ראש הממשלה לשעבר בנט כותב על הכוונה להכפיל את קצבאות האברכים:

התכנית להזניק את קיצבאות תלמידי ישיבות ואברכים היא שגיאה כלכלית ומוסרית קשה שתפגע בצעירים חרדים, ביחס הציבור לתורה, ובעתיד מדינת ישראל.

זאת, מכיון שהקיצבאות המוגדלות יעודדו עוד צעירים שלא לצאת לעבוד או ללמוד מקצוע, מכיון שנוח יותר להישאר בישיבה.

בסופו של דבר הם ייפלטו בגיל מאוחר,
ללא יכולת להתפרנס בעבודה איכותית,
וכך יביא להגברת העוני והתלות שלהם בתשלומי המסים של שאר האוכלוסיה בישראל.

לאורך זמן זה לא יחזיק מעמד.

כולם יודעים זאת,
אך לצערי ראשי מפלגות כיום חוששים להתבטא מחשש לזעם המפלגות החרדיות.

החרדים הם אחינו,
והם האוכלוסיה הגדלה במהירות הגבוהה בישראל,
לכן האחריות שלהם כלפי המדינה חייבת לגדול בהתאמה.

אני מאמין בצורך ללמוד תורה.
אני מעריך ואוהב את לומדיה.

התורה שמרה על עם ישראל והיא היסוד שלנו.
אבל אם אין קמח – אין תורה.

הרעיון שציבור הולך וגדל, ימומן עוד ועוד על ידי ציבור ששיעורו באוכלוסייה הולך וקטן, אינו מעשי,
ולמען האמת—גם אם הפוליטיקאים מפחדים לומר זאת—אינו מוסרי.

דמיינו 7 חיילים נושאים חייל שמיני על אלונקה.
בהחלט אפשרי.

כעת דמיינו 4 חיילים נושאים 4 חיילים על אלונקה.
בלתי אפשרי. וגם לא הוגן.
קורסים. עוזבים.

בסוף נושאי האלונקה יבחרו ללכת למקום אחר (קל היום מתמיד) ובמקום לחזק את התורה, התהליך יוביל חלילה לתחושה שלילית כלפי התורה.

לפעמים הפעולה שכביכול נעימה ומסייעת, היא למעשה מזיקה.

לאורך השנים פעלתי להגברת התעסוקה בחברה החרדית, והייתי גם הראשון שיצא עם תכנית אמיתית, פרו-חרדית ולא פופוליסטית ("משיסוי לשילוב")—אותה אימצנו בממשלה בראשותי:
העלינו לפני שנה את שכר החיילים ב50% וקידמנו הורדת גיל פטור לחרדים מ24 ל21.

המבחן הגדול של הממשלה שתקום:
האם שיעור החרדים העובדים בעוד 3-4 שנים יהיה גבוה או נמוך מהשיעור היום.

שבת שלום.