ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק, שלפיה, אין די בארבעה חברי כנסת כדי להתפצל מסיעה מכהנת ויש צורך בכך שהמתפצלים יהוו שליש מחברי הסיעה.

יואב קיש, שהגיש את הצעת החוק יחד עם חנוך מלביצקי, אמר ש"בכנסת הקודמת היה ניסיון פוליטי של הקואליציה הקודמת לפגוע באחדות הקואליציה, חשבו שיוכלו לפצל את הליכוד, והגדירו יכולת לפיצול הסיעות הגדולות, הדבר הזה כל עניינו חתרנות פוליטית. הצעת החוק הזו רלוונטית לליכוד וליש עתיד. התיקון נעשה בעוול וצריך לתקן אותו, ולעניין העיתוי ראוי למהר ככל הניתן, שכמה שיותר מהר חברי הכנסת ידעו שאנחנו לא הולכים לנהוג בנקמנות פוליטית כמו בכנסת הקודמת, אלא בצדק. זה נותן מסר של תחילת דרך לכנסת חדשה".

ועדת הכספים, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ מאיר כהן: "החוק של הפיצול מעמיד דילמה מאוד גדולה, האם בכלל אנחנו יכולים להצביע על פיצול של סיעות. דווקא שיש ממשלה גדולה ורחבה, החוק הזה מיותר, צר לי על החולשה שמשדר ראש הממשלה".

עו"ד ארבל אסטרחן, יועמ"ש הוועדה המסדרת, הציגה את השתלשלות השינויים בחוק, וציינה כי: "התיקון הזה מגיע בעקבות תיקון שנחקק בכנסת הקודמת וביקש להקל על התפלגות, לכאורה התיקון כעת קל יותר מהתיקון בכנסת הקודמת, כי הוא מקל על שמירה על היציבות, כדי לשמור על הרכב הסיעות. אבל כמו בתיקון אז, מתעוררת השאלה של התחולה המידית, יכולה להיות בעיתיות בעניין הזה, כשיודעים על איזה סיעות זה יכול לחול".

לצד כך ציינה כי בדיון בג"צ בעתירה שהוגשה בעקבות התיקון הקודם, ציין בית המשפט כי הדבר מעורר קושי כאמור, אבל לא כדי התערבות, אך הדגישה כי בעקבות ההערות נמשכה העתירה, ולכן לא קיים פסק דין בעניין.

מספר חברי כנסת תקפו את הצעת החוק, הן לגופה והן לעניין תיזמון החקיקה, בטרם הוקמה הממשלה.

משה גפני, ארבל אסטרחן וזאב אלקין בדיון של ועדת הכספים, היום (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

שר הבינוי והשיכון, ח"כ זאב אלקין: "אנחנו סבורים שאין מקום לקדם את הצ"ח הזו, בטח לא בתקופה הזו. הייתי מבקש לא לשבור את המסורת שבין כינון הכנסת לממשלה, שלא מחוקקים אלא חוקים המצריכים את כינון הממשלה, אחרת יפתח פה פרץ שיהיה להרבה חוקים אחרים בכנסות הבאות. יש פה פתיחת תקדים שאף אחד מאתנו לא יודע איפה זה יפגוש אותו בפעם הבאה.

"הבעיה שמחוקקים בעת הזו, היא שהרבה פעמים יש אי בהירות בעת הזו, ובמצב כזה יכולות להיווצר קואליציות אד-הוק, למשל מפלגות גדולות שילכו על ראש של מפלגות קטנות. שאין קואליציה ואין הגנה, יכולות מפלגות גדולות לשנות את אחוז החסימה ושחצי מהמפלגות לא יכנסו לכנסת הבאה, אחרי הקמת קואליציה, המפלגות הקטנות מגנות על עצמן בהסכמים קואליציוניים. לצד כך, ועדת הכספים מעולם לא עסקה בענייני הכנסת".

"במצב רגיל באמת תיקון לחוק הכנסת לא יגיע לוועדת הכספים, אבל אנחנו בסיטואציה מיוחדת בה אין ועדת חוקה ואין ועדת כנסת, אבל לא ניתן לומר שהכנסת לא רשאית לחוקק. אז ניתן להקים ועדות או לחוקק בוועדה קיימת. הוועדה מוסמכת לחוקק גם עניינים שלא בסמכותה, גם בתקופה רגילה".

שרת החינוך, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "החוק הזה הוא תוצאה של הפרנויה של נתניהו, הוא הפך בן ערובה של השותפים שלו, וחברי הכנסת הפכו בני ערובה שלו. הוא יודע שזה יתפרק, כי חלק מחברי הכנסת יראו שלא נשאר להם כלום, והם יערקו לו. לכן הוא מחוקק את זה לפני שקמה ממשלה, כדי למנוע את פירוק מה שהוא מנסה להקים פה. זו עונת ההישרדות. גם בעניין דרעי, אנחנו מורידים את הרף של המוסר הדרוש כדי להיות שר בישראל, והכול בגלל ההישרדות האישית של נתניהו. הלחץ הוא ששולט כאן, איך אמר פעם נתניהו, 'אתם מפחדים', לכן אתם מעמידים את הכנסת לפני הקמת ממשלה, כדי לחוקק את החוקים הפרסונליים האלה".