יאיר לפיד נאם הערב בנאום ראשון כראש ממשלה. בין השאר אמר כי "המרחב הפוליטי הפך קיצוני, אלים ומרושע וגורר אחריו את החברה, את זה עלינו לעצור".

הנאום המלא:

"אני רוצה בפתח דבריי להודות מפה לראש הממשלה השלושה-עשר של מדינת ישראל, נפתלי בנט. על ההגינות, על החברות, על כך שהובלת את הממשלה בשנה האחרונה להישגים כלכליים ובטחוניים שלא נראו פה שנים. תודה מיוחדת על העובדה שאזרחי ישראל רואים השבוע העברת תפקיד מסודרת בין אנשים שמקיימים הסכמים ומאמינים זה לזה.

מדינת ישראל גדולה יותר מכל אחד מאתנו. חשובה יותר מכל אחד מאתנו. היא היתה כאן לפנינו, היא תהיה כאן הרבה אחרינו. היא לא שייכת רק לנו. היא שייכת גם לאלה שחלמו עליה אלפי שנים בגולה וגם לאלו שעדיין לא נולדו, לדורות הבאים.

בשבילם ובשבילנו, אנחנו צריכים לבחור בטוב משותף. במה שמחבר אותנו. תמיד יהיו מחלוקות, השאלה היא איך אנחנו מנהלים אותן, ואיך נוודא שהן לא מנהלות אותנו.

מחלוקת היא לא בהכרח דבר רע כל עוד היא לא פוגעת ביציבות השלטונית ובחוסן הפנימי שלנו. כל עוד אנחנו זוכרים שיש לכולנו אותה מטרה: ישראל יהודית, דמוקרטית, ליברלית, גדולה, חזקה, מתקדמת ומשגשגת.

האמת הישראלית העמוקה היא שברוב הנושאים החשובים – אנחנו מאמינים באותם הדברים.

אנחנו מאמינים שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. הקמתה לא מתחילה ב-1948, אלא ביום בו יהושע בן נון חצה את הירדן וחיבר לנצח בין עם ישראל לארצו, בין הלאום היהודי למולדת הישראלית.

אנחנו מאמינים שישראל צריכה להיות דמוקרטיה ליברלית שבה לכל אזרח שמורה הזכות להחליף את השלטון ולקבוע את מסלול חייו. איש אינו יכול לשלול ממנו את זכויות היסוד שלו: את כבודו, את חירותו, את חופש העיסוק שלו, את זכותו לבטחון אישי.

אנחנו מאמינים שעלינו לשמור תמיד על עוצמתנו הצבאית. בלי זה אין בטחון. אני בנו של ניצול שואה. ילד יהודי בן 13 שרצו להרוג אותו ולא היה מי שיגן עליו. אנחנו נגן על עצמנו, בכוחות עצמנו. נוודא שתמיד יהיה לנו את צבא ההגנה לישראל, צבא שעוצמתו אינה מוטלת בספק ואוייבינו יראים מפניו.

בלילה אחד בחורף 1944, בגטו בודפשט, סבתא שלי קראה לילד ההוא, אבא שלי, ואמרה לו: "ילד שלי, אתה לא יודע את זה, אבל היום זו הבר מצווה שלך. אני לא יכולה לאפות עוגה, אבא שלך כבר לא יחזור." (סבא נספה במחנה הריכוז מאוטהאוזן)."אבל יש דבר אחד שאני יכולה לעשות." והיא הוציאה בקבוקון קטן של בושם, שאנל 5, שהיה הבושם של גברות אלגנטיות לפני המלחמה, לעולם לא נדע איך היא שמרה אותו כל הזמן הזה, ואז היא שברה אותו על הרצפה, ואמרה, "לפחות לא יהיה מסריח בבר מצווה של הבן שלי".

אנחנו מאמינים שישראל היא מדינה יהודית. אופיה יהודי, זהותה יהודית. גם יחסה לאזרחיה הלא יהודים הוא יחס יהודי. ספר ויקרא אומר, "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ".

אנחנו מאמינים שכל עוד צרכי הבטחון נשמרים, ישראל היא מדינה שוחרת שלום. ישראל מושיטה ידה לכל עמי המזרח התיכון, כולל הפלשתינים, ואומרת: הגיע הזמן שתכירו בכך שלעולם לא נזוז מפה, אז בואו נלמד לחיות יחד.

אנחנו מאמינים שיש ברכה גדולה בהסכמי אברהם, ברכה גדולה בתנופה הבטחונית והכלכלית שנוצרה בפסגת הנגב עם האמירויות, בחריין, מצרים ומרוקו, ותהיה ברכה גדולה בהסכמים שעוד יבואו.

עם ישראל לא לבדד ישכון. תפקידנו להמשיך ולחזק את מעמדנו בעולם, את יחסינו עם ידידתנו הגדולה ארצות-הברית, לרתום את הקהילה הבינלאומית למאבק באנטישמיות ובדה-לגיטמציה של ישראל.

אנחנו מאמינים שתפקיד השלטון לשמור על החוק, ותפקיד החוק לשמור על השלטון. החוק הוא מה שמגן עלינו מפני שחיתות ואלימות. בית המשפט הוא מי שמגן על החלש מפני החזק. החוק הוא הבסיס לחיינו המשותפים.

אנחנו מאמינים שהכלכלה הישראלית צריכה להיות מבוססת על עקרונות השוק החופשי, על היצירתיות והדינמיות של הטכנולוגיה הישראלית, אבל תפקידנו לשמור על אלו שאין להם. לתת לכל ילד בכל מקום הזדמנות הוגנת.

אנחנו מאמינים שהאיום האיראני הוא האיום הראשון במעלה על ישראל. נעשה כל מה שדרוש כדי למנוע מאיראן להגיע ליכולת גרעינית, או לבסס את עצמה על גבולותינו.

אני עומד לפניכם ברגע הזה ואומר מכאן לכל מבקשי רעתנו, מעזה ועד טהרן, מחופי לבנון ועד סוריה, אל תנסו אותנו. ישראל תדע להשתמש בכוחה למול כל איום, ומול כל אוייב.

אנחנו מאמינים מתפללים יחד לשלומם של החיילים והשוטרים שלנו, באוויר, בים וביבשה. "יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם". אנחנו לא נשקוט ולא ננוח עד שיוחזרו בנינו, הדר גולדין ואורון שאול זכרם לברכה, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.

אנחנו מאמינים בעוד דבר: שמותר לנו לא להסכים. חופש הביטוי הוא עקרון יסוד. חופש העתונות הוא המרכיב שבלעדיו לא תתכן דמוקרטיה. מוטל עלינו להקדיש מאמץ לגילוי העובדות והבנת האמת.
השאלה הישראלית הגדולה היא למה דווקא בתקופה שבה יש בינינו הסכמה לאומית רחבה בכל הנושאים החשובים, רמות השנאה והחרדה בתוך החברה הישראלית כל כך גדולות? למה הפילוג מאיים יותר מאי פעם?

התשובה היא – הפוליטיקה. בישראל הקיצוניות לא באה מהרחובות לפוליטיקה, אלא להיפך, היא גולשת כמו לבה מהפוליטיקה לרחובות. המרחב הפוליטי הפך לקיצוני יותר ויותר, אלים ומרושע יותר ויותר, והוא גורר אחריו את החברה הישראלית. את זה עלינו לעצור. זה האתגר שלנו.

מדינת ישראל, הישראלים, הם טובים יותר. יש פה שכל ודימיון וכוחות שאין בשום מקום אחר. הכלכלה הישראלית היא מוקד של עליה לרגל מכל העולם. דווקא בתקופה של משבר גלובלי, הפוטנציאל שלנו גדל. אנחנו יודעים להשתנות, אנחנו יודעים להשתפר, אנחנו רק צריכים לעשות את זה יחד.

במשרד שלי בכנסת תלויות שתי תמונות, זו לצד זו: דוד בן גוריון ומנחם בגין. שני יריבים פוליטיים מרים, אבל גם שני ראשי הממשלה החשובים ביותר שהיו לנו. הם תמיד רבו, אבל הם גם תמיד זכרו שיש להם אותה מטרה: בניית עוצמתה ודמותה המוסרית של מדינת ישראל.

המטרה הזו גדולה יותר מכל מה שמפריד בינינו. המבחן שלנו הוא לא אם ניצחנו בויכוח, אלא האם השכלנו ומצאנו דרך לעבוד יחד עם אלה שלא מסכימים אתנו.

את הנאום הזה שומעים עכשיו לא מעט אנשים שלא הצביעו בעד הממשלה, שלא תומכים בה ולא יתמכו בה. אני מודה לכם על כך שאתם מוכנים להקשיב. אני מבקש לעבוד יחד אתכם למען המדינה שלנו. אני מחוייב לשרת גם אתכם. אני מאמץ את דבריו של קודמי בתפקיד, ומבקש לחזור עליהם: אנשים אחים אנחנו.

האתגרים שעומדים בפנינו הם כבירים. המאבק באיראן, הטרור מבית, משבר החינוך הישראלי, יוקר המחיה, חיזוק הבטחון האישי. כשהאתגרים כל כך גדולים, אסור לנו לכלות את כוחנו במריבות. כדי ליצור פה טוב משותף אנחנו זקוקים אחד לשני.

ילדינו מסתכלים עלינו. מה אנחנו רוצים שהם יראו? אנחנו רוצים שהילדים שלנו יראו שעשינו הכל כדי לבנות יחד ישראל יהודית ודמוקרטית, חזקה ומתקדמת, נדיבה וטובה.
רק ביחד ננצח.
תודה רבה".