סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא בירושלים –
נכנסתי לתפקידי כשר משפטים לפני פחות מתשעה חודשים. באותה עת הייתה מערכת המשפט לאחר מתקפה ממושכת. היום, בחלוף כתשעה חודשים, אני חש כי הצלחנו לייצב את הספינה והאירוע שאותו אנו מציינים – מינויים והשבעתם של שופטים חדשים – ממחיש זאת היטב.
נכנסתי למערכת מורעבת בה רבים מהתפקידים הן תקני שיפוט והן במשרד המשפטים – לא היו מאוישים. בזמן קצר התחלנו למלא את השורות וההספק הוא רב.
מה הם האתגרים עימם מתמודדת היום מערכת המשפט ומה הם תובעים?
העומס האדיר המוטל על מערכת השפיטה מחייב אותנו לעשות מאמץ עליון לאייש את התקנים החסרים ולהוסיף תיקוני שיפוט למערכת. את זאת עשיתי ואני עושה מעת שנכנסתי לתפקידי.
היום נמנה 50 שופטים לערכאות השיפוט השונות.
בחודש הבא נוסיף ונאייש עשרות תיקני שיפוט.
בתקציב שאושר בכנסת לפני חודשים ספורים הוספנו תקנים.
האמון במערכת המשפט מושפע ויושפע תמיד מחווית מקבל השירות: האזרח.אני שוקד על רפורמות להורדת העומס המוטל על המערכת. אך עומס זה מחייב בוודאי גם מיקוד העבודה השיפוטית. לא כל החלטה שיפוטית צריכה להיראות כעבודת דוקטורט. החלטה מנומקת יכולה להיות גם תמציתית.
על השופט לווסת את ההליך להכרעה ולהתגבר על רצון של צד או הצדדים להאריך את המשפט.
הגברת אמון הציבור במערכת המשפט תלויה, אפוא, גם בכל אחת ואחד מכם. החזרת המשילות ושלטון החוק לכל חלקי הארץ הינה משימה משותפת של כל שלוש הרשויות: המבצעת, המחוקקת והשופטת. אין היום לחברה הישראלית משימה חשובה ממנה.
שלטון החוק לא יכול להתקיים רק בתל-אביב ובראשון-לציון. הוא חייב להיאכף גם בלוד, בעראבה, ובטובא זנגריה.
לא ניתן יהיה להחזיר את המשילות ללא הגדלת שיעור פענוחי הפשעים החמורים וזוהי, כמובן, אחריות הרשות המבצעת. אבל גם ללא ענישה תקיפה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות חמורות, עבירות נשק וירי, סחיטת דמי חסות- לא נצליח לחולל את המפנה הנדרש.
במושב הנוכחי של הכנסת הובלתי לחקיקת חוק עונשי מינימום בעבירות של סחר, נשיאה ואחזקה של נשק בלתי חוקי.
זה היה בלתי נמנע לנוכח התפוצה הבלתי נתפסת של נשק בלתי חוקי בפרט במגזר הערבי, אבל גם לנוכח ענישה מקלה של חלק מהשופטים שהייתה מנותקת מהמציאות הקשה.
את האלימות יש למגר ביד ברזל ואת הרחמים יש לשמור כלפי קורבנותיה.
אין לי כל רצון להגביל את שיקול הדעת השיפוטי בענישה. אבל על כולנו מוטלת משימת ההגנה על חייהם וביטחונם האישי של אזרחי ישראל.
במושב הכנסת החולף הובלתי גם מהלך של הסמכת בתי המשפט הכלכליים לדון בתיקי פשיעה כלכלית, כגון עבירות מס כבדות והלבנת הון. ההתמודדות מול הפשיעה המאורגנת מחייבת להכותה גם בכיס. חייב לחול מפנה ביעילות ההליכים בתיקים אלה. היום אנו ממנים שישה שופטים נוספים לבתי במשפט הכלכליים בת"א ובחיפה. אני מקווה שמהלך זה יתן את פירותיו המקווים.
אני סומך על שופטי ישראל. חובת ההגנה על עצמאות הרשות השופטת מוטלת בעיני על חברי הרשויות האחרות- המבצעת והמחוקקת.
באותה מידה חשוב שהרשות השופטת תכבד את הרשויות האחרות והאחריות המוטלת עליהן. זוהי אחריות כבדה.באקטיביזם שיפוטי יש תמיכה כל עוד הוא משרת את הערכים בהם אוחז מי שחושב שההתערבות השיפוטית תפעל לטובות אמונותיו. בארה"ב החלו ניצני אקטיביזם שיפוטי שמרני והפלא ופלא- ההתלהבות מהאקטיביזם השיפוטי במחנה הליברלי החלה להתפוגג.
לכל אדם יש דעות, אמונות והשקפת עולם. גם לשופט. אבל מהשופט אנו מצפים לאובייקטיביות והוגנות במלאכתו השיפוטית. שופט בית המשפט העליון האמריקני אנטונין סקאליה בהרצאתו על מקצוע השיפוט אמר, כי "שופט צריך, מעל לעל, להיות משרת של החוק ולא אוכף של נטיותיו האישיות".
כיושב ראש הוועדה לבחירת שופטים אטמתי את אוזניי לכל טענה, אמירה או שמועה שנגעה לדעותיהם ולמעשיהם של בני- משפחה של מועמדים לשיפוט. בני המשפחה של השופטים- בן זוגו או ילדיו הם אזרחים הזכאים למלוא החירויות שמקנה המשטר הדמוקרטי להביע את דעותיהם ואף להאבק עליהן.
הייתי נחוש בדעתי שאין לפגוע בשופט או במועמד לשיפוט בגין דעה, אמירה או מעשה בשדה הציבורי של מי מקרובי משפחתו.בבחירת שופטים מוטלת עלינו החובה לבחור מועמדים על פי יכולותיהם וכישוריהם המקצועיים. עם זאת, בהתקיים תנאי הכישורים בהחלט לגיטימי ואף ראוי לשקול שיקול של שיקוף החברה הישראלית המגוונת וההטרוגנית. בכך נגביר את אמון הציבור הרחב במערכת המשפט.
שמירה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, יהודית ודמוקרטית בדיבור אחד כפי שנהג תמיד להדגיש הנשיא לשעבר ריבלין, גם היא משימה משותפת של כל הרשויות.העם היהודי, שבע התלאות והייסורים, זכה לחזור למולדתו ההיסטורית לאחר אלפיים שנה.
משימת חיינו היא להבטיח את קיומה, לבצר את ביטחונה ולהבטיח את עתידה של ישראל לדורי דורות.זוהי אחריותכם
כשם שזוהי אחריותי בהבדלים המחייבים מהתפקיד השונה.
מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית.
על כולנו מוטלת החובה לשמור על הזכויות והחירויות של כל בני החברה. מחר אביא למליאת הכנסת בקריאה הראשונה את חוק יסוד : זכויות בהליך הפלילי. החובה המוטלת על הכנסת כרשות מכוננת לא השתנתה מאז "פשרת הררי": להשלים את מלאכת חקיקת החוקה למדינת ישראל.אני מקווה שמחר נעשה צעד חשוב בכיוון זה. תמיד האמנתי שרשויות אכיפת החוק הן חזקות יותר כשהן מקפידות על זכויות החשודים והנאשמים ופועלות בגדרי החוק. הזכות להליך הוגן, חזקת החפות, זכות ההיוועצות בעורך דין- כולן צריכות להיות זכויות חוקתיות והן תהיינה ב"ה.
מלאכת השלמת החוקה היא מלאכתה של הכנסת. אין היא מלאכתה של הרשות השופטת. על הכנסת לקיים את חובתה העליונה כלפי אזרחי המדינה. חוקה אינה יצירה שיפוטית. פרשנותה היא המלאכה השיפוטית.
לפיכך, אין מי שיחליף את הכנסת במשימה זו וצו השעה הוא לחדש את המפעל שהופסק, מתוך מחויבות עמוקה להשלימו, על אף הקשיים הצפויים. בצעירותי זכיתי להופיע בפני שופטי ישראל- לטעון, לחקור, לסכם. (כמו גם הנשיא). מסלול חיי הציבורי הביאני להיות חבר הועדה לבחירת שופטים ולאחר מכן לעמוד בראשה.
כאדם שמינה אנשים לתפקידים רבים ושונים בשירות הציבורי אני משוכנע שאין מקבילה לחשיבות בחירת השופטים.
השתדלתי, יחד עם חברי, ותודתי לכל חברי הועדה ובעיקר לנשיאת בית- המשפט העליון השופטת אסתר חיות, לבחור באופן ענייני ומקצועי כשלנגד עינינו טובת המערכת החשובה הזאת והשירות שיינתן למתדיינים בפניה, אזרחי ישראל.
אני מאחל לכם, שופטי ישראל, הצלחה רבה בתפקידכם רב האחריות.
עשו את הישר והטוב בעיני אלוהים ואדם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו