ועדת הפנים קוראת לשרת הפנים לחזור בה מהחלטתה להסיר את ההגנה הקבוצתית ממבקשי המקלט מקונגו. נציגת משרד החוץ דיווחה בוועדת הפנים כי שר החוץ הנחה לבדוק האם הסרת ההגנה הקבוצתית מקטינים נתיני קונגו תסכן אותם. בישראל כ-50 קטינים נתיני קונגו.

בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת הפנים בנושא הכרזת שרת הפנים על הסרת ההגנה הקבוצתית של מבקשי המקלט מקונגו, קרא ח"כ מוסי רז, מ"מ יו"ר ועדת הפנים, לשרת הפנים איילת שקד לחזור בה מהחלטתה. מהדיון שהתקיים ביוזמת ח"כ איבתיסאם מראענה, עלה כי המצב ברפובליקה העממית של קונגו לא השתפר משמעותית בשנים האחרונות ואין דרך להבטיח את בטיחותם של השבים אליה. עוד עלה כי במדינות רבות ברחבי העולם ננקטת גישה שונה מאשר בישראל, כלפי יוצאי קונגו כאשר ניתן לרבים מהם ניתן מעמד פליט. "מדובר בקבוצה מובחנת של כ-400 איש, מתוכם כ-50 קטינים, המתגוררים בישראל שנים רבות. ההחלטה לגרשם תשפיע עליהם באופן ישיר, ויש צורך לבחון לעומק את הסרת ההגנה הקבוצתית", אמר ח"כ רז. נציגת משרד החוץ בדיון, עו"ד עידית רוזנצויג אבו, עדכנה כי שר החוץ הנחה לבדוק האם הסרת ההגנה הקבוצתית מהקטינים נתיני קונגו תסכן את ביטחונם.

יוסף אדלשטיין, מנהל מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין, דיווח כי יש במדינת ישראל 400 נתינים קונגולזים, מהם כ-50 קטינים שחסו עד עכשיו תחת ההגנה הקבוצתית. רובם נמצאים בארץ משנת 2015. לדברי אדלשטיין הוגשו עד היום 200 בקשות הגנה פרטניות שלא נדונו כי הקבוצה זכתה להגנה קבוצתית. אדלשטיין הסביר כי שרת הפנים לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועית שבחנה את המצב בקונגו ובמדינות אחרות בהן נמצאים נתינים מקונגו, החליטה לבטל את ההגנה הקבוצתית. "זה לא אומר שמחר בבוקר מרחיקים מפה את נתיני קונגו, אלא שהם יכולים להגיש בקשה פרטנית וכל מקרה ייבדק לגופו". לדבריו, ההגנות הקבוצתיות נבחנות מעת לעת ונבדקות מול מדינות אחרות ומול המדינה ממנה הגיעו הנתינים הזרים.

עו"ד הילה טנא גלעד דיווחה כי הוגשה עתירה בעניין וכי משרד המשפטים דן בימים אלה בהחלטה. "טרם היה דיון פנימי במשרד בנושא זה".

עו"ד נועם קפון, מהמחלקה למשפט בינלאומי במשרד החוץ, עדכן כי הבקשה לבטל את ההגנה הקבוצתית הגיעה מרשות האוכלוסין, ומשרד החוץ נדרש לבחון אותה. לדבריו, "לא הועברה חוו"ד כתובה מטעמנו בטרם התקבלה ההחלטה על ידי שרת הפנים". עוד אמר כי הבקשה הגיעה מרשות האוכלוסין אל משרד החוץ ולא היתה יוזמה של משרד החוץ, וכי בימים אלה הוגשה עתירה לבית המשפט ומשרד החוץ "בוודאי ייתן את ההתייחסות שלו", כדבריו. עו"ד עדית רוזנצוויג אבו, מנהלת מחלקת מערב- מרכז אפריקה, דיווחה כי "למשרד החוץ הגיעה שאלה מרשות האוכלוסין האם המצב בקונגו מצדיק הגנה קבוצתית והתשובה לכך היא – לא. בדקנו גם לגבי המצב בקונגו וגם לגבי מדינות אחרות באירופה – באף אחת מהן אין כיום הגנה קבוצתית לנתיני קונגו. המצב שם כרגע לא מצדיק לדעת העולם הגנה קבוצתית. יש שם אזורים ספציפיים שהם אזורי קונפליקט אבל המדינה הזאת מאוד גדולה והמצב שם מאז הבחירות האחרונות במגמת שיפור. אנחנו עובדים עדיין על תיקוף חוות הדעת. שר החוץ הנחה לבדוק ספציפית אם יש סיכון מוגבר לקטינים".

ח"כ מראענה אמרה כי היא לא מצליחה להבין כיצד מתקבלת החלטה כה גורלית ללא עמדת משרד המשפטים וארגוני זכויות האדם.
ד"ר איילת עוז, מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים, ביקרה את החלטת השרה ואמרה כי משרדי הממשלה מתייחסים לחיים ומוות של אנשים ללא שקיפות בדרך קבלת ההחלטות, ללא חוות דעת מקצועיות ובאופן שמנוגד לדו"ח של מחלקת המדינה האמריקאית.
מנציבות האום לפליטים נמסר בדיון כי ההמלצה למתן מעמד של פליטים, במיוחד כאשר מדובר בקבוצה של כמה מאות, צריך להיות מהיר ולא כך הדבר בישראל. "ההגנה הקבוצתית לא צריכה להיות מוסרת עד שהמצב במדינת המוצא משתנה לחלוטין. המצב בקונגו לא השתנה משמעותית בעשורים האחרונים".

ד"ר שני בר טוביה מפורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל, אמרה כי הבקשות האינדיבידואליות של מבקשי המקלט היו צריכות להבחן כבר לפני שנים כשהגישו אותן. "הסיבה לכך שבהרבה מדינות אין הגנה קבוצתית ליוצאי קונגו היא בגלל שיש להם מעמד פליט".
ד"ר יונה שרקי מהמרכז למדיניות הגירה, הוצא מהדיון לאחר שפנה פעמיים לח"כ איבתיסאם מראענה וקרא לה ח"כ זועבי. ח"כ מראענה אמרה לו "אתה גזען. לא לכל הנשים הערביות קוראים זועבי". טרם הוצאתו מהדיון אמר כי מדובר במדיניות ממשלתית ואי אפשר לעשות מהכל קרקס ודרמה.