מהיום יוצאת הכנסת לפגרה, שתימשך עד לכינוסה של הכנסת ה-25, שתיבחר בבחירות שייערכו בעוד ארבעה חודשים, ב-1 בנובמבר.
בתקופת הפגרה תפעל ועדת ההסכמות, שתורכב מיושב ראש הקואליציה בועז טופורובסקי ומחבר כנסת, שייבחר על ידי יושב ראש האופוזיציה.
בתקופת הפגרה יכולה הממשלה או יכולים 25 חברי כנסת לדרוש את כינוס המליאה. הממשלה רשאית לבקש שהצעות חוק יובאו לדיון במליאה בקריאה ראשונה, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
ועדות הכנסת רשאיות לקיים דיונים ביוזמת הממשלה, ביוזמת יושב ראש הוועדה או ביוזמה של שליש מחברי הוועדה – רק באישור מראש של ועדת ההסכמות.
ועדת הכנסת רשאית לקיים ישיבות ללא אישור ועדת ההסכמות.
גם הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון רשאית לקיים ישיבות בעניינים דחופים שבסמכותה ללא קבלת אישור של ועדת ההסכמות. ועדות המשנה של ועדה זו רשאיות גם כן להתכנס ללא אישור של ועדת ההסכמות, אך זקוקות לאישורו של יושב ראש הוועדה המשותפת, רם בן ברק. גם ועדת המשנה לענייני מודיעין, ועדת המשנה לענייני הוועדה לאנרגיה אטומית וועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה לא נזקקות לאישור ועדת ההסכמות, אך כן לאישורו של יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בן ברק.
בנוסף, מסרו אתמול נציגי הקואליציה והאופוזיציה לוועדת הכנסת, כי הסכימו ביניהם שבתקופת הפגרה הצעות חוק שעניינן בחירות והצעות החוק שהיו מונחות על שולחן הכנסת ביום קבלת חוק התפזרות הכנסת יובאו להצבעה במליאה באישורה של ועדת ההסכמות.
מלחמה היא תמיד משחק ציני של מספרים, או יותר נכון טרגדיה שבדרך כלל מסוכמת באופן כמותי. אבל בוודאי שיש משמעות למספרים, ובשל חשיבותם, בדרך כלל יש לצדדים במלחמה אינטרס להסתירם או לסלפם.
דוגמה מובהקת לכך היא המלחמה באוקראינה, בה שני הצדדים מסתירים את מספר האבדות שלהם לצד ניפוח של נתוני האבדות של האויב. אולם בישראל תמיד הייתה אמונה שאנחנו אמינים יותר ושקופים יותר, ולראיה, שמות הרוגינו מפורסמים ביום נפילתם.
חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.
שינוי האקלים פוגש את האנושות בכל החולשות שלה
בספרו "אלטנוילנד" תיאר בנימין זאב הרצל מערכת בחירות דמיונית שעתידה להתקיים ב"חברה החדשה", כלומר במדינת ישראל העתידית.
בין המתמודדים בבחירות באותה מדינה עתידית נזכר ד"ר גאייר (בגרמנית: עוף דורס אוכל נבלות), שמתואר כקנאי דתי וכלאומן גזעני, "מסית, מדיח המפריח סיסמאות שנועדו להחניף להמון".
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התגובות לסיפור שלי לפני שבוע, "מפגשים מהסוג הטיפשי", הזכירו לי דברים שכתבתי פעם ועוסקים בחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ לנוכח הטמטום האנושי הרווח בקרב החיים על פני הכדור.
* * *
"איה סופיה" הוא מסגד גדול, עתיק וחשוב בלב העיר איסטנבול. הוא הוקם במאה השלישית לספירה ככנסיה על ידי הקיסר קונסטנטין, הקיסר שקיבל עליו את הנצרות והשליט אותה על האימפריה הרומית. היא נהרסה ונבנתה שוב על ידי תאודוסיוס במאה הרביעית לספירה, נהרסה שוב ונבנתה בצורתה הנוכחית המרשימה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במאה ה-15 נכבשה העיר, שנקראה אז קונסטנטינופול, על ידי העותומנים המוסלמים בראשות הסולטן מחמט השני – והכנסייה הוסבה למסגד.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם