נאום שר הביטחון בני גנץ, בטקס האזכרה הממלכתי לזכר מבצע קדש:

מבצע קדש היה מבחן הבגרות הראשון של צבא ההגנה לישראל, שמונה שנים בלבד לאחר שהוקם תוך כדי מלחמת העצמאות.
בשמונה ימים של לחימה, הצליח צה"ל לכבוש את חצי האי סיני ורצועת עזה; לפתוח את מיצרי טיראן לכלי שיט ישראלים; לייצר יתרון במאזן האזורי; להתנסות במערכות נשק חדשות; ולבלום את איום הפדאיון. גם בזירה המדינית, הגיעה מדינת ישראל להישגים משמעותיים בחבירה לבריטניה וצרפת, ובכך הפכה לכוח בינלאומי שלא ניתן עוד לערער על קיומו, כפי שהוכח כעבור עשרות וקצת שנים במלחמת ששת הימים.
עמדנו במבחן.

בתהילים נכתב: "אדוניי עוז לעמו ייתן, אדוני יברך את עמו בשלום".
לא לשווא, מגיע ה"עוז" לפני ה"שלום".
ולא בכדי, אנו מבקשים מהיושב במרומים שייתן עוז ויברך את עמו בשלום. ללא העוז – העוצמה המדינית והצבאית – וללא ההרתעה הנובעת מאותה עוצמה, קשה מאוד יהיה להשיג שלום בר-קיימא.
כפי שהגדיר זאת היטב רמטכ"ל מבצע קדש, משה דיין: "זו גזרת דורנו, זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיינו".
על בסיס התפיסה הזו השגנו בסופו של דבר שלום בר קיימא עם מצרים, שהוא נדבך אסטרטגי ומשמעותי במדיניות הביטחון של ישראל מאז ועד היום, אליו הצטרפו הסכם השלום עם ירדן, והסכמי אברהם.

המציאות הוכיחה, שעל מנת שנוכל להשיג את השלום – עלינו להיות ערוכים ומוכנים תמיד למלחמה, לשמור על היתרון על פני אויבינו.
בשנים האחרונות, פעלנו רבות לביסוס העליונות שלנו בשדה הקרב – מול אויבים קרובים ורחוקים.
מהסכם פורץ הדרך עם ארצות הברית המחזק את היתרון האיכותי של ישראל במרחב, דרך שיתופי פעולה אזוריים, ועד הצטיידות בחימושים ואמצעי לחימה מתקדמים וראשונים מסוגם בעולם, ופיתוח פרויקטים פורצי דרך כמו הלייזר רב העוצמה.
ואני קובע שצה"ל וכוחות הביטחון חזקים מאי פעם.

אך כדי שיהיה לנו העוז – לא די בהסכמים, בטכנולוגיה ובחימושים:
את העוז והתעוזה אנו שואבים קודם כל מהחברה הישראלית, ממורשת הקרבות, מהאמונה בצדקת דרכנו והסולידריות ביננו.

גיבור ישראל דן זיו, שזכיתי להכיר לאורך עשרות שנים, והלך מאיתנו לפני מספר שבועות, אמר על קרב המיתלה, כי הוא "היה קרב קשה עם הרבה גילויי גבורה". והוסיף במסר לחיילי צה"ל: "התכונה של אומץ לב אצל מפקדים וחיילים, היא התכונה החשובה ביותר. אני מאמין שבכל משימה שאליה תצאו – תעמדו בה, ותנצחו למען עם ישראל".
חיילי צה"ל שמתגייסים, הופכים למפקדים ולקצינים, וממשיכים לשאת בגאון את נטל הביטחון ולעמוד במשימה בגבורה.
הם יכולים לעשות זאת אך ורק בשם החברה הישראלית כולה, שנותנת להם גב בשגרה ובחירום.
הם מסוגלים לעמוד מול האתגרים, כשהם שואבים את ההשראה מיקיריכם.

בני משפחות שכולות יקרים לי מאוד,
זו הפעם ה-16 וככל הנראה האחרונה שאני ניצב כאן בהיכל הזה מולכם כשר הביטחון, מביט בעיניכם, שומע ומצדיע לסיפורי הגבורה.
חשוב לי לומר לכם: אתם חלק בלתי נפרד מהעוז, מהסיפור הגדול שמאפשר לנו להמשיך ולהיות חזקים מאויבינו.
אף שאין בעולם מילים או מעשים שינחמו, יש לכולנו חוב עצום כלפיכם, חוב עצום כלפי יקיריכם, כלפי הפצועים בנפש ובגוף שנושאים איתם את צלקות המלחמה עד היום.
תפקידנו לוודא באופן התנהלותנו שנפילתם לא הייתה לשווא ושמדינת ישראל ממשיכה לצעוד בדרך שאותה התוו לנו אותם גיבורים, יקיריכם שלכם.
כפי שפתחתי: מבצע קדש היה מבחן הבגרות הראשון של כוחות הביטחון.
עם ישראל והחברה הישראלית עומדים למבחן גם בעצם הימים האלו, כשאנו חזקים ומבוססים הרבה יותר.
המבחן שלנו הוא ביכולתנו להמשיך ולשמר את המורשת הזו:
לדאוג שבני הנוער שלנו ימשיכו להתגייס;
לשמור על צה"ל כצבא העם בין השאר על בסיס מודל שירות חדש ועדכני;
להמשיך לקדם את מתווה השירות למען העם והמדינה ולהבין שלצד שימור הביטחון וקיומו של צבא העם, שירות זה צריך ויכול להיות בסיס החוסן העתידי של החברה הישראלית, החברה שלצערי ניצבת בפני סכנת התפצלות.
לצד זאת עלינו להמשיך לחזק את יחסינו עם מדינות העולם ואת עוצמתנו הצבאית והמוסרית.
עלינו לזכור שהתגייסות צעירים וצעירות שיעמדו במשימות וינצחו למען עם ישראל ואזרחי ישראל כולם, אינה מובנת מאליה. עלינו לטפח אותה ולשמור עליה מעל לכל מחלוקת ומעל לצורכי השעה.
כי היא בלב יכולתנו להתקיים ולשמור על ביטחוננו.
יהי זכרם של חללי מבצע קדש ושל כל חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ברוך, ומורשתם נצורה במעשינו.