בדיון שקיימה היום (ב') ועדת החוקה ביוזמת הח"כים אורי מקלב, ינון אזולאי ומיקי זוהר, על חובת עטית מסכות, דרשו חברי הוועדה תקנות דיפרנציאליות לחובת עטית המסכות גם במקומות סגורים בהתאם לרמת הסיכון.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ קריב: "לשקול הסרת החובה לעטיית מסכות בחללים סגורים מסוגים מסוימים תוך צמצום הדרגתי של החובה כפי שנעשה ביחס למגבלות אחרות בקורונה".

אילנה גנס ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות: "לפי פרסום בדנמרק- קיימת הדבקה חוזרת מאומיקרון ו-BA2 בממוצע של כ-36 ימים ממועד מהחלמה, בפחות מ- 1% מהמחלימים; הנחנו את קופות החולים כי אדם עם תסמינים או לאחר חשיפה הדוקה בשילוב אנטיגן חיובי גם כמחלים טרי לאחר 30 יום לאחר החלמה, יישקל כמקרה תחלואה חוזרת".

ועדת החוקה, חוק ומשפט ביום שלישי האחרון (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) –

אני לא מכחיש קורונה ואיני נגד מסכה באופן עקרוני. התקנה של עטיית מסכה צריכה להתאים עצמה למצב התחלואה. היא הפכה לאות מתה ברוב המקומות. מסתובבים במרכזים הומי אדם עם מסיכה על הסנטר וגם זה מפני החשש מהדוח. זה הפך סוג של הסברה כדי לומר שהקורונה כאן וזה דבר לא נכון ערכית ברמה של האזרח מול הרשות. זה גורם לזילות, לתפיסה של פוטיניזם. הנזק מתעצם עוד יותר בשל אכיפה בררנית שקורית בעשירית האחוז. עצרו רכב לביקורת רישיונות ובסוף לאחר ויכוח על הנסיבות השוטר נתן בכלל דוח על אי-עטיית מסכה.

אזרחים רואים שאנשים במשרד הבריאות ובממשלה חושבים אחרת, יודעים שבעולם הדבר השתנה, וזה פער גדול.

אם רוצים אפשר לעשות תקנות לעטיית מסכה במקומות שיש בהם סיכון כמו בתי חולים, בתי אבות, עטיה למי שלא עם תו ירוק, אולי תחבורה ציבורית עירונית צפופה או מקומות אחרים של צפיפות. זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי. חובת העטיה היא בגלל אלו שאינם מחוסנים. הגיע הזמן לקבל החלטה אמיצה.

אורי מקלב בדיון של ועדת החוקה בנובמבר האחרון (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות –

הצו הנוכחי קיים עד ל-10.3 כשהסרנו את החובה לעטיית מסכה בשטח פתוח והותרנו רק בחללים סגורים. בכוונתנו להאריך את הצו עד לסוף מרץ.
אפידמיולוגית, מסכה היא אחד הכלים היעילים ביותר למניעת הדבקה, גם כלפי אדם חולה- הסיכון להדבקה ממנו מופחת פי 10. הסיכון להידבקות כששני הצדדים עוטים מסכה הוא פחות מ-5%.

אפקט ההגנה בעקבות החלמות וחיסוני עבר ירד מאוד במהלך האומיקרון.

עבר כחודש וחצי מהמחלימים הראשונים מאומיקרון. יש פרסום מדנמרק להדבקה חוזרת מאומיקרון ו- BA2 בממוצע של כ-36 ימים ממועד מהחלמה, כשמדובר על פחות מ-1%, אך עד עכשיו לא בדקנו מחלימים טריים ב-90 יום, ולא ידענו לזהותם. היום אנחנו יותר בודקים וקיצרנו את נוהל מחלים גם מתחלואה חוזרת ל-60 יום כי רואים שניתן לזהות את ההדבקה החוזרת גם בזיהוי באנטיגן. בניגוד לפי סי אר, אנטיגן כעבור מספר שבועות הופך להיות שלילי, העומס הנגיפי יורד ולכן חשיפה הדוקה בשילוב עם אנטיגן חיובי שחוזר אחרי שאדם החלים הוא חיובי עם כל הסימפטומים והוא היה שלילי באנטיגן זה בהחלט מתאים להגדרה של הדבקה חוזרת. לכן, היום הנחנו את קופות החולים כי אדם עם תסמינים או לאחר חשיפה הדוקה בשילוב אנטיגן חיובי, גם כמחלים טרי לאחר 30 יום החלמה, יישקל כמקרה תחלואה חוזרת.

עוד אמרה כי "אנגליה ביטלה את חובת עטית המסכה בחללים סגורים אך ברוב מדינות העולם יש עדיין חובה בחללים סגורים. מכל ההגבלות זו ההגבלה הקלה ביותר מבחינת הפגיעה. זה לא יוצר הגבלה על המשק אלא על הפרט במובן של אי נוחות. כשהסיכוי להיחשף לחולה היה אפסי הסרנו את החובה וחזרנו אליה בדלתא וככל שהתחלואה המשיכה לעלות".

לשאלת ח"כ רוטמן על הסיכויים להדבקה ביחס למסכות שונות, השיבה: "במרחק פחות משני מ' של כרבע שעה כששניכם ללא מסכות הסיכון להדבקה יכול להיות 40%-30% ואין הבדל משמעותי במקרה כזה בין סוגי המסכה. במקומות עם עומס נגיפי כמו בתי חולים יש לכך משמעות. מסכת N95 מסננת 95% מהחלקיקים לכן יכול להיות 5% סיכוי להידבק. בפועל, זו מסכה יותר מציקה ואנשים מסירים אותה יותר ולכן מסכה רגילה מייצרת את אותה רמת מוגנות".

שמחה רוטמן בוועדת החוקה ביולי האחרון (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנססת)

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "בסיטואציה הנוכחית של גל האומיקרון, רוב הסיכויים שאם תגן על עצמך לא תידבק- אתה יכול לא לעמוד קרוב לאחרים או לשים על עצמך מסכה. אנחנו דורשים מכולם להסתובב עם מסכות על סמך ספקות, כשהסיכוי של אנשים מתחת ל-60 לחלות קשה מאוד נמוך. בנתונים שרואים היום כשיש פתרון קל למי שדואג לעצמו, אני לא רואה הצדקה לפגיעה חוקתית כזו. תנו לאנשים את המידע והם יחליטו. תעשו מדרגות כמו בתי חולים או תחב"צ, טיסות ועוד".

עו"ד אורן פסטרנק ממחאת הריבון: "יש לבטל את חובת המסכות לאלתר. מחקר דני הראה שאין יעילות ומחקר בנגלדשי מדבר על אחוזים בודדים. ראינו בישראל את הניסוי על הילדים בבתי הספר, כולם נדבקו באומיקרון כך שהמסכות לא יעילות פרקטית ותיאורטית לפחות ביחס לאומיקרון".

היו"ר ח"כ קריב –

זהו דבר הנוגע לחובת האדם על גופו, להתנהלות השוטפת שלו, דבר שאין לגביו אלטרנטיבה. גם בתו הירוק סירבנו לקבל את עמדת הממשלה לעגן פרקטיקה שבתרחישים מסוימים אין משטר של בדיקות. *כאן מדובר בדבר לא טריוויאלי לחירות האדם ואנחנו לא מקלים בכך ראש. אנחנו רואים איך דברים הופכים לנורמה שיהיה קשה לסגת ממנה.

אתם מאפשרים למאות אלפים להיכנס למסעדות, חדרי כושר, בפעולה שהגדרתם כמחוללת הדבקה ואין מסכה, כשמבחינתכם בכל משרד סגור אדם צריך לשבת עם מסכה. תעשו שלב ביניים.* הצענו לכם להישאר עם ההגבלה על מרחק בין שולחנות והממשלה ירדה מזה. אף אחד בחדר כושר לא עושה אימון עם מסכה. אפשר לקבוע שלא ייכנסו לקונצרט של 1000 איש או לתחב"צ ללא מסכה.

יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, גלעד קריב, בדיון של הוועדה בחודש שעבר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בסכמו את הדיון אמר קריב: "הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולממשלה לשקול הסרת החובה לעטיית מסכות בחללים סגורים מסוגים מסוימים תוך צמצום הדרגתי של החובה כפי שנעשה ביחס למגבלות אחרות בקורונה. אבוא בדברים עם יו"ר ועדת הבריאות המופקדת על הצווים ונבקש לראות לכך סימנים כבר בצו של ה-10.3 כשהצו הנוכחי יפוג. נבקש ממשרד הבריאות להציג סקירה על מדיניות מדינות באיחוד האירופי בנושא. ההגבלה המחייבת אזרחים לעטות משהו על גופם אינה טריוויאלית".