איילת שקד: אני מבקשת סליחה מהתומכים שלי –

לפני קצת יותר משנה, עשיתי הכול כדי למצות את האפשרות להקים ממשלת ימין. אבל גדעון סער ובצלאל סמוטריץ' טרפדו את המהלך. קיבלתי את ההחלטה הקשה ביותר בחיי הציבוריים – גיביתי את בנט מנהיג מפלגתי והצטרפתי לממשלה. הדילמה בין המשך סבבי בחירות להקמת ממשלת חילופין קרעה אותי. יש מי שמגחיכים את הכאב העמוק שליווה אצלי את הדילמה הזו, אבל זו האמת שכל מי שהיה בסביבתי באותם הימים יוכל להעיד עליה. וכמו תמיד, הדבר היחיד שעמד לנגד עיני בהחלטה שקיבלתי היה מה נכון למדינת ישראל.

אני יודעת שההחלטה פגעה קשות ברבים מכם. במי ששלחו אותי לכנסת. במי שכרתו עמי ברית. הברית הזו הוכיחה את עצמה לאורך שנים ארוכות ואני מודעת לעומק האכזבה שנגרמה לרבים מכם. דווקא כשהאמון חזק והיחסים מבוססים על אדנים יציבים, תחושת הפגיעה גדלה. אמנם שמרתי על האינטרסים של המחנה הלאומי בכל נקודה ובכל שלב. הנפתי את דגל ההתיישבות, את דגל תיקון מערכת המשפט, את השמירה על ישראל כמדינה יהודית.

חלקכם לא רציתם בממשלה הזו ואני הייתי חברה בה. ההחלטה שברה מיליון לבבות של אנשים שתמכו בנו עשר שנים, שהיו איתנו לאורך כל הדרך. בתפילות הימים הנוראים אנו מבקשים להיבחן בראייה כוללת. אנו מבקשים כי כוונותינו ומעשינו הטובים יעמדו במרכז. ערב ראש השנה, אני מבקשת מכם שתיזכרו מדוע בחרתם בי פעם אחר פעם כשליחת הציבור שלכם. אני מבקשת שפועלי רב השנים הוא שיכריע את הכף מבחינתכם.

אני מפצירה בכם להביט נכוחה על העשור האחרון. לראשונה, שליחי הציבור שלכם, וביניהם – אני, הובלנו מדיניות ימנית לאומית בכלל המישורים – המדיני, הכלכלי והמשפטי. הנושא הפלסטיני ירד מסדר היום. השיבוט הרעיוני במערכת המשפט פסק והשיח המשפטי שינה צורתו. צמד המילים ימין כלכלי אינו זר עוד במערכת הפוליטית.

היום, אני מבקשת סליחה מהתומכים שלי, מהקהל האהוב שלי, שלבו נשבר כשהצטרפתי למהלך הקמת הממשלה האחרונה. אני מאמינה שתמצאו בליבכם את המקום לסלוח לי.

אני שומעת לאחרונה קולות המבקשים שאתפטר מהממשלה. האמת? זהו המעשה הקל. פוליטית, כנראה שארוויח מצעד כזה. אבל זו תהיה טעות. מהותית, יהיה זה מעשה לא אחראי כלפי הערכים בשמם בחרתם בי. נכון להיום אני זו ששומרת על ערכי המחנה הלאומי בממשלה. התפטרותי תקל על שרי הממשלה להוביל צעדים שנויים במחלוקת ומרחיקי לכת. איני מתכוונת לתת להם את הפרס הזה.

ההיסטוריה תעיד כי לרגע אחד לא הפסקתי להיות נאמנה לדרך. על כך יעידו מעשיי ופעולותיי. גם מבקריי החריפים ביותר לא ימצאו ולו בדל מעשה או אמירה שמעידים שבחרתי בדרך אחרת, ששיניתי מעמדותיי, שפגעתי בערכים שבשמם הגעתי לפוליטיקה.