ראש הממשלה יאיר לפיד בישיבת המליאה המיוחדת לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין בכנסת –

יצחק רבין האמין בישראל חזקה. הוא הקדיש לזה את חייו, וזה הביא למותו. הוא האמין שישראל צריכה להיות בכל רגע נתון מדינה שעוצמתה אינה מוטלת בספק. שגורלה בידה. שקיומה תלוי רק בה.

רבין הבין בכוח. הוא לחם כל חייו. הוא היה רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, הוא היה חייל של המדינה. בגלל שהוא הבין בזה, הוא ידע שכוחה של מדינת ישראל צריך להיות בנוי על יסודות חזקים במיוחד.

הכוח לא נובע מאקדחים שמנופפים בהם. זהו נשקם של הפחדנים, זה היה נשקו של יגאל עמיר. עוצמתה של מדינת ישראל נבנתה בידי רבין וחבריו על יסודות אחרים לגמרי.

היסוד הראשון הוא שלטון החוק. צה"ל, שרבין היה אחד מבוניו, הוא לא עוד כנופיה מזרח תיכונית. הוא צבא שומר חוק של מדינה דמוקרטית. הוא צבא שלוקח על עצמו מגבלות של הפעלת כוח, מפני שזה מה שבונה את הכוח – העובדה שהחיילים שלנו יודעים שהם משרתים בצבא שעומד על עקרונותיו.

זה לא רק עניין ערכי, זה חלק מבניין הכוח. אם אין חוקים ברורים, אין שרשרת פיקוד, אין משמעת, אין יכולת לנהל את הצבא. אם כל אחד יכול לירות בכל פעם שמתחשק לו, זה לא צבא, אלה מליציות.

אם אתם רוצים לראות מה קורה כשנותנים לצבא להגיע למקומות האלה, אין בעיה. תסתכלו על המזרח התיכון. לא חסרות מדינות כאלה. בגלל זה בדיוק הן תמיד הפסידו לצה"ל במלחמות ישראל. אם אנחנו נהיה דומים לאויבינו, נפסיד להם את המלחמה.

היסוד השני של עוצמתה של ישראל היא העובדה שאנחנו חלק מהצד המנצח בקהילה הבינלאומית – הצד של המערב הטכנולוגי והמתקדם. העוצמה הישראלית נשענת גם על המחויבות של העולם המערבי לביטחוננו.

"עם לבדד ישכון" לא מקבל מסוקי אפאצ'י, לא מקבל גישה לצילומי לוויין מעל סוריה, לא מפתחים איתו כיפת ברזל ולא הופכים אותו לחלק מהתוכניות המדעיות והטכנולוגיות המתקדמות ביותר עלי אדמות. רבין, שהיה שגריר בוושינגטון לפני שמונה לראש ממשלה בפעם הראשונה, הבין גם את זה.

היסוד השלישי הוא עוצמתה של הדמוקרטיה. תסתכלו סביבנו. לא במקרה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, היא גם המדינה המצליחה ביותר במזרח התיכון. הדמוקרטיה היא לא רק שיטה שלטונית צודקת יותר, היא גם השיטה היעילה יותר.

בלי דמוקרטיה אין "סטרט-אפ ניישן", אין אקדמיה מצליחה ומחקר מדעי מתקדם, אין זרם מתמיד של רעיונות יצירתיים שבונים את כלכלתה של מדינה ואת החוסן החברתי שלה.

והיסוד האחרון של תפיסת העוצמה של רבין הוא השאיפה לשלום. כמו בהרבה דברים אחרים, הוא ראה את זה באופן פשוט: האם ישראל תהיה חזקה יותר או חלשה יותר אם יהיה שלום? התשובה היא שהיא תהיה חזקה יותר.

מפה, מהבמה הזו, מהתפקיד שאותו אני נושא עכשיו, הוא הסביר פעם אחר פעם שהוא לעולם לא יסכים לשלום שמחליש את ישראל, אלא רק לשלום שמחזק אותנו. רק שלום שהוא יצרן של עוצמה.

לא בכל מחיר, לא בכל דרך, אבל בשורה התחתונה אם יהיה שלום אמיתי הבטחון הישראלי יתחזק, הכלכלה הישראלית תתחזק, החוסן החברתי יתחזק – אז צריך לחתור לשלום.

אלה היסודות של תפיסת העוצמה של רבין: החוק, הדמוקרטיה, הקידמה והשלום. ואז בא אדם שלא האמין בחוק, לא האמין בדמוקרטיה, לא האמין בקידמה ולא האמין בשלום – ורצח אותו.

נהוג לומר שאפשר לרצוח אנשים, אבל אי אפשר לרצוח רעיונות. זה לא נכון. אפשר לרצוח רעיונות. הרעיונות היפים ביותר נרצחים בכל העולם כל יום. מה שיקרה עם תפיסת העוצמה של רבין, תלוי בנו. תלוי במה שנעשה בשנים הקרובות.

אם ישראל תזנח את שלטון החוק, תפרק את הדמוקרטיה שלה, תיקח אחורה את הקידמה ואת הקשרים שלנו עם הקהילה הבינלאומית ותזנח לגמרי את השאיפה לשלום, אז היא תהיה מדינה חלשה יותר, והרעיונות של רבין ייקברו לצידו.

אנחנו לא ניתן לזה לקרות. נכון שהרגע הנוכחי הוא לא רגע טוב לרעיונות האלה, אבל אנחנו לא מאמינים במה שאנחנו מאמינים רק כשמבטיחים לנו שזה יהיה קל. ואנחנו לא נאבקים על המטרות שלנו רק כשיש לנו תעודת ביטוח שזה יצליח.

רבין לחם בקרב על ירושלים במלחמת העצמאות, הוביל את צה"ל במלחמת ששת הימים, הלך להיות ראש ממשלה, משם הלך לאופוזיציה ומשם חזר להיות ראש ממשלה, מפני שהוא ידע שעל הרעיונות והאמונות שלך צריך להיאבק כל יום מחדש. זה לא בא בקלות. המבחן האמיתי הוא לא ההצלחות, אלא הנפילות.

רבין לימד אותנו, בחייו ובמותו, שבעסק הזה שכולנו נמצאים בו, ניהול מדינות והתוויית הדרך, אתה נמדד בשאלה אם אתה מוכן ללכת עד הסוף. עד הסוף עם מה שאתה חושב שנכון. עד הסוף עם העקרונות והערכים שלך.

אני עומד פה כראש ממשלת ישראל, ואומר מפה: גם אחרי הרצח, גם אחרי כל מה שקרה מאז הרצח, זה עוד לא הסוף. יצחק רבין איננו עוד. הרעיונות שלו חיים אתנו.

יהי זכרו ברוך.