בית הדין הצבאי לערעורים התיר הבוקר לפרסם פרוטוקולים ומוצגים מהטבח בכפר קאסם שבו נורו למוות 43 מתושבי הכפר בידי כוח של משמר הגבול ב-29 באוקטובר 1956.

חלק מהדיונים המשפטיים בתיק התנהלו בדלתיים סגורות בבית דין צבאי בשנות ה-50, אבל לאור חוות דעת של גורמים מדיניים ומשפטיים מהשנה שעברה, הוחלט להתיר לפרסם עדויות מהאירוע.

מהפרוקטולים עולה כי הלוחמים שביצעו את הטבח נשאלו אם יכלו לדווח על המתרחש בקשר בזמן אמת והם השיבו שכן.

אחד המפקדים נשאל בידי חייליו על ההכנות לסגר על כפר קאסם, שנחשב לכפר משמעותי בגלל קרבתו לגבול ולכן תוגבר בכוחות נוספים. "כאשר אין זמן, מוותרים על דברים לא חיוניים", הוא ענה.

עוד עולה מהפרוטוקולים מפקדי מג"ב שוחחו בחדר הקצינים ביממה שלפני הטבח על אפשרות שישראל תכבוש את ירדן, ולכן היו דרוכים, וכי יש אפשרות שהטבח היה חלק מנסיון להבריח ממנו את התושבים. לפי הפרוטוקולים, הכוח נערך סביב הכפר, אך חלקו המזרחי הושאר ללא עמדות של צה"ל כדי לאפשר לתושבים לברוח לירדן.

המ"פ חיים לוי אמר כי המג"ד אמר לו במפורש – "רצוי שיהיו מספר הרוגים".

לוי, שהיה בזמן הטבח עם חייליו בגזרה הדרומית של כפר קאסם, נשאל בבית הדין, במסגרת משפטם של החיילים שביצעו את הטבח, האם האמירה של המג"ד נשמעה לו סבירה, וכך הוא השיב: "הבנתי שכך זה צריך להיות, שזו המדיניות, הרצון, מתוך כך שנאמר שכל מי שייראה ייהרג, הבנתי זאת מתוך הפקודה שניתנה".

הטבח התרחש בזמן מבצע קדש (מלחמת סיני), בתקופה שבה היישובים הערביים נמצאו תחת משטר צבאי. בצל המלחמה, הוטל סגר על הכפרים הערביים סמוך לגבול ירדן והמשולש, כולל כפר קאסם. מפקד הגזרה המרחבית, אל"מ יששכר שדמי, החליט על דעת עצמו להקדים את שעת העוצר מ-21:00 ל-17:00. תושבים שיצאו מהבית לא ידעו על הקדמת זמן העוצר, הסתובבו ברחובות ונורו למוות.