נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, השתתפו היום בטקס האזכרה לנשיא המדינה השישי, חיים הרצוג, במלאת 25 שנה למותו, בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. עוד השתתפו – בני משפחת הרצוג, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות וחברי עמותת יד חיים הרצוג.

נשיא המדינה פתח ואמר: "סבא זצ"ל השווה בין העבר להווה, וקרא לבנו לזכור את האמונה בנצח ישראל, נצח ישראל החזק יותר מכל איתני הטבע, מכל משבר ואתגר. "כאשר יעצמו העיניים האלה, והקול הזה ידום לעולם, תזכור את הדברים שאמרתי לך היום", אמר סבא, ואבא, כפי שהעיד על עצמו, המשיך וזכר".

עוד הוסיף הנשיא: "ההיסטוריה, הציבה את אבא, ואת בני דורו – דור התקומה, בפני האתגר הגדול מכולם, עבור העם היהודי, מדינת ישראל והתנועה הציונית משואה לתקומה. ומול כל אתגר אבא היה מהראשונים להתייצב. תמיד בחזית. בכל התחנות שבהן פעל הוא התמודד עם האתגרים, המשימות, הערכים והיעדים החשובים ביותר שלנו, ומעל הכול – גולת הכותרת של שירותו הציבורי כנשיאה השישי של מדינת ישראל. תמיד ידענו שלא היה גבול למסירות שלו למען עם ישראל. אבא שיקף בעניינו תמיד ציונות שיש בה ערבות כלל יהודית וכלל ישראלית, ושרואה לנגד עיניה את טובת הכלל, טובת המדינה".

הרצוג מניח זר על קברו של אביו, הנשיא לשעבר חיים הרצוג, בהר הרצל בירושלים, היום (צילום: חיים צח, לע"מ)

"חכמינו טבעו את האמרה ש'אדם לא עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה'. אינני יכול לומר, אבא, שכבר עמדתי על דעתך. אבל בשנה האחרונה אני מוצא את עצמי יותר ויותר – נזכר בך, לומד ממך, צועד בעקבותיך. מאז נבחרתי לנשיאות המדינה, אני רואה את הזיכרון ממך ומאמא אורה ז"ל קודם כל כעצה טובה שהורשת לי כאבא וכנשיא, וגם לאחיי ולאחותי".

הנשיא חתם את דבריו ואמר: "הציבור בישראל הכיר את דמותך הציבורית. אני הכרתי אותך כאבא וכחבר הכי טוב של אמא. אמא שהייתה המשענת שלך, השותפה שלך, ומקור כוחה של המשפחה שלנו. השנה כשאנחנו באים לאזכרה שלך אנחנו מוצאים את עצמנו גם מול קברה של אמא. אמא ששבה והתאחדה עם אביר חייה. אני מקווה ומאמין שיחדיו, אתם שם למעלה רווים נחת מכך שאנו כאן ממשיכים בכל יכולתנו את השליחות הגדולה שלכם, למען עם ישראל ומדינת ישראל. תהא נשמתכם צרורה בצרור החיים ובלב העם מדור לדור".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה: "הבחירה בשלושת התפקידים – לוחם, דיפלומט ונשיא – מבין כל היתר שמנה כאן חיים הרצוג איננה תיאור העבר, אלא אמירה שיש בה פנייה אל העתיד, שיש בה גם סוג מסוים של איחולים. אולי מאחל לנו חיים הרצוג, נשיא המדינה השישי, מבין השיטין, שנדע להמשיך ולהילחם על עצמאותנו וערכינו, שנדע להפעיל את הכלים הדיפלומטיים שיש בהם שליחות ושליטה ברזי המשא ומתן, ושכוחו הייצוגי והמאחד של מוסד הנשיאות ימשיך לפעם לא רק כמורשת יקרה בלב בנו האהוב המכהן כנשיא ה- 11 של מדינה ישראל, אלא בלב כל אחת ואחד מאתנו הישראלים, ויהא כוח זה סוד עוצמתנו וסגולת קיומנו כאן לנצח. יהי זכרו ברוך".