יושבת ראש מפלגת העבודה, השרה מרב מיכאלי, בכנס של חוג הארבעה בנובמבר של מפלגת העבודה לציון מאה שנים להולדתו של יצחק רבין –
אנחנו כמדינה יהודית לא יכולות ויכולים להרשות לעצמנו, ולא רוצות להרשות לעצמנו בשום אופן להפנות עורף לפליטות ולפליטים מאוקראינה. אנחנו היינו כל כך לא מזמן במצב הזה, ואין עולם שאנחנו נפנה להם עורף. לא יהיה.
אני רוצה לחזור ולהגיד עד כמה ברמה האישית, אין יום שאני לא חווה את תחושת ההחמצה הזאת של "זה לא יכול להיות שהוא נרצח באמת". זה פשוט לא יכול להיות שזה מה שקרה וזה מה שקורה לנו מאז.
ודווקא התחושה האישית שלי מייצגת במידה רבה מאוד את מצב המחנה המאוד הגדול שלנו.
אתןם מכירות ומכירים את שלבי האבל, נכון? אז המחנה שלנו תקוע. תקוע 26 שנה באבל.
הגיע הזמן שלנו לעבור לשלב הקבלה, לקום על הרגליים ולעשות את מה שאנחנו כל כך מחויבות ומחויבים לו – להמשיך את המפעל הכל כך חשוב שיצחק רבין התחיל.
זה הסיפור' חברות וחברים, כולנו יודעות ויודעים מה היה, כולנו יודעות ויודעים כמה נורא לא רק מה שהיה אז, אלא מה שעדיין קורה היום בהסתה ובאלימות.
אבל הגיע הזמן שלנו לגרום לזה שזה ישתנה. כמי שזה המקום שלהם, אין לנו מקום אחר, אין לנו ארץ אחרת אין לנו מדינה אחרת אין לנו שפה אחרת, אין לנו שום פריווילגיה ואפשרות לוותר.
כשאני אמרתי לכל אורך הקמפיין שמפלגת העבודה חוזרת לדרך רבין בדיוק לזה התכוונתי.
לא צריך לשאול מה רבין היה עושה, אלא לעשות את מה שאנחנו יודעות ויודעים לעשות. כשאנחנו מסתכלות ומסתכלים על מה שמדינת ישראל מתמודדת איתו ממש ברגע זה, אנחנו מוצאים עצמנו במקום מאוד קשה, ואנחנו חייבות וחייבים לעשות את מה שאנחנו כן יכולות לעשות.
אני גאה להגיד שהשר נחמן שי הוביל יחד איתי בממשלה, כבר בשבוע שעבר, את הקריאה החד משמעית לביטול הדרישה לערבות במדינת ישראל – שהתקבלה. את הדרישה להעביר את אלו שמגיעים ומגיעות למלוניות או למקום שהוא אנושי עד שמבררים את מעמדם – וזה מתחיל לקרות עכשיו.
אנחנו גם דרשנו, וקיבלנו, דיון ייעודי ספציפי בדיוק על הסוגייה הזו בממשלה, וגם בו אנחנו נמשיך ונדרוש את ביטול המכסות האלה, שהן קטנות מידי ולא מספיקות כדי לתת למי שבורחות ובורחים ממלחמה מקלט.
אנחנו כמדינה יהודית לא יכולות ויכולים להרשות לעצמנו, ולא רוצות להרשות לעצמנו בשום אופן להפנות עורף לפליטות ולפליטים מאוקראינה. אנחנו היינו כל כך לא מזמן במצב הזה ואין עולם שאנחנו נפנה להם עורף. לא יהיה.
כשחזרתי ואמרתי במהלך הקמפיין שמפלגת העבודה חוזרת לדרך רבין, לזה בדיוק אני מתכוונת.
רבין היה מה שהוא בשביל כולנו, משום שבתקופתו המפלגה שלנו חזרה לדבר ברור, התכווננה חזרה במדויק אל החזון הציוני ושרטטה את הדברים הנדרשים כדי להחזיר אותנו אל החזון הזה – חברה צודקת, כלכלה הוגנת, שוויון בין האזרחיות והאזרחים, ביחד עם היותנו בית של העם היהודי ופתרון מדיני מוסכם עם שכנינו ושכנותנו.
זה לא השתנה מאז ועד היום. הצורך בחידוד הזה והצורך לגרום לו להפוך למציאות הפך רק להיות נחוץ יותר ודחוף יותר. אני אומרת את זה מפורשות ואני מחויבת לכן ולכם בכל דרך – זה מה שמפלגת העבודה אומרת ועושה מכאן והלאה.
אנחנו, יחד עם סיעה מדהימה, שעושה את זה בכל תחום ותחום, מתכווננות חזרה אל החזון הציוני של מדינת ישראל משום שאם לא נלך לשם, אנחנו לא יודעות ויודעים מה יהיה.
אנחנו יודעות ויודעים בדיוק כמו שיצחק רבין ראה – כשנלך לשם ונתכוונן לשם, אנחנו נעשה את מדינת ישראל טובה יותר ובטוחה יותר לנצח נצחים. זה מה שאנחנו עושות ועושים ואני מאושרת שאתןם שותפות ושותפים לדרך.
נמשיך לזכור אותו, ונזכור אותו תוך כדי שאנחנו בונות ובונים את העתיד שלנו בדרכו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו