שר הביטחון בני גנץ בדברים שכתב ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה –

מפקד שכול.

בכל שנה בזמן הצפירה, אני מנסה לזכור את כולם. מנסה ולא מצליח.

ככל שחלפו השנים, הרשימה הלכה והתארכה, אבל משך הצפירה נותר כשהיה.

המחשבות על מפקדיי, פקודיי וחבריי שלא חזרו – מלוות אותי יום-יום. אני נוסע לא מעט ברחבי המדינה, וכמעט בכל נקודה אליה אני מגיע, יש משפחה שכולה שביקרתי.

מפקד שכול.
בכל שנה בזמן הצפירה, אני מנסה לזכור את כולם. מנסה ולא מצליח.
ככל שחלפו השנים, הרשימה הלכה והתארכה, אבל משך הצפירה נותר כשהיה.
המחשבות על מפקדיי, פקודיי וחבריי שלא חזרו – מלוות אותי יום-יום. pic.twitter.com/XcqLVFToiz

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) May 3, 2022

היום הזה הוא קשה מאוד עבורי. ברמה האישית. לפני שאני שר ביטחון ורמטכ"ל, אני בן אדם. המחשבות על כל האנשים שהכרתי לאורך השנים ונפלו – לא נותנות מנוח.

מעל 24 אלף חללי מערכות ישראל. הארץ שלנו ספוגה בדם. דם בנינו ובנותינו שנלחמו, הסתערו והגנו על המדינה. שילמנו ועודנו משלמים מחיר גדול למען עצמאותנו.

גם השנה, אפסע בשביליהם הצפופים של שדות השיש בבתי העלמין הצבאיים, בהם שורות שורות של אבנים דוממות. סיפור חיים שלם מתחת לכל אחת מהן, עולם ומלואו שהיה ואיננו עוד.

כשר הביטחון ששולח את חיילי צה"ל לקרב, אני חייב להתבונן בעיניים של ההורים, האחים והאחיות, בני ובנות הזוג, ולדעת שעשיתי הכול כדי למנוע את המלחמה הבאה. זו חובתי. כי מחיר המלחמה הוא כבד. כבד מנשוא. מחיר הביטחון של כולנו.

ביום הזה, אני מתפלל מעומק ליבי לעילוי נשמתם של הנופלים, ומחזק את בני המשפחות שנותרו כאן להתמודד עם הכאב. במותם – ציוו לנו את החיים.