ישראל נמצאת באתגר ייחודי שאין לאף דמוקרטיה אחרת – היא גם בסכסוך אתני עם שכנותיה וגם פערי הכלכלות בינינו הם עצומים. כל עוד זה המצב, על אף המקרים הקשים והכואבים, אי אפשר לדון רק בראיית הפרט. במהלך התלקחויות, כמו האינתיפאדה או שומר חומות, אנחנו גם נעמיד את אותם אנשים במבחנים בלתי אפשריים מבחינה הומניסטית, וגם נשים את עצמנו במצב בלתי אפשרי. אנחנו מדינה חפצת חיים וחפצת שלום, וחשוב לבחון את האינטרס הציבורי בראייה מהודקת וכוללת.

נציגת משרד ראש הממשלה התבקשה להציג את חוות דעתם בנושא ואמרה:

ישראל נמצאת עדיין במצב של עימות מזוין מול ארגוני הטרור בשטחי יו"ש ורצועת עזה, וכן נתונה לאיומים ביטחוניים מצד מדינות האויב ואזורים עוינים. פוטנציאל הסיכון הביטחוני עלול להחמיר נוכח אפשרות הידרדרות במצב הביטחון והסדר הציבורי, ומכאן שלא ניתן להצביע על שינוי המאפשר לבטל את המגבלות שנקבעו בהוראת השעה.

בשנת 2021 אנו רושמים עלייה משמעותיות בטרור שנשקף מיהודה ושומרון. 1557 פיגועים וניסיונות פיגוע בידי מפגעים שיצאו מאזור איו"ש, מתוכם 130 פיגועים משמעותיים.

האיום העיקרי מאוכלוסיית איחוד המשפחות נובע מהיותם מאתר נוח ונגיש לגיוס עבור ארגוני הטרור, לטובת קידום פיגועים נגד יעדים ישראליים, בין אם כמפגעים או כסייענים לוגיסטיים/מודיעיניים. זאת לצד הפוטנציאל הגבוה הגלום בהם כמפגעים בודדים. הדבר קיבל משנה תוקף גם בהסלמה של 2015-16 וגם ב"שומר חומות".

אנחנו מסמנים שורת גורמים שיוצרים את הסיכון המוגבר הנשקף מאוכלוסייה זו: הזיקה הערכית והזהותית שלה עם הזירה הפלסטינית ורגישותה המוגברת לשינוים ואירועים המתרחשים בזירה זו, בדגש על טריגרים לאומיים ודתיים; נגישותה ליצירת מגע מצד גורמי טרור, על רקע קשרים משפחתיים ביהודה, שומרון ורצועת עזה; והיתרון הגלום בהחזקת תיעוד ישראלי המאפשר חופש תנועה בתוך ישראל ובין ישראל לבין שטחי יו"ש או רצועת עזה.

ח"כ רז: 1557 פיגועים וניסיונות מתוך כמה? ומה גודל האוכלוסייה הרלוונטית? 140 אלף? 280 אלף? מה קבוצת הביקורת?! בכיתה ו' לא צריך לאפשר הגשת נתונים כך.

מוסי רז (מימין) ואוסאמה סעדי בדיון של ועדת החוץ והביטחון, היום (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ח"כ אחמד טיבי: גיבוב שקרים מניפולטיבי. אני הייתי כאן כשהחוק נחקק לראשונה, והשרים אלי ישי וגדעון עזרא, שניהם הודו שהחוק בא מסיבות דמוגרפיות, ורק אח"כ אמרו להם שזה לא יחזיק בג"ץ והם שינו לטיעונים ביטחוניים. אתם מנצלים את הרגישות של הציבור כשהוא שומע את המילה פיגועים, ועל זה מרכיבים נתונים שלא קשורים למציאות של החוק.

יו"ר הוועדה, רם בן ברק, נעל את הדיון ואמר כי יימשך ביום חמישי.