בשעה זו מתקיימות ההצבעות במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. מדובר בהצעה ממשלתית אליה מוזגו הצעות פרטיות של חברי הכנסת צבי האוזר, שמחה רוטמן ואבי דיכטר.

מוצע לקבוע הוראת שעה שבמהלך תחולתה שר הפנים לא יוכל להעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב יהודה, שומרון או עזה, וכן לאזרח או תושב של מדינות אויב המנויות בחוק, והמפקד הצבאי באזור לא יוכל לתת לתושב האזור היתר שהייה בישראל. כל זאת, בכפוף לחריגים שונים.

• חוק זה יעמוד בתוקפו למשך 12 חודשים מיום תחילתו. הממשלה תוכל להאריך את תוקף החוק עד שנה בכל פעם, בצו באישור הכנסת.

אבי דיכטר נואם במליאת הכנסת, היום (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

• הוסף סעיף מטרת החוק: "מטרתו של חוק זה לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, ובצדן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכל בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".

• רישיון ישיבה לבני זוג בעלי היתר, שונה כך ששודרג מעמדם של מי שנמצא בישראל בהיתר מת"ק.
חייבים להתקיים שני תנאים:
א. מלאו לו 50 שנים.
ב. הוא שוהה בישראל כדין עשר שנים לפחות.

• שרת הפנים תהיה מחויבת להקים ועדה הומניטרית ייעודית לבחינת בקשות מטעמים של אלימות במשפחה. החלטה סופית של השרה בבקשה שהוגשה לועדה תינתן בתוך שלושה חודשים.

• לפי שעה: המכסה השנתית המרבית של רישיונות או היתרים מטעמים הומניטריים יהיו זהים למספר הבקשות שאושרו בשנת 2018.

• בעתיד: שרת הפנים תוכל לקבוע בצו, באישור הממשלה והכנסת, מכסה שנתית מרבית חדשה של רישיונות או היתרים, בכפוף להמלצה שתקבע ועדת הכנסת.

• תוקף רישיון ישיבה ארעי: רישיון ישיבה ארעי יינתן לתקופה של שנתיים, לעומת שנה כיום.

יבגני סובה מנהל את ישיבת המליאה, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

• ביטול רישיון או היתר: שרת הפנים תהיה מחויבת לבטל היתר לשהייה או רישיון ישיבה בישראל אם הוכח כי בעל הרישיון עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים (מעשה טרור, ריגול או בגידה) למדינת ישראל.

• דיווח לכנסת: שרת הפנים תדווח בתחילת כל רבעון לוועדת חו"ב ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על מספר הבקשות, האישורים, והדחיות בנושא רישיון ישיבה וקבלת היתר שהייה בישראל. בנוסף יינתן דיווח על מספר הדיונים שהתקיימו בוועדות ההומניטריות.

• מי שהגיש בקשה ערב פקיעתו של החוק יראו את בקשתו כאילו הוגשה לפי חוק זה. בנוסף, מי שניתן לו רישיון ישיבה בישראל ערב תחילתו של החוק יראו אותו כאילו ניתן לפי החוק.

ההצעה אושרה לאחר שהתקבלה ההסתייגות של הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה, והליכוד – בכך הוראת השעה תהיה תקפה למשך 12 חודשים בלבד מיום פרסומה ולא למשך 20 חודשים כפי שהוצע בנוסח הקודם.

מליאת הכנסת, היום (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהתאם לחוות דעת עדכנית של שירות הביטחון הכללי, אוכלוסיית מבקשי איחוד משפחות מקרב תושבי יהודה, שומרון ועזה, וכן נתינים זרים ממדינות אויב, או מאזורים שכניסת נתיניהם לישראל טומנת בחובה פוטנציאל סיכון, או מאזורים המצויים בעימות מתמשך עם מדינת ישראל, מהווים עדיין אוכלוסיית סיכון מוגבר ומוכח לעומת מבקשי איחוד משפחות ממקומות אחרים בעולם.
האיום העיקרי הנשקף מאוכלוסיות אלה נובע הן מהיותן מאתר נוח ונגיש לגיוס בעבור ארגוני הטרור והן לנוכח הפוטנציאל הגבוה הגלום בהן כמפגעים בודדים. הרקע לסיכון המוגבר הנשקף מאוכלוסייה זו נובע מהזיקה הערכית והזהותית של אוכלוסייה זו עם הזירה הפלסטינית, רגישותה המוגברת לשינויים ואירועים המתרחשים בזירה זו, ונגישותה ליצירת מגע על רקע קשרים משפחתיים, לצד היתרון הגלום בהחזקת תיעוד ישראלי והאפשרות לחופש תנועה בתוך מדינת ישראל."

יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ רם בן ברק הציג את ההצעה ואמר: "אני מייחל מאוד ליום שבו לא נצטרך את הצעת החוק הזאת. אני מייחל ליום שבו נחיה בשלום בכל האזור הזה, אזרחים יהודים וערבים, בני כל העמים, ולא נצטרך חוקים מיוחדים לטובת אזרחי האזור.
התכלית בבסיסו של החוק היא ביטחונית, כפי שהסבירו בדיון גורמי הביטחון ובראש סגן ראש שירות הביטחון הכללי. אוכלוסיית מבקשי איחוד המשפחות מהווה אוכלוסיית סיכון בשל היכולת המוכחת להסתייע בה לביצוע פיגועי טרור. גורמי הביטחון הצביעו על מספר גורמים שבשלם אוכלוסייה זו מהווה אוכלוסיית סיכון מוגבר.
ראשית, יש זיקה ערכית והזדהות של האוכלוסייה עם הזירה הפלסטינית ורגישות לנעשה בזירה זו, המתעצמת בתקופות עימות. שנית, האוכלוסייה נגישה ליצירת מגע מצד גורמי טרור על רק קשרים משפחתים. שלישית, תעודת הזהות הישראלית מקנה חופש תנועה בין יהודה ושומרון ובין ישראל ובתוך ישראל."

החלו ההצבעות במליאת הכנסת על חוק האזרחות. יו"ר ועדת חו"ב ח"כ בן ברק: "גורמי הביטחון הצביעו על כך שאוכלוסיית מבקשי איחוד המשפחות מהווה אוכלוסיית סיכון". ח"כ עבאס: " אין ספק שהחוק הזה, ראוי שיפלו עליו ממשלות. אנחנו יזמנו מהלך פוליטי אמיץ, ההחלטה הסופית שלנו תתקבל כאשר נשתכנע שהמהלך הזה לא מביא פירות לחברה הערבית". ח"כ עודה: "חוק איחוד משפחות הוא לא חוק ביטחוני, הוא חוק גזעני". ח"כ רוטמן: "אני מקווה ששיתוף הפעולה של הסיעות הציוניות בכנסת הזו סביב חוק האזרחות, אינו אפיזודה חד פעמית". השרה שקד: "תודה לחבר הכנסת רוטמן שבניגוד לחברים אחרים באופוזיציה, הבין את הנזק בהפלת החוק לפני כמה חודשים".

אבתיסאם מראענה נואמת במליאת הכנסת, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ אבתיסאם מראענה: "אני אשמח לשתף בסיפור אישי. ב-2003 עשיתי את הסרט הראשון שלי. חיפשתי מוזיקאי ערבי שיכתוב לי מוזיקה לסרט, הגיע שמו של בחור שהתגורר בגרמניה, בחור פלסטיני שחי בג'נין, ופשעתי כי התאהבתי. התאהבתי לא במחבל. הבן אדם הזה, אין לו שום קשר לשנאת האחר.
שנה שלמה של להכניס אותו למדינת ישראל במעברים ובמחסומים. אני והוא היינו צריכים לעבור תלאות. סיוט. האהבה בשנייה הופכת להיות האיום הכי גדול בזוגיות. אני זוכרת את היום של הסוף של הקשר הזה, שמדינת ישראל הרגה אותו. המוזיקאי, חזר אליי עם פנים נפולות ואמר לי: אבתיסאם, אני אוהב אותך, אבל לא בכל מחיר. והלך. לא כולם מחבלות ומחבלים, ממש לא. אנחנו לא נשרוד הרבה זמן עם שכבת מגן של שנאה שעוטפת את הלב."

ח"כ מוסי רז: "אני רוצה באמת לברך את חבר הכנסת שמחה רוטמן שאחרי 32 ניצחונות של האופוזיציה על הקואליציה בהצבעות חסרות חשיבות לחלוטין הוא הולך להוביל פה ניצחון אדיר של האופוזיציה על הקואליציה, על ההיגיון, על הצדק, על הביטחון, על הדמוקרטיה, על השוויון, והקואליציה פשוט מרימה ידיים."

מוסי רז נואם במליאה הכנסת, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ מנסור עבאס: "כאשר רע"מ רוצה להחליט האם כדאי לה להפיל את הממשלה או למשוך זמן ולנסות להשקיע עוד מאמץ ולשנות את המדיניות, להביא החלטות וחוקים ומדיניות חדשה לטובת החברה הערבית, אנחנו נחליט בהתאם לשיקול כללי מעבר לנקודה אחת. אין ספק שהחוק הזה, ראוי שיפלו עליו ממשלות. החוק הזה הפך את היוצא מהכלל לכלל.
אנחנו יזמנו מהלך פוליטי אמיץ, הקמנו קואליציה ביחד עם שותפים אחרים כדי לקדם מדיניות יותר צודקת ויותר הוגנת. שיקול הדעת שלנו כמובן שמתייחס לכל הנושאים הקשורים לחברה הערבית ולכן ההחלטה הסופית שלנו תתקבל כאשר נשתכנע שהמהלך הזה שהוא מהלך ראוי ונכון, לא מביא פירות לחברה הערבית והישראלית."

ח"כ איימן עודה: "חוק איחוד משפחות הוא לא חוק ביטחוני, הוא חוק גזעני. אלפי אנשים שחיים בתוך המדינה ולא פוגעים בביטחונה, חיים בלי זכויות בסיסיות ובלי יכולת לעבוד בגלל החוק האכזרי הזה. אני מתבייש שחברי כנסת ערבים ומהשמאל שיכולים למנוע את החוק, מעדיפים להפקיר את האנושיות בשביל לשמור על הקואליציה."

ח"כ שמחה רוטמן: "חומת המגן של ישראל תקבל היום חיזוק משמעותי. חיזוק שלעולם לא היה מתרחש אם באותו לילה, לפני שבעה חודשים, היינו נכנעים או מוותרים על דרישתנו למכסות ולשקיפות כתנאי לתמיכה בהארכת הוראת השעה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, וכזו היא תישאר. גם אם בטעות, ועקב אינטרסים פוליטיים צרים, חברו חלק מהמפלגות הציוניות לקואליציה עם מפלגות שאינן מעוניינות בכך.
אני מקווה ששיתוף הפעולה של הסיעות הציוניות בכנסת הזו סביב חוק האזרחות, אינו אפיזודה חד פעמית. אני מחכה ומצפה ליום שחבריי הציוניים לכנסת, השבויים בלופ הפוליטי והתקועים בבור שכרו לעצמם, יבינו את גודל הטעות, ויזכרו עם מי צריך לשתף פעולה, ועם מי לא."

שרת הפנים איילת שקד במליאת הכנסת, היום (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

שרת הפנים איילת שקד סיכמה: החוק הזה עובר פה 18 שנה, שנה אחר שנה. הוא באמת חוקר ביטחוני בבסיסו ואני חושבת שהוא גם הציל הרבה מאוד חיי אדם. אני רוצה להגיד תודה ליושב ראש ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק שאני יודעת שהחוק הזה לא קל עבורו, ובכל זאת הוא עבד בצורה יוצאת דופן עם הקואליציה והאופוזיציה כדי להגיע לנוסח מוסכם וטוב, נוסח שבעיניי הוא אפילו נכון יותר מהחוק המקורי. ותודה לחבר הכנסת שמחה רוטמן שלקח שבניגוד לחברים אחרים באופוזיציה, אחרי שהוא הבין את הנזק בהפלת החוק לפני כמה חודשים הוא נרתם ביחד איתי למצוא נוסחה שתהיה מוסכמת על כולם, ובאחריות גדולה, ביחד איתי קואליציה ואופוזיציה הביא להעברת החוק.