ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, המשיכה היום להכין לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (מ-1509) שיזמה הממשלה, וכן להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (פ/1994/24) שיזם ח"כ צבי האוזר, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (פ/2276/24) שיזמו ח"כ שמחה רוטמן ו-27 חברי כנסת והצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (פ/2997/24) שיזם ח"כ אבי דיכטר.

ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) – מחויבים לבחון את הנושא לא רק מבחינה פרטנית, כי אם נעשה זאת נחטא לתפקידנו. בין 1993 – ל2003 שהו 140 אלף איש, ללא החוק נגיע ל 12 אלף בשנה שזה 120 אלף בעשור. בטרם קבלת החלטות אבקש בישיבה סגורה חוות דעת של השב"כ והמל"ל מה המשמעות של כך בהינתן התלקחות ביטחונית כאשר קרובים מדרגה ראשונה נמצאים בצד השני של המתרס. אנחנו נעשה עוול היסטורי לאזרחי מדינת ישראל אם לא נשקול שיקולים מעבר לזכויות אדם.

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) – אין ספק שאנו לא חיים במרכז אירופה. אנו חיים במציאות מורכבת ביותר ולכן המדינה צריכה לקבל החלטות ביטחוניות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם ערכים אחרים.

יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רם בן ברק, השבוע (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

עו"ד עדי מנסור , מרכז עדאללה – מדובר בחוק גזעני שמונע ממשפחות להתאחד ולקבל אזרחות. לכולם יש היתרי שהייה באופן חוקי . והחוק הזה מעניש אותם באופן קולקטיבי בגלל היותם פלשתינים ועל מנת להדיר אותם דמוגרפית. זו תכלית החוק.

יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק – העלה ח"כ דיכטר טענה שיש בה היגיון, במידה ומגיעים על פי איחוד משפחות ומקבלים תושבות או אזרחות האם הם צריכים לוותר על מעמד הפליט שלהם? מה דעתך? ללא קשר לחוק.

ח"כ אבי דיכטר ( ליכוד) – תמצא כאלה שקיבלו מעמד במדינת ישראל ועדיין נחשבים כפליטים. מדובר בניסיון לממש את זכות השיבה. אנו עומדים בפרץ והחוק הזה נועד לעצור את זה בין היתר. עד 2003 מדינת ישראל היתה במסלול התאבדות.

אבי דיכטר בדיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, השבוע (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ שמחה רוטמן – החקיקה של חוק זה כהוראת שעה והתוספות נוספו בגלל חרב בג"צ ולכן הנושא המרכזי הוא לא מה בג"ץ יפסוק, אלא מה אנחנו כמחוקקים רוצים לומר בחקיקה. צריך להוסיף סעיף לפיו יש לבחון לתת אזרחות קבע בסוף התהליך אבל עד אז כל תושב כזה יתחייב לא להיכנס לתחומי המדינה ולהצהיר על נאמנותו למדינת ישראל. אנחנו ויתרנו על הזכויות האלה. אנחנו הפכנו למדינה שמאפשרת ומקבלת אבל לא דורשת את המינימום.

רז ניזרי, המשנה ליועמ"ש – פסקי הדין של בג"ץ קבעו כי יש פגיעה בזכות כבוד האדם וחירותו וזכות לחיי משפחה, אבל הן אומרות שזכויות אלה אינן דבר מוחלט. אם יש מניעים ביטחוניים בסוגיה הזו ויש חשש משמעותי לעידוד פיגועים בפלטפורמה הזו. לאור זאת נקבע עדיין שהפגיעה בזכויות היא במידה. וזו גם עמדתנו בקשר להצעת החוק הממשלתית ואין מניעה בגלל התכלית הביטחונית ואנחנו נגן על כך בבג"ץ. עניין המכסות יציב קשיים חוקתיים מהטעם שזה מכניס את התכלית הדמוגרפית ויהיה צורך להציג נתונים התומכים בה חוקתית ומשפטית וזה כבר מרחיב את הנושא לכל האזרחים ולא רק לפלשתינים.

ח"כ האוזר – יש הבדל בין אוכלוסייה שעוברת במסגרת סכסוך אתני לבין הגירה של תושבים מנורבגיה. הגירה המבוססת על פערים כלכליים ונוגעת בשורשה של תכלית המדינה היהודית.

המשנה ליועמ"ש ניזרי התייחס לטענות של ח"כ רוזין וח"כ לסקי לגבי תוקף החוק כהוראת שעה ולא הוראת קבע ואמר בעניין זה אנו לא רוצים להפוך את הפגיעה בזכויות שיש לנצחית לכן אנו מבקשים לתקף אותה מעת לעת על ידי חוות דעת השב"כ וזה מצדיק את החלטת הממשלה להוראת שעה מבחינה משפטית.

רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מספר ח"כים אמרו שהמספר של 200 פיגועים שבוצעו על ידי אנשים שנכנסו לארץ בשל איחוד משפחות, אינו נכון, שכן מספר הפיגועים שבוצעו על ידם הוא 35, והשאר בוצע עלי ידי מה שמכונה "דור ב'", כלומר, ילדים שנולדו למאוחדי משפחות. על כך השיב עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש הממשלה: "ברמה המשפטית אני לא עושה הבחנה אם מדובר ב-20 פעילי טרור או ב-50 פיגועים. גם מספרים נמוכי יותר, מאחר שמדובר בטעם בטחוני, הרי שהזכות לחיים של אזרחים מכל העדות היא זכות עליונה, מעבר לכבוד האשם וחירותו. גם מספרים נמוכים יותר יכולים להצדיק צעדים למניעת נטילת חיים".

ח"כ אחמד טיבי: "ולמה נקבע גיל לגבר 35 ולאישה מעל 25?" רז נזרי: "לשב"כ יש מידע על אנשים באיזה גיל עושים יותר פיגועים. זה עניין של ניהול סיכונים".

ח"כ יוסי שיין: "זה דיון עם ממד משפטי וממד לגלי-לגיטימי. יש גם ממד פוליטי. בזמן חירום כמו באינתיפאדה מדינה חייבת למנוע כל כניסה של אוכלוסייה של ישות עוינת לתוכה. כשעוצמת הקונפליקט מתחילה לרדת, מתחילים בפלפולים כמה להקל. יש כל הזמן מתח בין השיקול הביטחוני לזכויות אדם, בהנחה שלא מגיעים לשלום. הפלפול הזה אין לו סוף ומחייב אותנו לעסוק בשאלה מה כבר קיים. האם האיום קיומי כרגע, ולאמץ גישה האם רואים איום אקוטי או לא בעתיד. היתר זה פלפולים".

מיכל רוזין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

ח"כ מיכל רוזין: "אני מעריכה את המחויבות של השב"כ במאבק בטרור. ברור שמונעים פיגועים. ההחלטה כאן היא מדינית. אוכלוסיית המיעוט נבדקת יותר ממני ומילדי. האם מעל גיל מסוים או מספר שנים בארץ יש יותר מעורבים בטרור? מה קורה עם נשים וילדות? והאם יש הבדל ביטחוני בין מי שיש לו היתר מת"ק (היתר שהיה), לתושבות ארעית, שתקנה לו זכויות סוציאליות?".

ח"כ גבי לסקי: "לא קיבלנו נתונים על נשים באירועי פח"ע . ככל שידוע לי אין מעורבות נשים, אז מדוע להחיל עליהן את החוק? בעניין 'דור ב", הם ילדים של אזרחי ישראל. האם זה לא לטובת הביטחון שהם לא יצטרכו להסתתר? שמענו מרז ניזרי שהפסיקה אומרת שזכות נישואים אפשר לממש גם לא בשטחי ישראל, אבל יש איסור בחוק לאזרח ישראלי לגור בשטח A. אז בעצם מונעים מהם חיי זוגיות. זה לא מקרב אנשים למדינה".

ח"כ אבתיסאם מראענה: "כמה נשים פלסטיניות נשואות לישראלים היו מעורבות בטרור? נשים שכבר 3 שנים בארץ, כמה מהן מעורבות? הילדים שגדלו כאן ואין להם כלום. המדינה אומרת להם כל הזמן תוכיח מי אתה ובדיקות די.אן.איי זה פוגעני. בלאו הכי הם כאן. מה רוצים לגדל כאן? פצצות? אתה מצפה שיגדלו במצב הזה רופאים לזכויות אדם?".

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק: "היה כאן 20 שנה חוק. כשאת מורידה את גיל הנשים הנכנסות ל-25, את מורידה את הסיכון לטרור". ח"כ גבי לסקי: "אני מבקשת לדעת כמה נשים ביקשו איחוד משפחות וכמה סורבו". ח"כ אבתיסאם מראענה: "הבנו שהחוק מצמצם כניסה, אבל מה עם אמהות שכבר נמצאות כאן?" היו"ר רם בן ברק: "שאלתי בהתחלה את סגן ראש השירות אם ניתן לשדרג מעמד של מי שכאן מספיק זמן, והוא אמר שכן".

ח"כ אוסאמה סעדי: "ביקשנו לקבל נתונים לגבי 12,000 מאוחדי משפחות שנמצאים בארץ, לפי נשים/גברים ולפי גיל". יו"ר הוועדה, רם בן ברק: "אני מבקש מהשב"כ פילוח של אותם 11,800 שיושבים כאן באיחוד משפחות לפי גיל וכמה זמן הם בארץ".