מצ"ב נאומו של פרקליט המדינה, עמית איסמן, בטקס פתיחת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת:

בראשית דבריי, ברצוני להודות ללשכת עורכי הדין ולעומד בראשה, עורך הדין אבי חימי, על שיתוף הפעולה המצוין לו אנו זוכים ממך אבי ומהלשכה שבראשותך, כמו גם על האמון והגיבוי בנו הפרקליטות ובמערכת אכיפת החוק כולה.

פרקליטות המדינה רואה חשיבות רבה בקשר עם לשכת עורכי הדין ובשימור מעמדה הייחודי של הלשכה, אשר פרקליטות ופרקליטי המדינה הם חברים בה לכל דבר ועניין. זו גם הסיבה שאנו מעודדים השתתפות פרקליטות ופרקליטים בכל פעילויות הלשכה.

על פי חוק לשכת עורכי הדין, אחד מתפקידיה המרכזיים של לשכת עורכי הדין הוא לפעול למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל. פרקליטות המדינה פועלת אף היא לשם שמירה על עקרונות אלה ואף מטעם זה אנו רואים חשיבות רבה בקשר עם הלשכה, מוסדותיה ונציגיה.

רבות נאמר על חשיבות אמון הציבור במערכת אכיפת החוק כתנאי שאין בלתו ללגיטימיות של המערכת כולה ולהחלטותיה. המרחק מאובדן אמון הציבור, במערכת אכיפת החוק, בתקינות פעולותיה, באובייקטיביות ובמקצועיות שלה, לחוסר ציות להחלטותיה עלול להיות קצר מזה שאנו משערים. משכך, אני מניח שכולנו עוקבים בדאגה אחר מה שנראה כירידה מתמשכת באמון הציבור במערכת אכיפת החוק כולה – בתי המשפט, התביעה הכללית ומשטרת ישראל, כמו גם בכלל רשויות השלטון והמוסדות הציבוריים.

כל אחת מחוליות המערכת מאבדת את אמון הציבור בגין, פעולותיה שלה והביקורת שהן מעוררות. מאחר שהציבור מתקשה לא פעם, ובצדק מבחינתו, לאבחן ולהבחין בין החוליות השונות של המערכת, תפקידיהן, סמכויותיהן וכן הלאה, הרי שירידת אמון הציבור בחוליה אחת של המערכת, משפיעה ככל הנראה באופן בלתי נמנע על אמון הציבור גם בחוליות האחרות שלה.

אפשר כמובן להאשים תיק כזה או אחר בירידה באמון הציבור או בהתנהלות המערכת במקרה כזה או אחר. אך לטעמי הדברים מורכבים יותר.

מהצד האחד, תקלות של המערכת אשר גוררות ביקורת מוצדקת ועניינית, ומהצד השני ביקורת מגמתית ולא עניינית על המערכת והחלטותיה.

כאשר קורות תקלות, והן קורות, עלינו לדעת להודות בכך שאירעה תקלה, לקבל עליה אחריות, לבחון מה גרם לאותה התקלה, לראות כיצד מונעים תקלות דומות בעתיד ולתת ככל הניתן דין וחשבון לציבור על הדברים.

ביחס לביקורת המגמתית והלא עניינית, המצב מורכב יותר. האזרח הממוצע אשר נחשף לביקורת לא עניינית ולדרך בה היא מוצאת לא פעם את ביטוייה, יתקשה מאוד, ובצדק מבחינתו, להאמין בהחלטות היוצאות מבתי המשפט, או בפעולותיהן של התביעה הכללית ומשטרת ישראל.

חשוב לומר, זוהי זכותו של כל אזרח להשמיע ביקורת כנגד כל גוף, ובכלל זה כנגד מערכת אכיפת החוק, כאשר הוא חש שנכון לעשות זאת. הזכות הזו עומדת לכל אזרח, ומקל וחומר היא עומדת לנציגי ציבור ולנבחריו.

עם זאת יש לזכור, למבקר יש שליטה מלאה על דברי הביקורת אותם הוא משמיע, כמו גם הבחירה את מי לבקר וכיצד לבקר. המבקר הוא זה הבוחר את מילות הביקורת בין אם הוא מתכוון לדברים במשמעותם המילולית, או, דווקא במשמעות אחרת. כוונות המבקרים אף הן יכולות להיות ראויות וטובות ומתוך כוונה לשפר את המערכת.

מצד שני, למבקר אין כל שליטה על הדרך בה נשמעים ונקלטים דברי הביקורת באוזנו של הציבור וכיצד הם מתפרשים על ידו. האם על המשמעות אליה כיוון המבקר, או שמא הציבור מפרש את הדברים כפשוטם.

דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר הביקורת אינה ביקורת מערכתית, אלא ביקורת אישית, המכוונת כל כולה לפגוע באופן אישי ולא ענייני בפרקליטים או בשופטים או באנשי משטרה.

ביקורת אישית ולא עניינית זו לא תרפה את ידי הפרקליטות והפרקליטים, פרקליטות ופרקליטים שיש לי בהם אמון מוחלט.

הרשתות החברתיות, הלא הן כיכר השוק המודרנית, הן פלטפורמה מרכזית להעברת ביקורת. השיח ברשתות החברתיות הוא לא פעם שיח קשה, שיח שיש המגדירים אותו לפרקים כשיח אלים.

ועדיין, יש חשיבות רבה גם לשיח הזה כחלק מחופש הביטוי וכחלק מהיותנו מדינה דמוקרטית הרואה בחופש הביטוי זכות יסוד חשובה ביותר. דמוקרטיה חזקה חייבת להכיל גם שיח מסוג זה, ובלבד כמובן שהאמירות אינן חוצות באופן ברור ומובהק את הרף הפלילי, המחייב את פעולתן של רשויות אכיפת החוק.

מהצד האחד, מדיניות מכילה וזהירה בכל הנוגע לשמירה על חופש הביטוי ומהצד השני יד קשה מקום בו נחצה הרף הפלילי על ידי הגשת כתבי אישום במקרים המתאימים. עלינו לזכור כפי שאף ראינו לאחרונה – הסתה, מילים, יכולות להרוג. לצד זאת, על כולנו, עורכי דין פרקליטות ופרקליטים ובתי המשפט להקפיד על שיח מכבד, שעה שמערכת אשר לא מכבדת את עצמה תתקשה לתבוע מהציבור שיכבד אותה.

הגברת אמון הציבור הוא יעד מרכזי של פרקליטות המדינה. מעטות ההחלטות אותן מקבלת הפרקליטות אשר זוכות לאהדה גורפת, או, לגינוי מקיר לקיר, של כלל הציבור. מרביתן מתחלק בציבור באופן כמעט שווה, בין המברכים ובין המגנים אותנו בגינן. כל אחד מטעמיו שלו.

משכך, אסור לנו לגלם לתוך שיקולינו המקצועיים את אהדת הציבור בעת קבלת החלטות, אלא, לקבל את ההחלטות המקצועיות ביותר בלבד.

אמון הציבור ולא בהכרח אהבת הציבור או אהדתו.

במטרה להוביל מהלכי שיפור ושינוי בפרקליטות המדינה ערכנו לאחרונה תהליך של בחינה איכותנית וכמותנית שמטרתה בחינת חוויית השירות – המינהלי והמקצועי בפרקליטות בהליכים הפליליים, הן בקרב הסניגורים הציבוריים והפרטיים והן בקרב קורבנות עבירה וארגונים המסייעים להם.

בתהליך בו לקחו חלק לא פחות ממאה וחמישים סניגורים מכל רחבי הארץ, בתמהיל של סניגוריה ציבורית וסניגורים פרטיים, הוצפו ע"י הסניגורים אותן נקודות הטעונות שיפור להבנתם בעבודת הפרקליטות.

זוהי הזדמנות מצוינת להודות ללשכת עורכי הדין ולעומד בראשה, לסניגוריה הציבורית לסניגורים מהמגזר הפרטי ולמאתיים קורבנות העבירה, על שיתוף הפעולה, הפתיחות והכנות. מדובר בתהליך מורכב ולא פשוט בו נחשפנו מהצד האחד לנקודות חוזקה שלנו אך מהצד השני לנקודות אותן עלינו לשפר.

כעת אנו מגבשים תוכנית עבודה על מנת לתת מענה לדברים הדרושים לשיפור שלאחר שתגובש נוכל לשתף גם את הציבור בדברים. אני מקווה שבסופו של התהליך נצליח לשפר את עצמנו וכפועל יוצא להגביר את האמון בנו של שניים "מהלקוחות" החשובים ביותר שלנו – ציבור עורכי הדין וציבור קורבנות העבירה והארגונים המלווים אותם. הגברת האמון אצל אלה אשר עומדים עמנו בקשר קבוע, תביא להגברת אמון הציבור כולו.

נושא נוסף, בו אנו מתכוונים לעסוק קשור לניסיון לקצר את פרקי הזמן הנדרשים לקבלת הכרעה בעניינם של תיקים פתוחים בכלל, ושל נבחרי ציבור בפרט. אנחנו מודעים היטב לכך שהתמשכות הליכים גורמת לסבל מיותר הן לקורבן העבירה והן לחשוד בביצועה. ההמתנה להכרעת הרשויות מדירה שינה מעיניהם של קורבנות עבירה וחשודים כאחד. מאחר שלא פעם למרבה הצער הציבור טועה בין חשד לביצוע עבירה, לבין אשמה מוכחת, הקושי גדול עוד יותר.

אנחנו אף ערים לקושי של נבחרי הציבור להמשיך ולתפקד כראוי בתפקיד בו הם נושאים תחת עננת התיק הפתוח – הן מבחינתם והן מבחינת ציבור הבוחרים. לא פעם נשמעת כלפינו ביקורת על העיכוב בקבלת החלטה בתיק כזה או אחר.

יש פעמים בהם הביקורת מוצדקת, אך יש פעמים שהביקורת אינה מוצדקת כלל ועיקר. לא פעם, תיקים רחבי היקף מתעכבים מסיבות שאינן בהכרח תלויות כל כולן בפרקליטות או ברשויות החקירה. מורכבות החקירה, היקף החקירה, סוגיות משפטיות סבוכות, הצורך בביצוע חיקורי דין, שימועים ארוכים ומורכבים ועוד ועוד גוזלים זמן רב.

בסופו של יום, אנחנו בהחלט ערים לביקורת הנשמעת בעניין זה, אולם לא ניתן לזנוח חשדות חמורים רק בשל התמשכות החקירה. כאמור והגם שמדובר לא פעם בגורמים שלא כולם תלויים בנו, אנו נעשה ככל שביכולתנו, על מנת לוודא כי סדי הזמנים יתקצרו ככל הניתן. מאחר שצדק מאוחר הוא לעיתים אי צדק, אני מאמין כי ככל שנצליח כולנו להתקדם בנושא זה נחזק את אמון הציבור במערכת כולה.

יעד חשוב נוסף בו אנו עוסקים רבות הוא המאבק בפשיעה בחברה הערבית. מיגור הפשיעה בחברה הערבית הוא אינטרס של כלל החברה הישראלית. פרקליטות המדינה על כל יחידותיה מגויסת באופן מלא למבצע "מסלול בטוח", למיגור הפשיעה בחברה הערבית.

בשבעת החודשים האחרונים הובילה הפרקליטות כשבעים מבצעי אכיפה אזרחית משולבת ואף הוגשו כתבי אישום כנגד כחמישים יעדים כולם בחברה הערבית. מאחורי כל אלה עומדים פרקליטות ופרקליטים שלמרבה הצער לא תמיד זוכים להערכה הרבה המגיעה להם.

פעילותנו זו כמובן אינה חזות הכל, אלא, היא מצטרפת לעבודה רבה וחשובה שנעשית על ידי הפרקליטות והפרקליטים, לילות כימים, בשמירה על האינטרס הציבורי והגנה על נכסי המדינה.

מיד עם קבלת התיקון לחוק העונשין הקובע עונשי מינימום לעבירות נשק, תוקנה הנחיית פרקליט המדינה בהתאם והפרקליטות והפרקליטים הונחו לטעון על פיה ואף להגיש ערעורים במידת הצורך.

מאחר שמערכת אכיפת החוק אינה יכולה למגר את הפשיעה בחברה הערבית לבדה, אנחנו מקווים שיחד עם בני החברה הערבית כולה, נתרום לצמצום תופעות הפשיעה בחברה הערבית ואף להגברת אמון הציבור בנו".