ראש הממשלה יאיר לפיד, שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון, אישרו בממשלה החלטה שמטרתה הגדלה ופיתוח של כוח האדם בהייטק, בדגש על אוכלוסיות שאינן מיוצגות כיום בתעשייה.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

"אני מברך על ההצעה ומברך את שיתוף הפעולה עם שרת החדשנות, אורית פרקש ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון.

אנחנו מחוייבים לחזק באופן דרמטי את שוק ההייטק הישראלי. חינוך מגיל צעיר להייטק והרחבת הייצוג והתפקידים הם צעדים הכרחיים, זה נכון ערכי ונכון כלכלי.

הממשלה שלנו לא מדברת במונחים של שימור הקיים, אלא של פריצה קדימה. לישראל יש את הנתונים והפוטנציאל להיות אחת מעשר המדינות המצליחות בעולם, התוכנית הזו היא התחלה טובה לכך".

שרת החדשנות אורית פרקש הכהן: "עם כניסתי לתפקיד שמתי לי למטרה לתת הזדמנות שווה לכל ילד בישראל ולשלב עוד אוכלוסיות בתעשיית ההייטק הישראלית. לשם כך יזמתי תכנית חינוך עם שרת החינוך בבתי ספר ובגנים שיוצאת לדרך כבר השנה, ב-600 כיתות ח' וכ-1500 גני חובה.

החלטת הממשלה מאמצת את תכנית חשובה זו שתצטרך להמשיך ולהתרחב בממשלות הבאות לטובת ילדי ישראל. באשר לתעסוקה של עוד ישראלים בהייטק – החלטת הממשלה שהבאתי היום מאמצת ונותנת תוקף לדוח פרלמוטר שיזמתי ומאמצת את יעדי התעסוקה שקבעתי כמדיניות ממשלה לשנים הבאות. מודה לראש הממשלה ושרת החינוך על שיתוף הפעולה".

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון: "חשיפת הילדים כבר מגילי גן לחדשנות, טכנולוגיה ואנגלית דבורה, לצד תכנית חדשה בחטיבות הביניים, היא בעלת חשיבות להנגשה רחבה יותר של התחום לכלל ילדי ישראל, ותסייע בצמצום פערים ויצירת שוויון הזדמנויות.
אני מודה לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ולראש הממשלה, על שיתוף הפעולה הפורה".

עיקרי התכנית:

1. תכנית החינוך להייטק תחל כבר השנה – התכנית להטמעת מיומנויות טכנולוגיות, קוגנטיביות ודיגיטליות הנחוצות להשתלבות בשוק העבודה של המאה ה-21 בהתאם לשכבת הגיל. פיילוט התכנית יחל השנה בכ-600 כיתות ח' בכ-120 בתי ספר ובכ- 1,500 גני חובה, כאשר השרות עתידות להרחיב בשנה שאחריה את התכנית לכיתות ח' וט' נוספות, תוך מתן עדיפות לפריפריה, עד כדי פריסה מלאה בכלל בתי הספר.

2. אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשייה – הממשלה מאמצת את יעדי שרת החדשנות להגדלה של 4500 עובדים מהחברה הערבית, 2800 עובדים מהחברה החרדית ושלפחות 45% מהכשרות של הרשות יהיו לנשים.

3. דוח פרלמוטר – הממשלה מאמצת את דו"ח הביניים של הוועדה בראשות דדי פרלמוטר, במסגרתו הומלץ בין היתר על שיטת הספירה חדשה של מקצועות הטק – שכוללת גם עבודה במקצועות טכנולוגיים בחברות מסורתיות כדוגמת בנקים.

4. תכנית ישראל טק – התכנית שתאתר ותביא זכאי חוק השבות בעלי השכלה רלוונטית לעבודה בהייטק לישראל. התכנית תוביל לחיזוק ממשי של תעשיית ההייטק בישראל, לחיזוק הקשר עם יהודי התפוצות ולדיפלומטיה חיובית למדינת ישראל. המטרה היא לשלב לפחות 1500 עובדים בשנים 2022-2026.

5. הגדלת כמות המומחים הזרים – להגדיל ב-2,000 את מספר המומחים הזרים המגיעים לישראל לעבודה בחברות הייטק, בשנים 2022-2026. לצורך סיוע לעמידה ביעד, רשות החדשנות תפעיל מרכז תמיכה לענף ההייטק, אשר יסייע לחברות ההייטק בהסרת חסמים בירוקרטיים המקשים על הבאת עובדים לענף ההייטק מחו"ל.

6. הקמת צוות בינמשרדי להורדת חסמים – שיבחן לעומק את החסמים הבירוקרטיים הניצבים בפני כל קהל יעד המעוניין להגיע לישראל ויציע המלצות כיצד ניתן לצמצם את החסמים.

7. יותר הייטק באקדמיה – הגדלה של 20% בכמות הסטודנטים הלומדים מקצועות הייטק באוניברסיטאות ו30% באוניברסיטאות.

8. שוויון מגדרי בתעשייה – תכנית לעידוד שווין מגדרי בתעשיית ההייטק בישראל המובלת על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והרשות לקידום מעמד האישה שמטרתה הטמעת פרקטיקות של חשיבה מגדרית בחברות בתעשיית ההייטק.

9. שירות המדינה – מיפוי וגיבוש תוכניות לשילוב עובדים במקצועות ההייטק והמדעים במגזר הציבורי.