מדברי סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים –

אני מאמין ששינויים צריכים להתבצע. צריך לצאת ממקובעות. אבל – בזהירות ובאחריות.
אני הגדרתי את זה בהזדמנויות קודמות – שינויים אבולוציוניים ולא רבולוציוניים, שינויים שמבוססים על המסורת המשפטית שלנו והמסורת החוקתית שלנו כפי שהיה ב-2008 כשתיקנתי את הרוב המיוחד לבחירת שופטים לבית המשפט העליון, וזה כבר שינה את פניו של בית המשפט העליון. היום יש בעליון יותר מזרם מחשבתי אחד.
וזה נעשה רוב פרלמנטרי מאוד רחב.

נושא ההתגברות אינו עומד לבדו. התגברות ב-61 על פסיקה לצד השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים לא תייצר דגם משטרי מאוזן. היא תביא לריכוז כוח נוסף בידי הרשות המבצעת ולסירוס של הרשות השופטת.

באזור הזה של העולם יש כבר מספיק מדינות שבהן יש רק רשות אחת אפקטיבית. זוהי תוכנית רעה, לא מאוזנת, המנוגדת בעיניי לאינטרס הלאומי של ישראל ואזרחיה.

סער נואם בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים באילת, היום (צילום: יוד צלמים)

אין בזה גם צורך.
הוועדה לבחירת שופטים מעולם לא הייתה מוסד קואליציוני. היא תהפוך לכזאת אם יבוצע השינוי שכעת מתכוונים לבצע, היא תהפוך בעצם למוסד קואליציוני ובחירת השופטים לעליון תהיה חלק מחלוקת השלל הקואליציוני.

כפי שהסברתי, כבר היום בעקבות חקיקת החוק ב-2008 יש כבר שני זרמים בביהמ"ש העליון. הוא הטרוגני, הוא מגוון.
הוא יהיה יותר. והוספתי בקדנציה הזאת בהחלטה של הוועדה לבחירת שופטים שימוע פומבי לבחירת מועמדים לביהמ"ש העליון, זה יתן מימד נדרש של שקיפות במקום שניתן לתת אותו.
אין צורך בהפיכת הבחירה להליך פוליטי לכל דבר ועניין.

ניתן לבצע תיקון טוב ומאוזן שיבטא הסכמה רחבה, ציבורית ופרלמנטרית, על מערכת היחסים בין הרשויות.
תיקון שיחזיק מעמד לאורך שנים ולא תהיה מחויבות לבטלו בעתיד.

מותר לקוות, גם אם לא להעריך, שבסופו של יום תבחר הדרך הנכונה.