הוועדה לענייני עובדים זרים, בראשות ח"כ אבתיסאם מראענה, דנה היום בנושא מצבם של ילדי העובדים הזרים, שאינם בני הרחקה, לרגל יום הפליט הבינלאומי. בפתח הדברים אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ מראענה, כי מדינות אמורות לאפשר לפליטים החיים בתוכם שווין זכויות, אך אצלנו נעשה עוול גדול לילדי הפליטים. יש להם את היכולת להיות חלק מהחברה הישראלית, להגשים חלומות ללמוד באוניברסיטה ולתת כתף לחברה הישראלית, אבל המדינה שמה בפניהם חומות של ייאוש. "אין להם מקום אחר ללכת אליו. ואנחנו כמדינה מחויבים לתקן את העוולות האלה. קוראת לשרת הפנים להסדיר את מעמד ילדי הפליטים", קראה ח"כ מראענה.

אבתיסאם מראענה בדיון של הוועדה המיוחדת לעובדים זרים שבראשה היא עומדת, 20 ביוני 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

סגן שר החינוך, מאיר יצחק הלוי: באילת ילדי חסרי המעמד נקלטים למערכת החינוך כמו כולם עם תמיכה מלאה של משרד החינוך ועל פי רישום אזורי. הממשלה צריכה להגדיר את המצב בצורה ברורה ולתת לילדים את כל המענים הנדרשים.

יוסן, שסיימה השבוע את לימודיה בתיכון ביאליק רוגוזין: הגעתי לארץ ב 2009, מאז שאני פה אני מרגישה שאני שקופה. עד לפני שנה לא הייתי קיימת בכלל ברישומים הממשלתיים. כששוטר עצר אותי לבדיקה וביקש את הפרטים שלי, הוא טען שאני שקרנית כי לא הופעתי אצלו במערכת. כל יום הוא הישרדות עבורי ומלא חשש. החלום שלי ללמוד באקדמיה, כדי להגשים את החלום שלי ושל הוריי שלא זכו לכך, גיליתי שאני לא זכאית לכך בגלל שאין לי תעודת זהות.

ונוס באשיר, נמצאת בשנת שירות ורוצה להיות רופאה: "הייתי צריכה להילחם כדי לעבור ללמוד בגימנסיה הרצליה. מה יעזור לי ללמוד רפואה אם לא אוכל לעבוד בזה בעתיד" שאלה ונוס, "אימא שלי מנקה לכלוך של אחרים כדי שאני לא אצטרך לעשות את זה".

הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 20 ביוני 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול יוסי אדלשטיין עדכן כי כיום במדינת ישראל ישנם 8252 קטינים מאריתריאה וסודן. כ-3700 מתוכם גרים בתל אביב.

ראש מטה מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד כלכלה, קרין אהרוניאן-רוזמרין: ע"פ הנוהל הקיים מ-2011, קבוצת ילדים אלו לא עומדים בקריטריונים לזכאות להכשרות מקצועיות שמעניק המשרד. בתגובה לדברים אלה אמרה יו"ר הוועדה כי "על זרוע העבודה לעדכן את הנוהל הנוגע להכשרות מקצועיות ולהוסיף את קבוצת בעלי ויזות 2א5, כדי לפעול לפתור את סוגיית רישוי המקצוע".

רכזת מדיניות ציבורית, המוקד לפליטים ומהגרים, סיגל רוזן: במחקר שעשינו המשווה את המדיניות כלפי ילדי מבקשי המקלט של ישראל מול עשר מדינות מערביות עולה שאם ילדי מבקשי המקלט בישראל היו מתגוררים שנים רבות בכל אחת מהמדינות האלו, רובם היו זכאים לאזרחות או מעמד קבע במדינה הקולטת. גם אם ההורים שהו במדינה בניגוד לחוק, ילדיהם שנולדו במדינות המארחות, יוכלו לזכות באזרחות עם הולדתם בקנדה ובארה"ב, ובמעמד של קבע המוביל לאזרחות לאחר עשר שנים בבריטניה ובאוסטרליה, חמש שנים בצרפת וארבע שנים בגרמניה.

סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי בדיון של הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, 20 ביוני 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ניצן פלדשטיין, עמותת אס"ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל: "אנחנו מדברים על למעלה מ-8,000 ילדי מבקשי המקלט, שהזהות שלהם ישראלית, והלומדים בגני הילדים ובבתי הספר, אבל סובלים מפערים התפתחותיים, לימודיים ושפתיים. שמובילים בסופו של דבר לנשירה מהלימודים" התריעה פלדשטיין .

סיכמה את הדיון יו"ר הוועדה, ח"כ מראענה: דורשת ממשרד החינוך לקבל נתונים על התקצוב הנוסף שמקבלים בתי הספר בהם לומדים אחוזים גבוהים מילדי הקהילה לצורך צמצום פערים. כמו כן להכין תכנית מקיפה וייעודית לתגבור ילדי מבקשי מקלט, כולל קשר עם הורי הקהילה, לשם צמצום הפערים השפתיים, ההתפתחותיים והלימודיים שמהם הם סובלים. ולהחריג את מחזיקי אשרה 2א5 מההגדרה של "סטודנטים זרים" המשלמים 125% שכר לימוד. בנוסף, "על רשות האוכלוסין להשוות את מעמדם של הילדים אוטומטית כאשר הוריהם מקבלים מעמד תושב ארעי, ואם הדבר נדרש לתקן את התקנות בהתאם", סיכמה.